בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מח"ש על תיקי אלימות משטרה כלפי עיתונאים: "אין תיוג לפי עיתונאי או מפגין" ● יועצת שר התקשורת: זיהוי יותר בולט של עיתונאים בשטח יוכל לעזור ● יו"ר ועדת הפנים, מיקי חיימוביץ': הרחקה של עיתונאים או פגיעה בהם בזמן שבו הם מנסים לבצע את תפקידם, משולה לפגיעה בדמוקרטיה
שוטרים בהפגנה בכיכר רין שבה הותקף הצלם [צילום אילוסטרציה: אבשלום ששוני/פלאש 90]
המחלקה לחקירות שוטרים מעסיקה שלושה ראשי צוותים שהם קצינים במשטרה, על-אף היותה גוף שחוקר את המשטרה, כך נחשף (יום ב', 15.6.20) בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה על התמודדות משטרת ישראל עם נוכחות צוותי תקשורת בהפגנות, בעקבות מקרה של אלימות קשה כלפי צלם במוצאי שבת (6.6.20) בכיכר רבין. הדברים התגלו במהלך מענה לשאלתו של ח"כ משה ארבל (ש"ס), שאמר: "מח"ש אמורה להעסיק חוקרים ללא משוא פנים ולא לקחת כוח אדם ולהחזירו למשטרה, אותה הם אמורים לחקור".
את הדברים אמר רונן יצחק, מנהל מחלקת פרקליטים במח"ש, שהוסיף: "גם אם מדובר באלימות כלפי אזרחים וגם כלפי עיתונאים, אנו בודקים האם השימוש בכוח היה כדין, והאם היה סביר. רוב ככל החוקרים במח"ש הם אזרחים, למעט שלושה ראשי צוותים שעדיין במשטרה, אחד מהם במח"ש כבר 20 שנה".
יושב-ראש הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ', שאלה: "למה יש ראשי צוותים של המשטרה במח"ש? אנו פותחים פה דיון חדש, שייבדק על ידינו. האם אתה יכול לתת מספרים לגבי מספר התיקים שחקרתם אלימות כלפי עיתונאים והאם היו עונשים? כלפי כמה שוטרים ננקטו עיצומים?". רונן יצחק: "התיקים לא מתויגים לפי זהות המתלוננים, אין תיוג לפי עיתונאי או מפגין".
חיימוביץ': "הסיקור התקשורתי חשוב לשמירת הדמוקרטיה בארץ. הצלמים, העיתונאים - תפקידם לשקף את המציאות ולהביא אותה לכל בית ולהבטיח חופש ביטוי. חובה עלינו לדאוג לכך שאלמנטים בסיסיים אלו לא יפגעו. לכן הרחקה של עיתונאים או פגיעה בהם בזמן שבו הם מנסים לבצע את תפקידם, משולה לפגיעה בדמוקרטיה. אי-אפשר לנתק את הדיון כאן מהימים האחרונים בהם נשמעו אמירות על כך שעל עיתונאי לשבת בכלא בעקבות דיווח שלו בפרשות בהן נאשם ראש ממשלה. וימים שבהם המשטרה פותחת בחקירה של איומים לרצח על שופטת בית המשפט העליון. כל אלו ממחישים עד כמה שבירה הדמוקרטיה שלנו. איומים אלה הם תמרור אזהרה וגם פגיעה בחופש העיתונות".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "חובה עלינו לדאוג שגם אזרחים מפגינים לא ייפגעו מאלימות משטרתית. אהבתי את אחד השלטים שראיתי בהפגנה: 'אני אזרח בתפקיד'. אם לא היו מפגינים, לעיתונאי לא היה מה לצלם. בכל רחבי העולם מתקיים עכשיו דיון רחב, עד קריאה לקצץ בתקציבי משטרה. הנושא הוא התמודדות המשטרה עם אירועי חופש ביטוי, ומעבר מאכיפה לקהילה ולחברה".
ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "כל מי שרואה את סרטון הפגיעה בתומר הצלם, צריך להזדעזע. אבל כמעט ולא היו לכך השלכות חוץ מתלונה למח"ש. לא התקיים דיון בחברה. הייתה כאן פגיעה מכוונת בצלם. המצב מטריד מאוד, ומתקשר לאלימות המשטרה. כל ההנחיות והנוהל, בפועל נכשלו. אני מקבל תלונות על ממש הטרדת עיתונאים פלשתינים במזרח ירושלים. מזמינים אותם לחקירה על סיקור". יו"ר הוועדהביקשה להפנות תלונות אלה לוועדה.
חן יעקובסון, יועצת שר התקשורת יועז הנדל, אמרה בדיון: "שר התקשורת נותן גיבוי מלא לעיתונאים, במטרה לשמור על חופש העיתונות. יש להקדיש מחשבה נוספת בעניין הטמעת הנוהל הקיים להתנהלות המשטרה מול תקשורת. זיהוי יותר בולט של עיתונאים בשטח יוכל לעזור. אנו מעוניינים להיות שותפים לשיח כזה".
