חברי קונגרס מנסים לשנות את החלטת תומאס מודלי, ממלא-מקום שר חיל-הים האמריקני, להדיח את קפטן בּרֶט קרוֹזיר, מפקד נושאת-המטוסים תיאודור רוזוולט, לאחר שמכתב האזעקה, שכתב לממונים עליו, אודות הקורונה, שהכתה באנשי צוותו, פורסם בתקשורת.
כעשרים וארבע שעות אחרי שמכתב האזעקה פורסם ברבים ובתקשורת, הדיח מודלי את קפטן קרוֹזיר, בהסכמת אדמירל מייקל גילדיי, מפקד חיל-הים. מארק אספר, שר ההגנה, תמך בה בדיעבד. דווח, כי רבים מאנשי צוות רוזוולט כתבו בדואר אלקטרוני מכתבי תמיכה במפקדם המודח.
קפטן קארלוס סארדילו, שפיקד בעבר על נושאת-המטוסים, ונבחר להתקדם לדרגת אדמירל, יחליף את קרוזיר בתפקידו. בינתיים מפקד עליה קפטן דן קילר, סגן-מפקד הספינה.
"אני אחראי להחליט, ואיני מבקש ברכות על זה, ואין לי אושר מכך". כך אמר מודלי ביום רביעי לעיתונאים. "קפטן קרוזיר הנו אדם נכבד, שמלבד מטעות זו בשיקול דעתו, הקדיש את עצמו כל ימי שירותו למען האומה, וזכאי להיות גאה בכך".
מודלי וגילדיי אמרו לעיתונאים, שראוי היה שקפטן קרוזיר יעלה את חששותיו בפני הממונים עליו, אך היה אסור לו לשתף אחרים - ובמיוחד עיתונאים - בהם. מודלי ציין, כי אינו יודע מי הדליף את המכתב ל'סאן פרנסיסקו כרוניקל', העיתון במקום מגוריו של קרוזיר; וזו תהיה הפרה של עקרון הסדר הנאות אם קרוזיר עשה זאת. אולם משלוח המכתב לגורמים מחוץ לשדירת הפיקוד בחיל-הים חיבל בניסיון לסייע במהירות לנושאת-המטוסים, כפי שקרוזיר ביקש.
לפני שהדיחו את קרוזיר, הסכימו מודלי וגילדיי, שקרוזיר עשה צעד מתבקש בכותבו את מכתבו. אך ביום חמישי כבר ציין מודלי, כי קרוזיר שלח 30-20 עותקים של מכתבו לנמענים שונים בדואר אלקטרוני; וזה אינו ראוי. לדבריו, היה על קרוזיר לדבר עם מפקדיו, או אפילו עם ממלא-מקום השר, על מצב התחלואה בקורונה בספינתו; והאשים, כי פרסום המכתב גרם לבהלה בנושאת-המטוסים ובקרב משפחות צוותה.
במכתבו, ציין קרוזיר, כי 114 מאנשי צוות רוזוולט נמצאו כנשאי הנגיף קוביד-19, ומספרם רק יגדל למאות. לכן, ביקש להוריד את אנשי הצוות מנושאת-המטוסים, שעוגנת בנמל בגואם, לבודדם, ולטפל בנשאים ובחולים מביניהם. מודלי הרגיע את אנשי צוות רוזוולט, כי אין מי שדואג לשלומם יותר ממנו, וכי מפקדם הודח כיוון שטעה בשיקול-דעתו.
בקונגרס בארצות-הברית כבר נכנסו לעומק הפרשה. חברי ועדת בית הנבחרים לכוחות מזוינים הגדירו בהודעה משותפת את ההדחה כתגובה חזקה מדי למעשהו של קרוזיר, והביעו חשש, שתעכב דיווחי מפקדים על בעיות ביחידותיהם.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
