מסמכי השימוע פרסמו על-ידי רשות החשמל במטרה לברר מה הם החסמים העומדים בפני השגת היעד החדש לייצור אנרגיה מתחדשת, שהציב משרד האנרגיה לפיו 30% מצריכת החשמל בשנת 2030 יבואו ממקורות אנרגיה מתחדשת. יעד שאמור להביא לכך שישראל "תעמוד בשורה אחת עם מדינות העולם בהיבטי אנרגיות מתחדשות והצורך להפחית את זיהום האוויר" השימוע שעתיד להסתיים ב18/06 מספק שפע נתונים הקשורים למעבר לאנרגיה מתחדשת. על-פי אומדן ראשוני, המעבר מחייב השקעה בתשתיות שעלותן בין 12 ל-14 מיליארד שקלים לאורך העשור הקרוב.

להוליך את החשמל מדרום למרכז

המקור העיקרי להפקת אנרגיה ירוקה בארץ הוא מתקנים סולאריים המוקמים על פני הקרקע. עד היום אושרו כ70 אלף דונאם למתקנים סולאריים 85% מהם נמצאים במחוז דרום באזור הנגב והנגב המערבי. הבעיה היא שבעוד שרוב החשמל הסולארי מיוצר בדרום רוב הצרכנים נמצאים במרכז הרחק ממקום הייצור. בחוברת השימוע נכתב שכדי שניתן יהיה לעשות שימוש בכל החשמל שעתיד להיות מופק בחוות הסולאריות בדרוםף יש לתת עדיפות לפיתוח רשת הולכה למרכז הארץ "ככל שאחוז האנרגיות המתחדשות גדול יותר ופוטנציאל הייצור מרוחק יותר מאזורי הצריכה, נדרשת פריסה של רשת החשמל בקווים רבים, ארוכים ומסועפים יותר. ללא רשת הולכה עלול להיווצר מצב שבו מקטע ההולכה אינו מדביק את קצב פיתוח מקטע הייצור, וללא צמצום הפער עשוי להיות מצב בו תהיה בעיה באספקה של החשמל מאחר שלא יהיה אפשרי לחבר אתרי ייצור חדשים בעוד שהביקוש לחשמל גדל". אחד החסרונות של רשת הולכה נרחבת הוא איבוד חשמל. לפי ההערכות מדובר באיבוד ממוצע בהיקף של 7.5% .

אמצעי אגירה יעילים יוכלו לצמצם את היקף ההשקעות הנדרש בפיתוח רשתות הולכה. הבעיה היא שטכנולוגיית האגירה בעיקר באמצעות סוללות, נמצאת עדיין בחיתוליה אבל השימוש בה הולך וגובר ברחבי העולם וקיימת מגמה ברורה של ירידת מחירים כאשר הצפי הוא להמשך המגמה בעשור הקרוב.

להקים עשרות אלפי מתקנים סולאריים על גגות

במסגרת החתירה להשגת יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2020 בהיקף של 17% מצריכת החשמל, הוקמו עד היום מעל 12,000 מתקנים סולאריים על גגות. היתרון של מתקנים אלה הוא קרבתם לאזור הצריכה שאינו מחייב השקעות עתק ברשת הולכה. השגת היעד של 30% מצריכת החשמל כי ששואפת רשות החשמל, מחייבת הקמת עשרות אלפי מתקנים נוספים, על גגות מבני ציבור ומבנים פרטיים, על מאגרי מים מחלפים וכד', רובם קרובים לאזורי הצריכה. באזור המרכז. הקמת מתקנים אלה כרוכה בהליכים ארוכים ומורכבים המצריכים העסקת אנשי מקצוע ען זאת מציינים כובי המסמך "מסלול זה צפוי לחסוך משאבים ציבוריים.

כותבי המסמך ממליצים לנצל שטחים ביו"ש לצורך הקמת מתקני אנרגיה ירוקה בנימוק שיו"ש ועזה צורכות חשמל שמופק בישראל אך כמות מתקני האנרגיה המתחדשת בשטחים אלו נמוכה ועומדת על עשרות בודדות של מגה-וואט. הגורם האמון על ניהול משק החשמל ואסדרתו בשטחי יו"ש הינו מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים ויש לבחון צעדים שיאפשרו לגוף זה לממש את פוטנציאל הייצור תחת סמכותו. הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת נוספים על גגות או בשימוש דואלי נוספים מתבטאת בעלות נוספת של כ-2 מיליארד שקלים.

תגובת משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה מגבש יעדים שאפתניים לפיתוח משק אנרגיה נקי ובר קיימא. לצד קביעת היעדים, המשרד פועל בנחישות לקידום אנרגיות מתחדשות באמצעות הסרת חסמי מקרקעין ותכנון ובנייה, קידום תוכניות סטטוטוריות, פיתוח רשת החשמל התומכת תמרוץ והסברה.

"שילוב ייצור חשמל סולארי בהיקפים משמעותיים מהווה אתגר לניהול מערך הייצור ולשרידותו. למרות היתרונות הכלכליים של ייצור סולארי ומאפייני האקלים בישראל, קיימת מורכבות רבה בניהול מערכת חשמל המסתמכת באופן כמעט בלעדי על מקור אנרגיה מתחדשת אחד בלבד, שאינו ניתן לשליטה על-ידי מנהלי הרשת ואינו בעל כושר אספקה רציף."