שנה וחצי אחרי שסיים את תפקידו כרמטכ"ל ופרש מצה"ל, רומז גדי איזנקוט לראשונה כי בכוונתו
להצטרף לזירה הפוליטית. בראיון בלעדי שיפורסם מחר במוסף שישבת הוא אומר: "אני
רוצה לחזור ולהשפיע". כך מדווח
יואב לימור מ
ישראל היום.
איזנקוט אומר כי אחרי שנה וחצי של שהייה "במרחב הנוחות" האישי שלו, הוא רוצה לחזור. "אני מסתכל על קודמיי - בני, גבי, חלוץ, מופז, בוגי, וגם אחורה, ברק ורבין ואחרים. אחרי אתנחתה ושהייה במרחב נוחות אתה מסתכל על מה שקורה פה, ואתה רוצה לעשות מדינה טובה יותר ולהשפיע, ולקום עם ברק בעיניים. מה זה הברק בעיניים? חכה עוד קצת".
בעבר טענו מי שמכירים אותך שפוליטיקה פסולה בעיניך. זה לא נשמע ככה היום "הייתי מזכיר צבאי של שני ראשי ממשלה,
אהוד ברק ו
אריאל שרון, והייתי לצידם 16-12 שעות ביממה. ראיתי מקרוב שההשפעה היא דרך מנהיגות ודרך עשייה מתוך המערכות. שרון אמר לי שהוא מעריך מאוד חשיבה ותכנון, אבל הכי חשוב זה הביצוע. כי בניגוד לצבא - שמרגע שאתה מחליט, כולם עושים את מה שהחלטת, בפוליטיקה, מרגע שאתה מחליט, כולם פועלים לסכל את ההחלטה שלך. וכן, אני חושב שלאנשי הצבא יש תכונות שאולי פחות מתאימות לפוליטיקה, אבל חשוב שנשמור עליהן. ענייניות, ממלכתיות ודוגמה אישית".
איזנקוט מדבר בראיון בהרחבה על המערכה נגד אירן. "זאת החלטה שאושרה בקבינט בתחילת 2017. מאחר שאני רואה שמדברים על זה ואומרים כל מיני דברים, אז אגיד שההחלטה הזאת שהקבינט קיבל, בדחיפה ובהמלצה שלי, היא החלטה מז'ורית. הציבור הישראלי אולי לא רואה אותה, אבל היא משפיעה עליו גם בעזה ובכל מקום אחר. האירנים, וכוח קודס בפרט, חטפו בארבע השנים האחרונות מכות קשות. מה שהם הצליחו לעשות לנו זה לא פרופורציונלי למכות שהם חטפו מאיתנו".
שר הביטחון היוצא בנט אמר השבוע שהאירנים מתחילים לסגת מסוריה "צריך להציב יעד של הוצאתם משם, אבל מי שחושב שהוא יתקוף כמה פעמים וזה יקרה,
טועה טעות מרה. הפעולות שהובלתי, שנמשכות גם היום, מנעו את הכוונה האירנית להתבסס בסוריה ולפתוח חזית נגד ישראל, ובלמו את התעצמות חיזבאללה, בעיקר בפרויקט דיוק הטילים".
בראיון מתייחס איזנקוט גם למצב בעזה ובצפון, למנהרות של חיזבאללה וחמאס שסוכלו בתקופתו, לאפשרות של סיפוח בקעת הירדן וחלקים ביו"ש, לתוכנית הרב־שנתית של מחליפו כוכבי ולהתנהלותה של מדינת ישראל במשבר הקורונה. במלאת 20 שנה לנסיגה מלבנון הוא גם מדבר בגילוי לב על תקופת שירותו בלבנון ועל החברים שאיבד שם, ולראשונה מתייחס בפירוט גם למבצע המיוחד שכשל בחאן יונס בשלהי כהונתו כרמטכ"ל.
"המבצע התפתח כמו שהתפתח, ומייד הבנתי שזה המצב החמור ביותר שמבצע מהסוג הזה הגיע אליו, אבל היה לי ביטחון אדיר שהכוח שהיה שם הוא הכוח הכי חזק במזרח התיכון", הוא אומר. "שמעתי אותם, וראיתי את אל"ם ח' ואת הביטחון שלו, וסמכתי עליהם, יחד עם ההבנה שיש פה אירוע חמור שעלול להסתבך עוד. כבר התחלתי לגלגל בראש תקיפה רחבה ואפשרות של הכנסת כוחות, כי לא הייתי מוכן שאירוע כמו
גלעד שליט יחזור על עצמו.
"הרמתי טלפון לנורקין (מפקד חיל-האוויר דאז), ואמרתי לו שיהיה מוכן עם כל היכולת של חיל-האוויר לרסק את כל מה שנדרש כדי להוציא אותם. מבחינתי לא הייתה בכלל שאלה שנעשה את כל מה שצריך ונחזיר אותם".
כל מה שצריך זה גם מלחמה? "עד מלחמה, כן. לא עלה על דעתי להשאיר שם חיילים".
ומה באשר לעזה? אפשר להגיע להסכמות עם חמאס? "כן, אבל הן צריכות להיות מבוססות על ההסכמות שהושגו בקהיר ביום האחרון של מבצע צוק איתן: הפסקת אש מוחלטת, פתיחת המעברים ומרחב הדיג, החזרת הרשות הפלשתינית לרצועה ותחילת שיקום עזה, הסדרת סוגיית השבויים והנעדרים, פתיחת הנמל האווירי בדהנייה והקמת נמל ימי בעזה".
כמה רחוק צריך ללכת בעסקת השבויים והנעדרים? "היו הרבה עסקות בעבר. על המודל של עסקת שליט אסור לחזור, כי בסופו של דבר, זה שחרר הרבה מחבלים והפיח רוח רצינית מאוד בטרור. שילמנו על זה מחירים כבדים".
אז מה כן? "אני חושב שבעסקת גולדווסר-רגב
שולם המחיר הנכון. הם קיבלו את סמיר קונטאר ועוד ארבעה אסירים ו־120 גופות. לכן אנחנו צריכים להביא אותם להבנה שהם משלמים מחיר על כך שהם מחזיקים שני אזרחים ישראלים שנכנסו לשם שלא בלחימה, ושהם מחזיקים גופות של חיילים ומתעללים במשפחות".
איזנקוט מתייחס גם למתקפות במערכת הפוליטית על היועמ"ש מנדלבליט, מי שהיה בזמנו הפרקליט הצבאי הראשי. מי שתוקף אותו היום מאשים אותו שהוא מוּנע מפרשת הרפז, שאיזנקוט מכיר מקרוב. איזנקוט: "אלה שטויות. אני חושב שזאת טעות שלא פותחים את הכל, אבל אין באירוע הזה שום דבר. אולי ציון בלתי מספיק בהתנהגות".
