סירובו של יולי אדלשטיין לנהוג על-פי החלטת בג"ץ, גם כשהוא סבור כי היא שגויה, גרועה יותר מכל ניסוחי השוק של יריב לוין על בית המשפט וההסתה של מיקי זוהר לא לפעול על פיו והוצאת צווי הריתוק לבית המשפט באישון לילה על-ידי אמיר אוחנה. כי הוא סמל שלטון (כבר הוכחתי כאן כי לוין הפיץ את נגיף השקר שבדמוקרטיות בתי משפט אינם מתערבים בערצות הרוב או המיעוט בפרלמנטים, ותמוה שאיש ממראייניו הרבים אינו לוחץ עליו להודות כי טעה בנקודה זו).