דוח רשות התחרות נגד החלטת הרבנות הראשית לישראל לתת אישור כשרות רק למוצרי חלב מיובאים שיוצרו מ"חלב ישראל" עורר את חמתו של חבר הכנסת
משה ארבל (שס). בתלונה ששלח (יום ד', 27.5.20) לנציב שירות המדינה ולמבקר המדינה, קבל על כך שהרשות מבקשת לפגוע בעצמאות שיקול דעת הרבנות ובסמכותה החוקית.
הרשות טענה כי בשל החלטת הרבנות, יבואנים המבקשים לייבא מוצרי חלב כשרים בהשגחת הרבנות נמנעים מייבוא או מייבאים ומגלגלים את עלויות הכשרות הנוספות לצרכן.
ארבל אומר כי הרשות מבקשת לתקוף החלטות המעוגנות בעמדת פוסקי ההלכה לאורך הדורות וגם נובעות מסמכות דבר המחוקק בחקיקה ראשית - חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 וכן החוק שהסדיר את נושא פתיחת חסמי הייבוא (חוק "רפורמת הקורנפלקס") בסעיף 310(ג) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 שבו נכתב: "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון".
במכתבו לנציב
דניאל הרשקוביץ ולמבקר מתניהו אנגלמן, אומר חבר הכנסת כי הופתע מהדוח של רשות התחרות. ארבל: "מקריאת דוח רשות התחרות, נדמה כי לא לחינם הקנה המחוקק את סמכות הפסיקה ההלכתית בנושאים אלו לידי הרבנות הראשית דווקא ולא לידי רשות התחרות. אולם לבד משאלת התבונה, או היעדרה, בתקיפת החלטות הרבנות במישור ההלכתי, מעשה זה עומד בניגוד מוחלט להוראות סעיף 1(5) לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, שאוסר על עובדי מדינה לבקר את מדיניות משרדי ממשלה או הממשלה, ובניגוד להוראות סעיפים 42.536(א) ו-42.537(א) לתקשי"ר האוסר על עובדי המדינה לבקר את הכנסת, החלטות שנתקבלו על ידה, הממשלה, משרדיה ומדיניותם".
הוא הוסיף כי ברמה הערכית והציבורית, ספק בעיניו אם ראוי שיחידת סמך של הממשלה תתקוף החלטה מקצועית של מוסד ממוסדות המדינה מבלי לפנות אליו לקבלת עמדתו קודם הפצת הדוח לציבור ומבלי שהרבנות הראשית הייתה שותפה לכתיבתו. פנייה מוקדמת, לדבריו, הייתה מגלה כי החלטת הרבנות הראשית נטועה היטב בפסיקה ההלכתית ואינה מבטאת החמרה ממדיניות הרבנות בעבר. מתן חותמת 'כשר' על מוצרים שלפי דעת גדולי ישראל אינם כשרים תפגע בזכותו של הצרכן לדעת על אודות המזונות אותם הוא צורך. ויובהר, גם כיום אין מניעה לייבא מוצרי חלב שלא זכו לחותמת הרבנות הראשית ובלבד שלא יוצגו ככשרים.
עוד ציין כי גם מבחינה מהותית, כעולה מנתוני רשות התחרות עצמה, דרישת הכשרות האמורה היא חלק קטן מעלות הייבוא, בין 1.4% ל-6.5%, בעוד החסמים האמיתיים הם גובה המכס שעומד על עשרות אחוזים מהעלות הכוללת (לעיתים למעלה מ-50%) ודרישות אסדרה מכבידות ולא צפויות שגורמות לחוסר וודאות ולחוסר כדאיות כלכלית לייבא מוצרי חלב בעלי תוקף של פחות מ-60 יום.
ח"כ ארבל מבקש מהנציב ומן המבקר לבחון האם רשות התחרות הפרה את כללי התקשי"ר ולהעמיד את המפרים על טעותם.