חברת אורבן נדל"ן, בניהולם של דוד זהבי ויאיר סגל, העוסקת במיזמי תמ"א 38, תשלם הוצאות בסך 100,000 שקל לעיתונאית שרון שפורר. כך קבעה (2.6.20) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רחל ערקובי (כיום במחוזי), בדחותה את תביעת הדיבה שהגישה החברה נגד שפורר.

שפורר פרסמה בשנת 2014 בדף הפייסבוק שלה מספר פוסטים נגד אורבן, בהם הזהירה מפני ביצוע עסקות איתה וכינתה אותה "חברה מפוקפקת שמקורותיה הכספיים מפוקפקים". פרסומיה של שפורר התייחסו לקשר בין אורבן לבין אדם ששמו נאסר בפרסום, ואשר היה עד מדינה כמעורב מרכזי בפרשה חמורה במיוחד של סחר בנשים. ערקובי אומרת כי השאלה המרכזית היא התנהלותו בהווה של אותו אדם, ותשובתה היא שמדובר בהתנהלות בעייתית אשר הצדיקה את אזהרותיה של שפורר.

ערקובי אומרת: "משמיעת עדותו של הגורם, וכן קריאת הודעות המשטרה במסגרת חקירות הפשרה, ניכר כי הקל בחומרת מעשיו, ואילו אני סבורה כי למשמע הדברים אין ספק שמדובר בעבירות חמורות ביותר, שבוצעו משך שנים כנגד עשרות קורבנות, ולא שוכנעתי כי הגורם הכיר בחומרת מעשיו, שכן לו היה מכיר בכך, הוא והתובעת, דרך הישר הייתה להודות בפני שותפיו ולקוחותיו וכל מי שבא עמו בעסקים כי זה הוא וזה עברו, ועברו נותר בעבר.

"...בין היתר, הוגשו נגדו תלונות במשטרה, שמצטרפות והופכות כאחד עם עברו הפלילי החמור של הגורם הקשור בחברה, במועדים הרלוונטיים ומעידות על המשך התנהלות לא לגיטימית [בשנת 2014]... תמונה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת התובעת לפיה אותו גורם חזר בתשובה והינו איש עסקים לגיטימי אשר עוסק בעסקים כשרים בלבד וכי כלל אינו קשור בתובעת".

ערקובי מוסיפה: "מבלי לקבוע ממצאים חד-משמעיים לעניין התקופה שלאחר המועדים הרלוונטיים לתביעה זו, אציין כי על-פי הראיות והעדויות שהובאו בפני ואף עדותו של הגורם עצמו, שהייתה רצופה באמירות ציניות וחוסר הכרה בחומרת מעשיו ואי הבעת חרטה, התרשמתי כי ייתכן שהגורם המשיך לפעול בדרכים לא כשרות גם לאחר חתימת הסכם עד המדינה וחרף התחייבותו בהסכם זה שלא לפשוע, תוך עירובה של החברה במעשים אלו... העובדה כי הגורם המשיך בהתנהלות אגרסיבית כלפי אנשים שנדרש פינויים, גם אם היה צדק בעמדת התובעת בנוגע לעצם הפינוי (ואינני נדרשת לכך), עצם ההתנהלות האגרסיבית מצביעה על חוסר הפנמה של תיקון המידות שאין חולק כי קלקול גדול היה בו".

לדברי ערקובי, גם אם סגנונה של שפורר היה בוטה מדי, הרי שאין בכך כדי לשלול ממנה את הגנת "אמת דיברתי"; וקיים אינטרס חברתי מובהק בפרסום הדברים. "תאגיד שאליו קשור גורם שדבק בו פגם מוסרי בשל אופי העבירות שביצע, וודאי כאשר מדובר על עבירות חמורות של סחר בנשים בהיקף כה נרחב, תוך הסתרה מכוונת של פרט זה מגורמים שונים, לרבות לקוחות, בנקים ושותפים, עשויה להביא את האחרונים לפקפק בתאגיד ובעומדים בראשו, במניעה, במטרותיה, בהתנהלותה, ביושרה וביחסה אל הבאים עימה בקשרים".

ערקובי מדגישה: "מאחורי אותו גורם הקשור בתובעת עומד עבר פלילי חמור ביותר ונכון שבמועדים הרלוונטיים בהם עוסקת תביעה זו, הוכח כי אותו גורם היה, הלכה למעשה, הרוח החיה מאחורי התובעת, התנהלותה, קשריה, מימונה וכי מנהלי התובעת ידעו אודות עברו הפלילי החמור והסתירו אותו במכוון, ביודעם כי יש בעברו כדי להשפיע על החלטותיהם של אנשים וגופים שונים אם להתקשר עם התובעת בהסכמים והסכמות שונות ובכך ולשבש עסקיהם".