נתניהו תדרך: בחירות בשאלה מי שולט במדינה, אם בג"ץ יתערב

"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" - פתח ואמר דוד בן-גוריון לפני 72 שנים פחות שלושה ימים. אותו דוד בן-גוריון, שכאשר נשאל שנה לפני כן בוועדת האו"ם מהו ה"קושאן" - תעודת הבעלות - של העם היהודי על ארץ ישראל, הניף בתגובה את התנ"ך.

השרים אמיר אוחנה ויריב לוין הסיתו לא לקבל את הכרעת בג"ץ בעניין הפעלת הכנסת. במדינה מתוקנת הם היו כבר מזמן ח"כים, אבל הרי הם שליחיו של הנאשם ביבי. גם מירי רגב איתם אלא מה?

לאחרונה יצא לאור ספר מאת עו"ד שמחה רוטמן הנושא את השם "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל". האלוגיה לתרחיש של פוטש נראית לי (ומן הסתם לא רק לי) כגוזמה פואטית. מאידך-גיסא, דומה שבמשך שנים ארוכות הלכה וגברה דווקא הפרזה בכיוון ההפוך - קרי בקבלת סמכותו של נשיאו השמיני של בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, ללא עוררין, לרבות עמדתו ש"הכל שפיט".

"הביקורת הנשמעת מפי נבחרי הציבור על מערכת בתי המשפט, לא היא שהביאה לירידת אמון הציבור בבתי המשפט, אלא זאת שמבטאת אותה". כך אומר (יום ג', 3.9.19) שר המשפטים, אמיר אוחנה, בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין.

"אולי אפשר שפעם, ביום מן הימים, יחדלו ראשי המערכת המשפטית להתבצר ולצופף שורות - תוך שילוח חיצים בוערים באמצעות כלי התקשורת - כל אימת שבא מי שמבקש לשנות?". כך כותב שר המשפטים, אמיר אוחנה, במאמר לביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין לקראת פתיחת שנת המשפט בשבוע הבא.