ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, יפצה ב-280,000 שקל את משה רווח, שהיה ממלא-מקום ראש העירייה בקדנציה הקודמת. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (יום א', 5.4.20) את ערעורו של פסק דינה של שופטת השלום ריבה ניב.

בישיבת הפתיחה של מועצת העיר בנובמבר 2013, התפרץ שאמה-הכהן מיד בתחילת הדיון על מינויו של רווח לסגנו בשכר ולממלא מקומו של ראש העירייה דאז, ישראל זינגר, שגבר על הכהן-שאמה באותן בחירות. הוא טען, כי רווח נפסל בידי השב"כ להיות עוזרו של נתן שרנסקי כאשר שימש כשר, הוא ניסה לקבל במרמה הנחה בארנונה על בית הוריו וביקש טובות הנאה מהקבלן סמי מנע.

עוד קשר שאמה-הכהן את רווח למעשים פליליים, בטענה שהיה קשור לאישומים נגד אביו, ואף רמז שיש לו חלק בפשיעה המאורגנת. שאמה-הכהן המשיך ורמז, כי רווח היה מעורב ב"פירוק עצמות" וקישר בינו לבין שלומי עוז המנוח, שהסתבך בפלילים. לבסוף טען שאמה-הכהן, כי רווח זייף את קורות החיים של אמו כאשר התקבלה לעבודה בעירייה. שאמה-הכהן חזר בפייסבוק על מקצת מן הדברים. ניב קבעה שכל הדברים היו חסרי שחר (ראו קישור משמאל).

בערעור במחוזי קבעו השופטים יהודית שבח ויונה אטדגי, כי לשאמה-הכהן לא עומדת ההגנה לה טען - הסעיף בחוק המקנה הגנה מפני אמירות בפני רשות מוסמכת. לטענתו, דינה של מועצת עיר כדין בית משפט ולכן כל דבריו שם מוגנים בצורה מוחלטת. שבח אומרת כי יש לפרש בצמצום הגנה זו - על "פרסום שהמפרסם חייב לעשות על-פי דין או על-פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין".

שבח אומרת: "המערער [שאמה-הכהן] שניסה להכשיל את מועמדותו של המשיב [רווח] לשמש בתפקיד סגן ראש העיר, וזו זכותו, רשאי היה להביע את דעתו על המשיב, ולפרוש בפני הנוכחים את עמדתו בדבר חסרונותיו והיעדר כישוריו, אף עובדות רלוונטיות, אך לא היה 'חייב על-פי דין' לספר אודותיו שקרים פוגעניים.

"עם כל הכבוד, פרסום בזדון של דברי בלע וההיגד 'חובה על-פי דין' - סותרים זה את זה, ודאי אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. אין ניתן להעלות על הדעת דין כלשהו המחייב אדם לומר דברי שקר. המערער גם לא הצביע על 'הוראה כלשהי של רשות מוסמכת' שחייבה אותו לספר אודות המשיב דברים לא נכונים, גם לא הפנה לשום היתר, שהתיר לו לפרסם את שפרסם".

שבח מדגישה: "אין לקבל כי כל אימת שיציג אדם מועמדות לתפקיד, יוכל יריבו לפרסם על-אודותיו אמירות והשמצות, בלא בסיס עובדתי באשר הוא, משל אין דין ואין דיין. על-רקע ההידרדרות בחומרת ההתבטאויות בשיח הציבורי, וכשאנו עדים להשתלחויות נטולות רסן, פוגעניות, שאין להן קשר מהותי לאמת, גם לא תרומה לדיון ולשיח, וכשלפנינו סעיף חוק שלשונו ברורה ומצומצמת הפורשת את החסינות רק על פרסומים שלפי דין ולפי היתר, אין מקום לטעמי לנקיטת פרשנות מרחיבה ומקלה, היוצקת אל החוק תוכן לא רצוי, שלא נדרש מלשון החוק, גם לא מתכליתו, ואין מקום להפוך את ישיבות המועצה, אף שנתכנסו כדין, לבמה להטלת רפש בחסות החוק".

השופטת שלומית יעקובוביץ סברה בדעת מיעוט, ששאמה-הכהן נהנה מהגנתו של אותו סעיף ושיש להקטין במחצית את הפיצוי בו חויב. כל השופטים קבעו שיש לדחות את ערעורו על הפרסומים בפייסבוק. שאמה-הכהן חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את שאמה-הכהן ייצג עו"ד בועז בן-צור, ואת רווח - עו"ד אהוד מחרז.