60 מיליון מסיכות כירורגיות ממפעל בשומרון

שיר חדש ומרגש על תקופת הקורונה בשם "עוד יבואו". היוצר הוא אליהו עטיה, בן 31, נשוי ואב ל 4 שמתגורר בירושלים.

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) פנה (יום ג', 7.4.20) לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אופיר אקוניס, וביקש ממנו לתקן תקנות לשעת חירום אשר יעמידו את שיעור דמי האבטלה של עובדים שהוצאו לחל"ת והשתכרו שכר מינימום בשיעור שכר מינימום. זאת, על-מנת שהעובדים הללו יוכלו להתקיים בכבוד עד שייקלטו במקום עבודה חדש.

על לוח המודעות המשפחתי (המקרר) פרסמה בתי את הדברים הבאים: אם יוטל עלי לסכם בפני האומה-הקטנה שלנו את מצבנו הקוסמולוגי - אומר לכם זאת:

התזמורת הפילהרמונית הישראלית הקליטה מחרוזת נעימות לחג הפסח שיחול מחר. בהתאם לרוח הזמן ולהנחיות משרד הבריאות - כל אחד מן הנגנים הקליט את החלק שלו בנעימות וצולם בביתו הפרטי.

תודותיי לח"כ וואליד טאהא, מ"הרשימה הערבית המשותפת", שהביע את הסולידיות שלו עם העיר בני ברק בפרט ועם הציבור החרדי בכלל. ח"כ טאהא, השייך ל"תנועה האיסלאמית הדרומית", בתוך "הרשימה הערבית המשותפת", לא רק שעשה צעד הומניטרי חשוב אלא שהוא גם הרים כפפה פוליטית חשובה לא פחות. הציבור החרדי והערבי חיים מחוץ לקופסת הלגיטימציה הישראלית. הם נסבלים כי הם חיים כאן פיזית אבל אם ל"קונצנזוס החילוני" - ימין ומשמאל, הייתה אפשרות להקיאם לים הם היו עושים זאת בשמחה, ועם ברכה לשמה. החרדים מותקפים שהם אינם חלק מה"איטנגרציה הלאומית" אבל כשכבר מביאים אותם למרכז הבמה הרי שהתקשורת, האקדמיה, המשפט ושאר המושלים בלי הכיפה מכניסים לתוך ה"קונצנזוס" רק את אלה מבין החרדים שמתאימים לחברה החילונית, ואילו את אלה שבאמת מיצגים את ההשקפות החרדיות האמיתיות הם כמובן דוחים אותם.