התוצר ירד ברבעון הראשון של השנה ב-7.1% לעומת הרבעון הקודם, לאחר עלייה של 4.6% ברבעון הרביעי של 2019. מדובר בירידה החדה ביותר מזה 20 שנה, והיא תוצאה ישירה של הקורונה - מוסרת (יום ב', 25.5.20) הלשכה המרכזית לסטטסיסטיקה.
הקורונה היכתה במשק הישראלי בעוצמה בתחילת חודש מארס, המגבלות על הפעילות הכלכלית היו בשיאן בחודש אפריל והן יורדות רק כעת בהדרגה - כך שגם נתוני הרבעון השני יהיו קשים. תחזיות שונות לשנה כולה צופות ירידה של כ-10% בתוצר, גם אם תחול התאוששות ברבעונים הבאים, וזאת בין היתר בשל תלותו הרבה של המשק הישראלי בייצוא (30% מהתוצר) ובתיירות (4.6 מיליון תיירים אשתקד).
התוצר העסקי (התמ"ג בניכוי שירותי הדיור והמגזר הציבורי) צנח ב-9.1%, לאחר עלייה של 5.5% ברבעון הקודם. ייבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון ב-7.7%, שהם קצב שנתי של 27.5%. ירידה חדה במיוחד של 16.4% נרשמה בייבוא שירותים, בשל צניחה של 85% בתוצר התיירות. ייבוא הסחורות האזרחיות ירד ב-15% ברבעון הראשון, לאחר עלייה של 5% ברבעון האחרון אשתקד.
ההוצאה לצריכה פרטית, שנפגעה בצורה קשה במיוחד מנגיף הקורונה, ירדה ב-5.5%, כולל צניחה של 14.6% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (שירותים אישיים, דיור, דלק, חשמל וכו'). רק ענף המזון והמשקאות רשם עלייה של 5.8% בחישוב שנתי, בשל אגירת מזון בעת הקורונה. ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים ירדה ברבעון הראשון ב-9%, כאשר בולטת במיוחד ירידה של 36% בהלבשה והנעלה בשל סגירת החנויות והקניונים.
ההשקעה בנכסים קבועים, המהווה קנה מידה לצמיחת המשק בחודשים הבאים, ירדה ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 17.3%, לאחר עלייה בקצב של 7.3% ברבעון הקודם. לעומת זאת, נרשמה עלייה רבעונית של 7.3% בהשקעה במכונות, לא כולל ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת; ההשקעה בציוד זה ירדה ב-16.9%. ההשקעה בבנייה למגורים ירדה בשיעור שנתי של 15%, וההשקעה בבנייה שלא למגורים עלתה בקצב שנתי של 2.7%.
ייצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון הראשון ב-0.5% בחישוב שנתי, לאחר עלייה שנתית של 9.8% ברבעון הקודם. הנתונים הושפעו מירידה חדה בתיירות מצד אחד, ומתחילת ייצוא הגז הטבעי מצד שני.
כמו בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2019, חלה גם ברבעון הראשון השנה ירידה בייצוא חברות ההזנק.
