נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, ביטלה (יום ד', 18.3.20) הלכה שקבע הנשיא לשעבר,
אשר גרוניס, בענייני פסלות שופטים. השאלה הייתה האם שופט שעסק בגישור פלילי שהסתיים בהסדר טיעון פתוח (דהיינו ללא הסכמה על העונש), רשאי לגזור את עונשו של הנאשם.
בשנת 2014 קבע גרוניס, כי כאשר גישור פלילי אינו מסתיים בהסדר טיעון סגור - הכולל הסכמה על העונש - הרי שהשופט שניהל אותו אינו רשאי לגזור את עונשו של הנאשם. הלכה זו נקבעה כאשר גרוניס היה דן יחיד, ולאורך השנים התעוררו סביבה קשיים ומחלוקות - כאשר בדיון בפני ההרכב בראשות חיות סברו כל הצדדים (הנאשם הספציפי, הפרקליטות והסניגוריה הציבורית) שיש לשנות הלכה זו ("הלכת עווידה").
במוקד הדיון עמד סעיף 143א(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע: "לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו". גרוניס סבר, כי מאחר שהשופט המגשר נחשף לחומר שלא ניתן להביאו בדיון רגיל - הרי שנוצרת עילת פסלות אוטומטית במקרה שהגישור עדיין מצריך את גזירת העונש.
ואולם, אומרת חיות, בפועל מדובר בהלכה קשה ליישום ואשר עלולה לפגוע בצורה משמעותית ביעילות הדיונים המקדמיים בימי המוקד הפליליים - שמטרתם לזרז את ההליכים בתיקים אלו, תוך הגעה להסכמות בהליך מעין-גישורי. לדעתה, את המילים "לא הסתיים הדיון" ניתן להבין גם כמכוונות להכרעת דין בלבד ולא לגזר הדין - כלומר: החובה להעביר את התיק קיימת רק אם לא ניתנה הכרעת דין.
חיות קובעת שיש להעדיף פרשנות זו, שכן היא מביאה ליישום תכליתו של החוק: ליצור הפרדה בין השופט המגשר או השופט הליך המקדמי לבין השופט השומע את ההוכחות. אולם אם יש הודאה של הנאשם וכל שנותר הוא לגזור את עונשו - הרי שלא יישמעו הוכחות וממילא אין חשש לזליגת חומרים אסורים מהליך הגישור או ההליך המקדמי אל ההליך העיקרי.
המצב בשטח הוא, שבימי המוקד נדונים מדי שבוע 2,000 תיקים ו-80% מהם מסתיימים בהסדרי טיעון, רובם הסדרים פתוחים. בפועל, ברוב המקרים הללו - שופט המוקד הוא הגוזר את הדין בו ביום לאחר שמיעת טיעונים לעונש. יישום הלכה עווידה, אומרת חיות, יחייב להקצות שופטים נוספים ויאריך את הדיונים - ובכך תיפגע תכליתם העיקרית של ימי המוקד. לכן, רק במקרים בהם לא הושג כלל הסדר טיעון ביום המוקד יועברו לשופטים אחרים, ואילו בכל המקרים של הסדרים - עם או בלי הסכמה על העונש - ימשיך לדון שופט המוקד.
השופט
מני מזוז הסכים עם חיות. השופט
נעם סולברג הסכים גם הוא, אם כי לדעתו מוטב שהמחוקק יבהיר נקודה זו. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של דניאל זיסמן, אשר הודה בעבירות סמים במסגרת יום מוקד בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב, ירון גת, ללא הסכמה על העונש. גת פסל את עצמו בשל הלכת עווידה, זיסמן ערער וכל הצדדים סברו שיש מקום לקבל את ערעורו. את זיסמן ייצג עו"ד יעקב שקלאר, את המדינה ייצג עו"ד רוני זלושינסקי, ואת הסניגוריה - עו"ד יגאל בלפור.