שוטרת ששיבשה הליכים בעניינו של שוטר שתקף אזרח ופעל לטייח את מעשיו, לא תועמד אפילו לדין משמעתי. כך קובע (יום א', 3.5.20) שופט בית המשפט העליון,
עופר גרוסקופף. פסק הדין מעלה כשלים מתמשכים בטיפולן של מח"ש והמשטרה במעשיה של השוטרת, שאף הועלתה בדרגה לאורך השנים בהן נדון עניינה.
רב-סמל מזל אוחיון שירתה במשטרה בשירות חובה ובספטמבר 2015 התגייסה לשורותיה. חודש אחד מאוחר יותר תקף השוטר דאז שי פורטל, אליו צורפה אוחיון, את רועי ארליך, ולבקשתו של פורטל כתבה העידה בצורה שקרית בדוח הפעולה, כאילו ארליך הוכה משום שהתנגד למעצר. חודשיים מאוחר יותר נחקרה אוחיון במח"ש והודתה במעשיה, אך למרות שמדובר היה בעבירה של שיבוש הליכים - היא לא נחקרה באזהרה. פורטל הועמד לדין, נדון לחמישה חודשי עבודות שירות ועזב את המשטרה.
מח"ש המליצה בפני מחלקת המשמעת של המשטרה להעמיד את אוחיון לדין משמעתי, אך זו סירבה בנימוק שלא ניתן לעשות זאת משום שהיא לא נחקרה באזהרה במח"ש על השיבוש. ארליך התלונן בפני נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, אשר מצא שמן הראוי לקבוע הנחיות ברורות לגבי המשך שירותם במשטרה של מי שמורשעים בשיבוש הליכים. עם זאת, מחלקת המשמעת קבעה פעמיים נוספות שאוחיון לא תועמד לדין משמעתי, ולבסוף ננקט נגדה הליך פיקודי במסגרתו היא ספגה התראה ולפיה חזרה על מעשיה עלולה להוביל לפיטוריה. ראש אגף משאבי אנוש דאז, ניצב גילה גזיאל, גם הטילה עליה להעביר חמש הרצאות על החשיבות של כתיבת דוחות מדויקים.
ארליך ביקש מבג"ץ להורות להעמיד את אוחיון לדין פלילי או משמעתי, אך גרוסקופף דחה את עתירתו, לצד ביקורת חריפה על אוחיון: "התנהלות כזו היא פסולה מכל פסול... מערכות אכיפת החוק נותנות ברובם המוחלט של המקרים אמון בדין וחשבון שמוסרים שוטרים על השימוש שעשו בכוח שהופקד בידיהם. הפרה של אמון זה ראוי להוקיע מכל וכל, והיא מצדיקה נקיטת צעדים נחרצים, עד כדי העמדה לדין פלילי במקרים מתאימים".
אולם, ממשיך גרוסקופף, אין המדובר במקרה קיצוני המצדיק התערבות נדירה בשיקול הדעת של המשטרה. העונשים שספגה אוחיון בהליך הפיקודי אינם קלים בהשוואה לאלו שהיו צפויים לה בהליך משמעתי; היא כשלה כאשר הייתה בת 20 ובתחילת דרכה במשטרה, וצייתה לשוטר ותיק ובכיר ממנה; היא הודתה והביעה חרטה כבר בשלב מוקדם; חלפו ארבע שנים; ומח"ש כשלה כאשר לא חקרה אותה באזהרה. פעילות גורמי המשטרה בעניינה של אוחיון הייתה לקויה, מדגיש גרוסקופף, אך אין להטיל עליה את התוצאות של ליקויים אלו.
לסיום אומר גרוסקופף: "מחדלם של המשיבים לוודא כי שוטרים אשר חטאו לתפקידם יועמדו לדין בשל מעשיהם תוך פרק זמן סביר אינו עניין של מה בכך. מדובר בהתנהלות שאינה ראויה, לבטח כשמדובר בגוף כמו משטרת ישראל, אשר מופקד על אכיפת החוק והבטחת שלומו וביטחונו של הציבור". המדינה דיווחה לבג"ץ על הכנת הנחיה של פרקליט המדינה, אשר תקבע נהלים ברורים ומחמירים יותר לעניין טיפול במקרים של חשד לדיווח כוזב מצד שוטרים. גרוסקופף מביע את התקווה שההנחיה תפורסם בקרוב, כדי שליקויים אלו לא יישנו בעתיד.
השופטים
ניל הנדל ו
ענת ברון הסכימו עם גרוסקופף. את ארליך ייצג עו"ד אייל אבולעפיה, את המדינה ייצגו עוה"ד
ענת גולדשטיין ו
רנאד עיד, ואת אוחיון - עו"ד
משה אלון.