"מישהו איתנו כאן" - המועצה האזורית בנימין מקדישה באהבה את שיר העצמאות המרגש של חבל בנימין, שהופק במיוחד לתקופה זו.

החיים ביחד - חילונים, דתיים וחרדים - מחייבים הגדרה חדשה ושונה. יש כאן ועכשיו הזדמנות לנצל את השינוי שנדרש בעקבות המשבר לביסוס מכנה מעשי לחיים משותפים במדינת ישראל. הימים של התעלמות מהמדינה, ממוסדותיה ומסמליה של חלקים מהציבור ומנהיגיהם, צריכים לחלוף
(ליפשיץ. המשואה ראויה לה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])

נאום יושב-ראש הכנסת בטקס המשואות בהר הרצל [אור לה' באייר תש"ף, 28.04.2020]
(גנץ. עלינו להתכונן לימים קשים [צילום: אלעד מלכה])

הוסיף: "גם ביום העצמאות הזה, העם בישראל מצליח להוכיח שאין כמוהו. אין כמוהו בסולידריות, בערבות ההדדית, בנכונות לתרום ולהושיט יד"
(נשיא המדינה. לצמוח שוב ושוב [צילום: פלאש 90])

ישראל נאלצה להילחם על קיומה עוד לפני ההכרזה על הקמת המדינה, וביתר שאת - שעות אחדות לאחר הטקס במוזאון תל אביב  ▪  נתוני הפתיחה היו עגומים ביותר וסכנה מוחשית של כליה, שלוש שנים בלבד לאחר השואה, ריחפה על היישוב היהודי  ▪  למרות זאת, ישראל ניצחה במלחמת העצמאות וקיבעה את גבולותיה הרחק מעבר לתוכנית החלוקה  ▪  כמה נתונים היסטוריים בעלי משמעות מעודדת לימי הקורונה

המשטרה הקימה 44 מחסומים בצמתים המרכזיים מצפון הארץ ועד לדרומה  ▪  שוטרים יסיירו ברחובות ויאכפו את הנחיות הסגר האוסרות יציאה מן הבית למעט לצרכי הצטיידות בתרופות או במוצרים חיוניים

עיריית תל אביב-יפו תשדר לראשונה את התפילה החגיגית של ליל העצמאות מבית הכנסת הגדול של העיר ברחוב אלנבי. התפילה החגיגית, שנערכת מדי שנה בנוכחות קהל רב, תתקיים השנה במתכונת מצומצמת לאור הנחיות ההסגר של משרד הבריאות. הציבור הרחב יוכל להינות מהתפילה בעזרת שידור חי בעמוד הפייסבוק העירוני החל בשעה 19:00.

בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי משמש מאז בנייתו כמוקד של פעילות דתית-ציונית עם סממניים ממלכתיים. בית הכנסת נבנה בשנת 1925 ביוזמת ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף על גבעה נישאה, כגרסה העברית ל"קתדרלה" העירונית. עד קום המדינה היא אירחה עצרות ותפילות רבות ואף שימשה כסליק של ארגון הלח"י. יומיים אחרי הכרזת העצמאות נישאה בבית הכנסת תפילה חגיגית לשלום המדינה שחיברו הרבנים הראשיים, ושנה מאוחר יותר, בערב יום העצמאות תש"ט (1949) התקיימה בה התפילה החגיגית שהפכה מאז למסורת. בתפילה הערב יברך הרב לאו, החזן צבי גרינהיים והזמר והפייטר לירן לוי.

ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, אמר כי התפילה בבית הכנסת הגדול של העיר העברית הראשונה היא מסורת שנמשכת מאז שנת 1949 כאשר ראש הממשלה דוד בן גוריון בכבודו ובעצמו וישראל רוקח ראש העירייה דאז השתתפו בתפילה החגיגית. "אנו רואים חשיבות רבה בשימור המסורת התל אביבית הזו. ולכן השנה החלטנו להנגישה לטובת הציבור שאינו יכול להשתתף בה באופן אישי בגלל מגבלות ההסגר. חג עצמאות שמח עם ישראל", אמר.

