בג"ץ ידון שוב, בהרכב של חמישה שופטים, בהוראה להעמיד לדין את השוטר נאור יצחק, אשר ירה למוות ב-חיר חמדאן בעת התפרעות בכפר כנא. כך קובעת (יום ב', 27.4.20) נשיאת בית המשפט העליון. הדיון הנוסף יעסוק בשאלה עקרונית אחת: האם ניתן להעמיד לדין אדם שלא נחקר באזהרה על העבירה המיוחסת לו. ההכרעה בשאלה זו תשליך גם על המקרה של יצחק.

שוטרי יס"ם עצרו בנובמבר 2014 חשוד בכפר כנא, ולאחר מכן התנפל חיר חמדאן על הניידת כאשר בידו סכין ארוך בקריאות "אללה אכבר" וחבט על חלונות הניידת. השוטר בן לוי ירה באוויר, אך ללא הועיל. לוי ויצחק ירדו מהניידת, כיוונו את נשקיהם כלפי חמדאן וקראו לו להשליך את הסכין. הם לא נענו, יצחק ירה כדור בודד וחמדאן נהרג.

במאי 2015 סגרה מח"ש את התיק נגד יצחק, על דעתו של פרקליט המדינה דאז, שע ניצן, בנימוק של העדר אשמה שכן מדובר בהגנה עצמית. ראפת חמדאן, אביו של המנוח, הגיש ערעור ליועץ המשפטי ולא זכה במשך שנתיים למענה. כיוון שכך, הוא עתר לבג"ץ ביוני 2017 ובו ביום החליט אביחי מנדלבליט לדחות את הערר, בקובעו שאין הצדקה להעמיד לדין את יצחק. עתירתו של האב התקבלה באוקטובר 2019 בידי השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא, בניגוד לדעת המיעוט של השופט נעם סולברג. הייתה זו הפעם הראשונה בה בג"ץ הורה להעמיד לדין, לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה (ראו קישור משמאל).

הן יצחק והן המדינה ביקשו לקיים דיון נוסף בפסק הדין. המדינה טענה, כי יש בו הלכה חדשה וקשה בנוגע לאמות המידה להגשת כתב אישום, המחייבת אותה להגיש אותו גם במקרי גבול בהם התובע אינו משוכנע שיש סיכוי סביר להרשעה. לדבריה, פסק הדין גם סוטה מן ההלכות הקודמות בכך שהוא כורך בין טיב הראיות לבין העניין הציבורי, ובכך שהוא מתערב בלב-ליבו של שיקול הדעת שבידי התביעה. יצחק טען, כי מדובר בהעמדה לדין חסרת תקדים של מי שלא נחקר באזהרה, וכי שופטי הרוב כבר חיוו דעה שיש לכאורה ראיות נגדו ובשל כך לא יזכה למשפט הוגן.

חיות דוחה את כל טענותיה של המדינה ואומרת כי הגם שמדובר בפסק דין חריג ונדיר - הרי שהמחלוקת בין שופטי ההרכב הייתה לגבי יישום ההלכה הקיימת ולא נקבעה הלכה חדשה. לדבריה, בניגוד לטענת המדינה - בג"ץ לא חייב אותה להגיש כתבי אישום במקרי גבול, אלא להפך: עדיין חובה לוודא שיש אפשרות סבירה להרשעה. כמו-כן, לא נקבעה הלכה בנוגע לאיזון שבין טיב הראיות לבין העניין הציבורי, והמחלוקת נגעה לקיומו של סף ראייתי במקרה הספציפי. אין ממש גם בטענת המדינה, כאילו פסק הדין יחייב אותה להעמיד לדין שוטרים ובעלי תפקידים דומים בצורה מחמירה מאשר חשודים אחרים. כמו-כן, למרות נדירותו של המקרה - אין זו הפעם הראשונה בה בג"ץ בוחן את חומר הראיות ומתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי.

כאמור, חיות הורתה לדון שוב בשאלת העמדתו לדין של יצחק למרות שלא נחקר באזהרה על הירי. לדבריה, "עובדה זו מעוררת על פניה קשיים משפטיים ומעשיים, שכן יש בה, לכאורה, משום פגיעה בזכות להליך הוגן". הדיון יתקיים בפני חמישה שופטים - גרוסקופף, קרא, סולברג ושניים נוספים - לא יאוחר מסוף חודש יולי. את יצחק ייצגו עוה"ד עופר ברטל ונתיאה פיצ'חזה; את המדינה ייצגו עוה"ד ענר הלמן, יונתן ברמן, סיגל אבנון וקובי עבדי; ואת משפחת חמדאן - עו"ד אביגדור פלדמן.