עו"ד נסים אראל משמיץ את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אריאל ואגו, בבקשתו לבטל פסק דין חמור ביותר שנתן ואגו נגדו. כך אומרת נשיאת בית המשפט, רויטל יפה-כ"ץ. אראל גם מעלה טענות מרמה כלפי שופטים אחרים, מוסיפה יפה-כ"ץ.

הדברים נחשפו (יום א', 5.4.20) בהתייחסותה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לבקשתה של יפה-כ"ץ להחליט האם יש להעביר את התיק לבית משפט אחר. חיות מצטטת את פנייתה של יפה-כ"ץ, לפיה "התביעה כוללת השמצות וטענות מרמה כלפי שופטים שונים במערכת בתי המשפט, וכי עיקר ההשמצות מופנות כלפי השופט ואגו". היא ביקשה את התייחסות הצדדים לשאלת העברת התיק.

עיון בתביעה מעלה, כי אראל טוען שפסק הדין נגדו ניתן ב"הונאה, תחבולה, תרמית, מרמה ושחיתות רבתי". הוא טוען, כי ניתן היה להתרשם ש-ואגו נתון לאיומים וסחיטה, או שהוא מעורב ביחסי גומלין אסורים. עוד הוא טוען, כי השד העדתי הרים את ראשו, שכן כמעט כל השופטים שדנו בתיק היו אשכנזים. לטענת אראל, עורך דין שהעיד בתיק אישר ש"כל שופטי העליון מתארחים בביתו מדי ערב שישי לשירת שירי פלמ"ח ולארוחה נדיבה על חשבונו".

עוד טוען אראל, אגב פרשת מינוי השופטים, כי זו מלמדת על "שיטה נסתרת ואפלה למינו שופטים משיקולים זרים... המושתתת על יחסי גומלין אפלים ואסורים המתקיימים בין חברי כנופייה שלטת בכל מוקדי הכוח לבין המועמדים לשפיטה ולשופטים... ברבות הימים יהיה על השופט הדן בתיק לעמוד בציפיות חברי הכנופייה ולהטות משפט ודין". בהמשך הוא טוען, כי קיים ארגון חשאי השולט בבתי המשפט. הוא גם מייחס לשופטים נוספים הטיית משפט, זיוף פרוטוקולים, קשרים פסולים, מרמה ועוד. כאמור, מדובר בעורך דין המעלה טענות אלו.

בפסק הדין בו מדובר, שניתן ביוני 2014, קבע ואגו, כי אראל השתלט בצורה מניפולטיבית על כל היבטי חייו ורכושו של חותנו, שלמה כתבי, שהוא נכה צה"ל בדרגה של למעלה מ-100% ובעלים של תחנת דלק, ועשק אותו במשך שנים. בית המשפט העליון דחה בנובמבר 2015 את ערעורו של אראל על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תוך שהוא מאמץ במלואו את פסק דינו של ואגו, הכולל כאמור קביעות חמורות ביותר לגבי התנהגותו של אראל.

בשנת 2001 התחתן אראל עם ליאת כתבי וכעבור שנתיים הוסמך כעורך דין. לאורך השנים החתים אראל את כתבי על מערכת של הסכמים, אשר כפי שפסק ואגו - העבירו לידיו את השליטה המלאה על רכושו וחייו של כתבי ברמה היום-יומית. רק בשנת 2009 הפנים כתבי את משמעותם של 12 ההסכמים עליהם הוחתם בשנת 1997 והודיע לאראל על ביטולם. הלה ביקש מבית המשפט המחוזי בבאר שבע להורות על אכיפתם, אך ואגו קבע שמדובר בעושק חמור ביותר.

משמעותם של ההסכם, אמר ואגו, הייתה שכתבי ייאלץ לשלם לאראל עשרות מיליוני שקלים עד סוף חייו, ושיורשיו ימשיכו את התשלומים למשך עשרות שנים. אראל גם נטל מ-כתבי את כל זכויותיו ומנע ממנו את האפשרות לקבל החלטות כלשהן בנוגע לרכושו ולזכויותיו הכספיות, וזאת תוך שהוא עצמו גובה מדי חודש רבבות שקלים מתחנת הדלק ומהמסעדה הצמודה אליה, בלא לנקוף אצבע.

בפתח הדיון בעליון אמר השופט סלים ג'ובראן לאראל בצורה חריגה ביותר: "אעיר שכמעט לא נתקלתי במקרה כזה בחיי, ואני כבר שנתיים על כס השיפוט. לא אומר הרבה דברים על מה שנכתב בפסק הדין, במיוחד לגבי התנהלותך, בהרבה מובנים תוך כדי ניהול התיק והתנהלות מול חברים למקצוע, הקרבה המשפחתית, הסכסוך. יש לי הרגשה לא טובה, וזאת בלשון המעודנת ביותר".

השופט אורי שהם הוסיף: "זה הסכמים תוך כדי ניצול, חוסר ידע שלו, וההסכמים בלתי סבירים לחלוטין. זה השתלטות על עסקיו, תמורה בלתי הוגנת ובלתי מתקבלת על הדעת, ולא צריך להיות משפטן כדי לראות מה אתה מקבל כתוצאה מההצלה המופלאה של העסק, והאם בר דעת היה חותם על הסכם כזה. הוא לא יכול למכור את העסק. זו השתלטות. אתה מציל עסק ומכתיב לו שהוא לא יכול למכור ולא יכול לעשות שום דבר, אתה בעצם נותן לו פירורים. האם זה הסכם הוגן ללא עושק?!" (ראו קישור משמאל).