כשבוע ימים שאני צופה ב"פלא" שהתרחש מול עינינו ושמו "פירוקה של תנועת כחול - לבן". לומר לכם את האמת, התפלאתי למה זה לא קרה עוד קודם לכן. זו איננה סתם תנועת אווירה - אוויר, אלא שזו תנועה שבסיסה אפילו לא מתיימר להיות רעיוני אלא שהוא בנוי על שנאה לאיש אחד ששמו בנימין נתניהו. זו לא הייתה מפלגת העבודה של יצחק הרצוג וציפי לבני - שם לפחות היה להם קו יוני עם דרך חברתית כלשהי. זו גם לא הייתה קדימה ההיסטורית - מעין "ליכוד ב", אבל עם דרך מדינית. זו גם לא הייתה "יש עתיד" הדיקטטורית של לפיד - אבל שחברו לה דווקא אישים מוצלחים בעלי רקוד עשייה. זו אפילו איננה "ישראל בתינו" הדיקטטורית - מפלגת הכיס של איווט ליברמן, שבה חברים אנשי מרכז וימין (על-פי מצב הרוח של ליברמן...) אבל יש לה מכנה משותף עדתי-לאומני.