יו"ר הוועדה חיימוביץ' סיכמה: "חייבים לשפר את נוהל העבודה הקיים בין המשטרה לצוותי תקשורת שבאים לסקר, ולהקים מנגנון שיוכל לטפל און ליין בתלונות. יש להגביר את צוותי דוברות המשטרה בשטח, על-מנת שיסייעו לגשר בין המשטרה לצוותי תקשורת בשטח. הוועדה דורשת ממח"ש נתונים מפולחים על אלימות כלפי אנשי תקשורת וסטטוס הטיפול בתלונות אלה".
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה פה אחד החרגה של עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים מצו ההסכמים הקיבוציים ▪ משרד ראש הממשלה יקדם חקיקה שתייתר את הצורך בהארכה שנתית של ההחרגה ([צילום: עמוס בן-גרשון, לע"מ])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שנועדה לעודד החזרת מובטלים לשוק העבודה ▪ המענק יינתן רק אם העובד שעבורו מבוקש המענק, ישתכר לפחות 3,300 שקלים בכל חודש, כדי לכלול גם עובדים במשרה חלקית לתוך מעגל התעסוקה ▪ העלות הכוללת: 5.5 מיליארד שקל (ח"כ גפני. הציג את הצעת החוק [צילום: פלאש 90])
ארבע שנים וחצי אחרי שאושרה: משרד הבריאות ביקש מהכנסת דחייה נוספת ביישום רפורמת הקורנפלקס ▪ ועדת העבודה והרווחה אישרה את הבקשה, אך היו"ר הבהיר: "אם לא תביאו חמש תקנות חדשות לאישור בכל חודש - לא ניתן הארכה נוספת" ([צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הנורבגי שיאפשר לשרים וסגני שרים להתפטר מהכנסת לתקופת כהונתם בממשלה ולחברי מפלגותיהם להתמנות לכנסת ▪ האופוזיציה תקפה: זה לא חוק נורבגי אלא חוק הג'ובים (מצביעים בקריאה שנייה ושלישית [צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת])
במסגרת דיון סוער, וברקע טענות חברי הכנסת כי לפחות חלק מהארגונים הנהנים מן ההטבה פועלים נגד מדינת ישראל, החליט יו"ר ועדת הכספים, לדחות הצבעה שביקש שר האוצר לעניין 'הסדרת פעילות של ארגוני סיוע בינלאומיים' בצד הפלשתיני, כך שיחול עליהם מע"מ אפס ברכישת דלקים (מכלית דלק בגבול רצועת עזה [צילום: חסן ג'די/פלאש 90])
מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 15.6.20) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49). בניגוד להצבעות קודמות שהתקיימו היום, על הצעות אי-אמון שהוגשו נגד הממשלה, שבהן השתתף גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהצבעות על ההסתייגויות ועל סעיפי הצעת החוק הנורבגי לא נכח נתניהו במליאת הכנסת.
ועדת הכספים דנה (יום ב', 15.6.20) בתקנות מס ערך מוסף, המאריכות פטור ממע"מ על דלק הניתן "לארגון בינלאומי לסיוע, שהוכר בידי המנהלים הכלליים של משרד האוצר ומשרד הביטחון", ובלבד שסוגי הדלקים וכמויותיהם אושרו לפני רכישתם בידי המנהלים הנ"ל. על-מנת להמשיך את ההסדר הפטור, התבקשה הוועדה לקבוע כי התקנות יוארכו עד לסוף שנת 2021.
בתום שלוש שעות, הסתיימה פגישת נתניהו וגנץ. השניים נועדו (יום ב', 15.6.20) בעקבות המחלוקות הפוליטיות שנוצרו בתחום המדיני ובתחום הפוליטי, בעיקר סביב החוק הנורווגי, שאת העלאתו להצבעה הקפיא נתניהו וכעת הפשיר. נתניהו מעוניין שגנץ יתן לו עוד בטחונות למקרה שבג"ץ יתערב בהסכם. בכחול לבן דרשו מהליכוד להפסיק להחזיק את החוק הנורווגי כבן ערובה ולקדם את הדברים שכבר סוכם עליהם. כאמור, החוק יעלה להצבעה היום, והדיונים בין המפלגות יתקיימו בהמשך הערב.
עם חידוש פעילות הכנסת, אישרה (יום ב', 15.6.20) ועדת הכספים את השוואת מס הקנייה החל על טבק לגלגול למס החל על מוצרי טבק דומים כגון סיגריות ויחידות טבק. השוואת המס נכנסה לתוקף ב-21.2.2019, אולם בשל מערכות הבחירות שהתקיימו, הובא הצו לאישור הוועדה רק הבוקר.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה (יום ב', 15.6.20) באי-מינויה של מועצת הביטוח הלאומי, חודש לאחר הקמת הממשלה. המועצה הקיימת התכנסה לאחרונה בחודש מאי, וכעת על השר החדש איציק שמולי למנות מועצה חדשה, אולם הדבר טרם בוצע.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