ברכתי למדינתי ביום עצמאותה  ▪  שמירה על עולם התוכן של "ואהבת לרעך כמוך" מחייב אותנו להתריס נגד המציאות הקיימת של חלוקה קוטבית בלתי צודקת בעוגה הלאומית בין עובדים ומעסיקים בחברה הישראלית
(שוויון חברתי [צילום: דניל אסתריקין/Funia])

השנה הוא שוב רוצה לנאום  ▪  שותפו בני גנץ יסכים כנראה  ▪  ביבי להוט למצלמה ולמיקרופון  ▪  התחייבות? הבטחה? החלטה? לא אצלו
(נתניהו. מחלת רקע [צילום: יוטיוב])

מה כותבים על מישהו שהכרת במשך שבוע ונהרג על ידך  ▪  אומנם שבוע אינטנסיבי של שהות ביחד באותו טנק 24/7 אך בכל זאת רק שבוע? אחרי כמעט 47 שנים מראה הדמות כבר יותר מטושטש, הגובה, מבנה הגוף הכל קצת מעורפל  ▪  מה ששנאר ברור וצח כאילו היה רק אתמול הוא המרשים, החשוב והערכי  ▪  מה שנצרב בתודעה

(שבוע בטנק [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90])

יוזמת המנהיגות הצעירה של רשת אמית פורסמה ברשתות החברתיות והגיעה להורים השכולים גם דרך הרשויות המקומיות. רבים נענו ליוזמה ובכך איפשרו לאבות השכולים לומר תפילת קדיש

יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ יולי אדלשטיין בטקס יום הזיכרון בגוש עציון: "משפחות שכולות יקרות. מי ייתן ונעבור את התקופה המורכבת הזאת ביחד, למרות הריחוק. מי ייתן ולא יתווספו משפחות נוספות למשפחת השכול הגדולה במדינת ישראל. יהי זכר כל הנופלים ברוך לעד".

יו"ר יש עתיד - תל"ם בנאום במליאת הכנסת לכבוד יום הזיכרון: "המשפחות השכולות לא צריכות את יום הזיכרון, אנחנו צריכים אותו. אנחנו שחיים איתם, לצידם, בני משפחות השכול, במילא תמיד זוכרים את הילדים, את הבעל, את האבא. אנחנו אלה שזקוקים ליום הזה. כדי שנוכל להגיד להם אנחנו איתכם. אנחנו חושבים עליכם. אנחנו תמיד זוכרים אתכם."

מליאת הכנסת קיימה ישיבה מיוחדת לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. הישיבה נפתחה בצפירת יום הזיכרון.

"היום הזה איננו ככל הימים. הפעם בתי העלמין יוותרו יתומים, אפופים בדממת המוות של יקירנו. בין היתר בשל כך, החלטנו לערוך את הישיבה המיוחדת הזו כאן בכנסת ישראל. אני פונה מכאן, לכלל אזרחי ישראל - יום הזיכרון הזה קשה במיוחד עבור המשפחות השכולות: דברו איתן מהמרפסות ומהגינות, השתמשו בזום או בכל אמצעי טכנולוגי כדי לערוך טקסים ומפגשים. אל תוותרו על המצווה הזו", אמר יו"ר הכנסת, בני גנץ.

לדבריו, עבור המנהיגים, היום הזה הוא גם הזדמנות להיזכר מהי השליחות שצריכה להנחות אותם. "איזו אחריות כבדה אנחנו נושאים על כתפינו, לזכור היטב, שלעתים אין ברירה אלא להילחם - ושתמיד חייבים לחתור לשלום שימנע את המלחמה הבאה. לזכור את יסוד הקיום שלנו כאן - העוצמה הצבאית והעוצמה המוסרית", ציין.
([צילום: דוברות הכנסת])

יהודית ונדיה החלו בעשיית נפשות לעניין הריבונות על אש קטנה. מפגש פה ושיחה שם, עם יהודים פעילים למען ארץ ישראל, עם מנהיגי תנועות חוץ פרלמנטריות, עם אישים מובילים בהתיישבות היהודית, עם אנשי תקשורת ולימים גם עם אנשים פוליטיים
(נדיה מטר ויהודית קצובר [צילום: גרשון אלינסון/פלאש 90])

בשעה 11:00 נשמעה צפירת זיכרון בת שתי דקות ונפתח בהר הרצל בירושלים טקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל  ▪  ראש הממשלה: הערבות ההדדית מפעמת בלב חיילינו, זכינו לחידושה עם חידוש העצמאות

כאחות שכולה אני בטוחה שלו ניתן היה לשאול לדעת הנופלים, הם היו מעדיפים שנשמור על בריאותנו ושנבוא לבקרם בימים שקטים ואינטימיים
(זוכרים כל יום [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])

ברחבת הסוכנות היהודית בירושלים נערך טקס הזיכרון הממלכתי לזכר הנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה, ולזכרם של היהודים שנרצחו בפעולות טרור ובאירועי אנטישמיות בעולם
(יו"ר הסוכנות הרצוג והחייל אורי חמו [צילום: דוברות הסוכנות])