הנאשם המרכזי ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, עמירם בן-אוליאל, הורשע (יום ב', 18.5.20) בשלוש עבירות רצח, שתי עבירות של ניסיון לרצח, שתי עבירות הצתה ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, רות לורך, זיכתה את בן-אוליאל מאשמת חברות בארגון טרור.

הרצח בוצע ביולי 2015, בתגובה לפיגוע בו נרצח מלאכי רוזנפלד. אחרים היו מעורבים בתכנון, אך בן-אוליאל ביצע אותו לבדו. הוא ריסס כתובות "נקמה" ו"יחי המלך המשיח" והצית שני בתים בכפר בכוונה לגרום למותם של יושביהם. הבית הראשון, ביתו של מאמון דוואבשה, היה ריק מאדם. בבית השני לנו באותה העת סעד ורהאם דוואבשה וילדיהם הקטנים. כתוצאה ממעשיו של בן-אוליאל, נספו סעד, רהאם ועלי התינוק, ואילו אחמד, שהיה כבן חמש, נפצע באורח קשה.

בית המשפט ניהל משפט זוטא לאחר שבן-אוליאל והנאשם הנוסף טענו נגד קבילות ההודאות שמסרו בשב"כ ובמשטרה. הוא קבע, כי יש לפסול את הודאותיו של בן-אוליאיל שנגבו במהלך שתי החקירות בשב"כ בהן הופעלו נגדו "אמצעים מיוחדים", וכי אין מקום לקבל את שתי ההודאות העוקבות שניתנו לאחר חקירת הצורך הראשונה. כל ההודאות הבאות הוכשרו כראיה.

לורך אומרת: "מדובר בהודאות בעלות משקל גבוה התואמות את ממצאי הזירה, באופן שאינו מתיישב עם האפשרות שמדובר בהודאות שווא של מי שהינו חף מפשע. ההתרשמות הבלתי אמצעית מהנאשם, במהלך חקירותיו המתועדות, עדותו במשפט הזוטא והתנהגותו באולם בית המשפט, הינה, כי לא מדובר בנאשם המשתייך לקבוצת סיכון למסירת הודאות שווא. מדובר באדם פיקח, בעל זיכרון יוצא דופן, בעל עוצמה וחוסן פנימי העומד על עקרונותיו ואינו 'נוטה לרצות' את חוקריו.

"הודאותיו של הנאשם אל מול החוקר מיגל ניתנות ברצף, מפורטות מאוד, כוללות תיאורים אותנטיים ופרטים רבים, זאת למרות שהן ניתנות כחמישה חודשים לאחר הפיגוע. הנאשם עורך בדבריו הבחנה בין פרטים אותם זוכר בוודאות לבין פרטים שאינו בטוח בהם", היא אומרת. לורך גם מציינת את הדיוק הרב בשחזור שביצע בן-אוליאל, כך שלא ניתן לקבל את הטענה כאילו הוא ניחש פרטים אלו.

עוד אומרת לורך, כי כפי שדורשת הפסיקה - יש ראיות המהוות "דבר מה נוסף" המחזק את ההודאות. ראיות אלו כוללות את השחזור, מסירת פרטים מוכמנים ששניים מהם אף לא היו בידיעת החוקרים - צבע הרכב שחנה בזירה, ומאפייני החלון בבית השני וכיוון פתיחתו; מאפיינים של בקבוקי התבערה והזירה המתיישבים עם הממצאים ועם המאפיינים הייחודיים בה. גם הימנעותו של בן-אוליאל מלהעיד מחזקת את הראיות נגדו.

לורך גם דוחה את טענת האליבי, אותה העלתה ההגנה - אך כאמור בן-אוליאל לא העיד עליה. עדות ההגנה, ובהן אשתו של בן-אוליאל, לא ביססו טענת אליבי. יש ממש בטענת המדינה, לפיה הזמנים עליהם הצביעה אשתו אינם סותרים בהכרח את תיאוריו בהודאותיו. בן-אוליאל עצמו הבהיר בהודאתו את האופן בו פעל כדי לא להעיר את אשתו כשיצא לבצע את הפיגוע, וכיצד פעל כשחזר לביתו כדי שהיא לא תבחין בדבר.

בן-אוליאל זוכה מחמת הספק מאשמת חברות בארגון טרור בדמות התארגנות "תג מחיר". לורך אומרת כי קיים ספק סביר בדבר קיומו של ארגון כזה, ואפילו אם הדבר היה מוכח - נותר ספק סביר בשאלה האם בן-אוליאל השתייך לארגון כזה. הרצח בדומא אומנם היה מעשה טרור, אך הוא אינו מוכיח שבן-אוליאל עשה אותו כחבר בארגון טרור.

השופטים צבי דותן ודבורה עטר הסכימו עם לורך. את המדינה מייצגות עוה"ד יעל עצמון ודנה אלון, ואת בן-אוליאל - עוה"ד אשר אוחיון ויצחק בם.