|
|
גינה ציבורית [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
פסולת גזם שמקורה בגינות ציבוריות ופרטיות היא בעלת פוטנציאל מיחזור גבוה. ישראל מייצרת כ-600 אלף טון גזם עירוני בשנה רובם ממוחזרים ומנוצלים לשימושים מגוונים ביצירת קומפוסט, בהפקת דשן אורגני, כחומר רפד לגידול בעלי חיים וכחומר חיפוי קרקע. כ200,000 טון גזם אינם זוכים לטיפול ואינם מנוצלים. הם נשלחים להטמנה באדמה יחד עם אשפת בניין ואשפה רגילה וזאת בניגוד להנחיות המשרד לאיכות הסביבה לפיהן יש להפריד את הגזם מסוגי האשפה האחרים ואין להטמינו באדמה.
גינות מופחתות גזם
שני מתקני מחזור שהפיקו קיטור מגזם, האחד בגן שמואל והשני במענית, נסגרו לאחרונה על-ידי המשרד לאיכות הסביבה, בגלל זיהום סביבתי. למרות שבעולם פועלים מפעלי מחזור גזם שאינם מזהמים, החליט המשרד לא לאשר פתיחת מתקנים חדשים.
כדי לפתור את בעיית הגזם מציע המשרד להחליף את גינות הנוי הקיימות המפיקות הרבה גזם בגינות בנות קיימא מופחתות גזם. יצוין שבתל אביב ניתן כבר לראות מגמה זו בגינות ציבוריות שכוסו בדשא סינטטי.
תגובת המשרד לאיכות הסביבה
"המשרד להגנת הסביבה סגר את המתקנים לייצור קיטור מגזם בשל הזיהום הרב שהם יצרו לציבור ולסביבה. אין בכוונת המשרד לפעול למען הקמת מתקן חדש מסוג זה, אך גם אין למשרד התנגדות עקרונית למתקנים האלו, אם פעילותם אינה גורמת לזיהום ומפגעים סביבתיים.
"הדבר הנכון ביותר לכמות הגזם העירוני, הוא צמצומו במקור: כאשר משתמשים בגינון נוי מתאים לאקלים הישראלי, ברווחי שתילה מתאימים, וגוזמים את הצמחייה בצורה נכונה לצמחים - ניתן לצמצם את כמות הגזם העירוני וגם השיחים והעצים העירוניים יגיעו לפריחה. בערים שעברו לגינון בר קיימא ניתן לראות צמצום בכמות הגזם העירוני שיש להוציא מהרשות לטיפול, הורדת כמות הריסוס שהעירייה מבצעת, שיפור נראות הגינון העירוני וירידה בעלויות האחזקה של הגינון בעיר.
המשרד להגנת הסביבה קורא לרשויות לקדם גינון בר קיימא בתחומן, במיוחד בגינון הציבורי, ליהנות מכל היתרונות הגלומים בו ולהפחית ייצור הגזם העירוני היוצא מרחבי העיר".
