ליברמן: "קיצוץ מהתקנים בביטוח הלאומי למימון לשכות שרים - חזירות"

הייצור הפוליטי הכי גמור כיום נושא את השם: מפלגת העבודה. אותה תנועה מפוארת, שמאז מהפך מאי 1977, הלכה מדחי אל דחי עד שהייתה לצחוק ולשנינה באלה הימים. כבר בהתייצבותה - והפעם בראשות עמיר פרץ - לבחירות סיבוב שלישי, הייתה כמעט בסוף הדרך, אחת משלוש צלעות השמאל: העבודה-גשר-מרצ. חיבור מלאכותי, טכני, שנועד להשאיר כל אחת מהן מעל לרף החסימה. וכאשר יעד זה הושג, ההתפרקות לגורמים באה במהרה. מפלגת העבודה (המערך), פעם 56 מנדטים, זכתה ל"הישג" של שלושה מנדטים.

בתאריך 8.3.20 פרסמתי באתר זה מאמר בשם "ביבי או רביעיות". חלפו כמאה ימים מאז ובנימין נתניהו שב להיות ראש ממשלה מושבע של מדינת ישראל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פתח (יום א', 24.5.20) את ישיבתה הראשונה של ממשלת האחדות, שעות בודדות לפני שיתייצב בבית המשפט. בסדר היום של ישיבת הממשלה ה-35 הוחלט להוריד מסדר היום את הקמת "משרד ראש הממשלה החליפי".

התורה מתארת בפרשת כי-תצא (דברים כ"א) מקרה של "בן סורר ומורה". ולפני שקהל הקוראים החילוני יקפוץ עלי שאני מקדם סקילה באבנים של "ילדים חפים מפשע", אצטט את דברי הגמרא בסנהדרין ע"א, שם אמרו חז"ל שבן סורר ומורה "לא היה ולא עתיד להיות". מדוע, אם כן, נכתבה בתורה פרשה בנושא שכזה? - מן הסתם כדי ללמד אותנו כמה וכמה דברים בתחום המוסר, ולא כאן המקום לדון בהם.

המציאות הפוליטית בישראל קשה, אולי קשה מנשוא. לאחר שלוש מערכות בחירות מהן לא צמחה ממשלה הגענו רק לאחרונה לממשלה שהשותפים בה מכנים אותה ממשלת חירום וממשלת אחדות. גם אם הכל נכון, שאנו אכן בתקופת חירום ובאמת דרושה אחדות, בממשלה שהוקמה אין פתרון אמתי ראוי וטוב לבעיות שקדמו להקמתה. נהפוך הוא, מאפייניה, כמעט כולם, מלמדים על עומק המשבר המנהיגותי בו מצויה מדינתנו הצעירה.