היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טען ביולי 2016, כי הדוח של קודמו יהודה וינשטיין בנוגע לחלקו בפרשת הרפז "רצוף טעויות עובדתיות ומשפטיות היורדות לשורשם של דברים". הדברים נאמרו במכתב ששיגר בא-כוחו של מנדלבליט, עו"ד ז'ק חן, לפרקליט המדינה דאז, שי ניצן. מנדלבליט ביקש אז מניצן, שהיה כפוף לו, להורות למשטרה לסגור את התיק נגדו בשל העדר אשמה. במקביל למכתבו, שהופץ עתה לתקשורת, מסר מנדלבליט גם תזכיר שהגיש בזמנו לוועדת האיתור ובו גולל את טיעוניו וגירסתו באשר לפרשה ולהחלטת היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין (מכתבו והתזכיר מצ"ב).

לדברי משרד המשפטים, "הפרקליטות הבהירה בעבר במענה לפרסומים שונים, כי לאחר ובעקבות פסק דינו של בג"ץ בעניין מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כלל הגורמים הבכירים שעסקו בנושא סברו, כי העילה המתאימה לסגירת התיק בנסיבות שנוצרו היא חוסר אשמה. נוכח תפקידו של מנדלבליט כיועץ המשפטי המכהן, ניתנה חוות דעת של הגורמים הרלוונטיים שקבעה כי אין מקום להעביר לרישום החלטה פורמלית בעניין, ע"י כל גורם הכפוף ליועץ המשפטי".

מנדלבליט חשף את המכתב (יום ו', 12.6.20), לקראת פרסום נוסף של אילה חסון בנוגע לחלקו בפרשה. משרד המשפטים אומר כי חסון כלל לא פנתה לקבל את תגובתו של מנדלבליט וכי אין זו הפעם הראשונה בה היא פועלת שלא על-פי סטנדרטים עיתונאיים בסיסיים. עוד מציין המשרד, כי הדברים ישודרו בשבת - כאשר מנדלבליט שומר המצוות לא יוכל לצפות בהם ולהגיב עליהם.

על-פי פרסומים מוקדמים, חסון תתייחס גם למכתבו של חן לניצן, ולכן מנדלבליט מפרסם אותו במלואו. הוא מתייחס לאופן בו סגר וינשטיין את התיק נגדו, וזאת ללא ציון עילת הסגירה ותוך פרסום של מעין "דוח ציבורי" המותח ביקורת על אופן התנהלותו בפרשת הרפז בשנת 2010, כאשר היה הפרקליט הצבאי הראשי. במכתבו אומר חן, כי "נתונים משמעותיים מאוד לא נלקחו בחשבון במסגרת הליך בחינת תיק החקירה" וההחלטה לגנוז אותו, וכי בחינה מלאה ונכונה של הדברים הייתה מוליכה למסקנה שלא נפל כל פגם בהתנהגותו של מנדלבליט.

חן ביקש מניצן לקבוע, כי התיק נסגר בהעדר אשמה. הוא מצטט את דברי הנשיא בדימוס אשר גרוניס, שעמד בראש ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי, ולפיהם האירועים אליהם התייחס וינשטיין "מעוררים שאלות עובדתיות מורכבות. הכרעה בהן מחייבת בחינה מעמיקה של חומר הראיות ואף שמיעת עדויות". עוד הזכיר את דברי השופט סלים ג'ובראן, בעת דחיית העתירות נגד מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי, ולפיהם במעשיו לא דבק פגם ערכי-נורמטיבי, וכי הוא נהג בצורה סבירה כאשר ביקש "לישון על זה" בטרם יעץ לגבי אשכנזי להעביר למשטרה את מסמך הרפז.

השופט יצחק עמית אמר באותו פסק דין - המשיך חן - שעצם ההחלטה לפתוח בחקירה נגד מנדלבליט מעוררת "שאלות נכבדות שלא ניתן להן מענה", ובוודאי כאשר מדובר על חקירה באזהרה. חן סיכם באומרו, כי נוכח קביעתו של בג"ץ ולפיה התנהגותו בפרשת הרפז לא הייתה במישור הפלילי, הרי שיש להנחות את המשטרה לסגור את התיק בשל העדר אשמה.