1. סקר דעת קהל שבוצע על-ידי "מאגר מוחות" מביא נתונים מרתקים באשר להתייחסות הציבור למוסדות השלטון, הצבא, מערכת המשפט והתקשורת. מאחר שהסקר נערך בימים אלה, קשה לדעת מה השפעת הקורונה על עמדות משתתפי הסקר. כך מדווח
חיים שיין מ
ישראל היום.
כמו בעבר, צה"ל זוכה למידת האמון הגבוהה ביותר. צילומי חיילים לבושי מסיכות, מחלקים אוכל לקשישים, מוסיפים ניקוד משמעותי לאמון בצה"ל ובמפקדיו. כל הכבוד לצה"ל!
מידת האמון הנמוכה ביותר נתונה לתקשורת. ל-67% מהנשאלים אין אמון בה. הוכחה מובהקת שהתקשורת, ובעיקר ערוצי הטלוויזיה שמהווה בימים אלה את מדורת השבט, איבדה את אמון הציבור. רעידת אדמה שדורשת חשבון נפש כן ואמיתי. טענות הימין שהתקשורת משרתת מטרות פוליטיות קיבלה בסקר ביטוי מובהק. פייק פרשנות דיכאונית לא יכולה להיות תחליף לרצינות ולאובייקטיביות. הנשאלים היחידים שלהם אמון כלשהו בתקשורת הם מצביעי כחול לבן והעבודה, שמשוכנעים, ובצדק, שהתקשורת משרתת אותם.
מעמד הכנסת גם הוא בכי רע. ל-59% אין אמון בה. לאחר שלוש מערכות בחירות במינון עז של ביזוי, שיסוי והיעדר פעילות בכנסת לאורך חודשים רבים, הציבור חש נתק מנבחריו. ראוי לציין כי מידת האמון בכנסת בקרב מצביעי הימין, גבוהה משמעותית משל מצביעי שמאל. נקווה שהח"כים ישובו לתפקד במהירות ויתאמצו לשכנע שהם משרתי ציבור.
למרות ההפרדה בסקר, יש להתייחס לאמון בבתי המשפט ובבג"ץ יחדיו. עמדות הציבור ביחס לבתי המשפט מושפע מבג"ץ, עקב החשיפה התקשורתית שלה הוא זוכה. אחוזי האמון בבג"ץ, אשר עומדים על 46%, נמוכים מאוד. זכורני ימים שבהם שיעור האמון היה קרוב ל-80%. הנפילה, לדעתי, נובעת מכניסת בג"ץ לתוך השדה הפוליטי. הוכחה לכך שאחוזי התמיכה גבוהים יחסית בקרב אלה שבג"ץ נתפס בעיניהם כפוסק בדרך כלל לטובתם (השמאל והרשימה המשותפת) ונמוכים אצל אלה שהוא פוסק נגדם (ימין, דתיים וחרדים). לטובת בג"ץ, ראוי שימשוך את ידו מהפוליטיקה.
אם עוסקים בבג"ץ ופוליטיקה, הרי אין דוגמה טובה לכך משני ימי הדיונים האחרונים בבג"ץ
2. חסד עשה בית המשפט העליון עם העותרות בקביעת הרכב של 11 שופטים ובהתירו להכניס מצלמות לדיון המשפטי. בלי מצלמות ובהרכב מצומצם, השופטים לא היו מגלים סבלנות כה רבה לשמיעת טיעונים שיש בהם הרבה דמגוגיית שמאל מוכרת ומיעוט הנמקות משפטיות מבוססות, המצדיקות התערבות שיפוטית בסוגיות פוליטיות מובהקות.
המציאות הפוליטית לאחר שלוש מערכות בחירות - מורכבת. אילו למי מהגושים היו 61 ח"כים, היה אפשר להקים ממשלה ולא היה צורך בסבבי מו"מ ארוכים שהולידו הסכם קואליציוני ארוך ומפותל. מצבים מורכבים מייצרים פתרונות מסובכים, אך מה לעשות שהפוליטיקה מוכרעת על-ידי רצונות של מיליוני אזרחים מאחורי הפרגוד ולא באולמות דיונים על-ידי 11 שופטים.
שופטים, נאורים ככל שיהיו, אינם יכולים להעדיף את שיקול דעתם על פני שיקול דעת האזרחים שקיבל ביטוי בבחירות דמוקרטיות. ממהות הדמוקרטיה שיש יום אחד, אחת לכמה שנים, שבו כולם שווים, משואבי המים ועד ראשי הקהל. לא מתקבל על הדעת שגופים בעלי אוריינטציה פוליטית שכשלו בבחירות, יבקשו לעקוף את הכרעת הציבור באמצעות החלטות שיפוטיות. לאורך שנים בית המשפט העליון משלם מחיר כבד במעמדו ובאמינותו כתוצאה מההתערבות בסוגיות פוליטיות, כשאין בהן רמיסה מובהקת של זכויות המיעוט, או כשדגל שחור מתנוסס מעל חקיקה ביישום הסכם פוליטי.
עם תום יום הדיונים התרשמתי ששופטי בג"ץ הפנימו את גבולות סמכותם ויחליטו בהתאם למצב החוקי התקף שלפיו ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום יכול להמשיך לכהן בתפקידו כל עוד אין פסק דין חלוט נגדו. ייתכן שחלק מהשופטים יביעו עמדות מוסרניות ערכיות, הגם שאין זה תפקידם להטיף מוסר. באשר להסכמים הקואליציוניים, נראה שבית המשפט יתערב בסוגיית החוק הנורבגי "המדלג", ויטעו אם יתערבו בעניין מינוי נציג לאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, בהיעדר קביעה לכך בחוק. המלצת שופט (הנדל) בפסק דין בעבר על בסיס מנהג, לא יכולה להיות תחליף לחוק.
חיוני שבג"ץ יגלה ריסון ואיזון ויאפשר לאחר חודשים רבים מדי, יציבות שלטונית. המציאות הפוליטית תייצר עוד הרבה מאוד עתירות מטעם ידידי בית המשפט, ודייה לעתירה בשעתה.
