בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
עדן. היסס לפני אישור ההסדר [צילום: פלאש 90]
|
|
וילנר. העל-תנאי הוא חלק מהעונש הכולל
|
|
מאסר על תנאי - כדי להתקרב לענישה הנוהגת
|
|
|
העליון מאשר מסלול להתערבות בהסדר טיעון
|
וילנר: כאשר העונש בפועל המוסכם הוא מקל במיוחד, יכול בית המשפט לאזן אותו על-ידי הטלת עונש חמור במיוחד של מאסר על תנאי ● קובעת שהפרקליטות הסכימה לעונש מקל ביותר למי שירה על עובדי חנות ופצע אותם - הן לנוכח חומרת מעשיו והן לנוכח ריבוי הרשעותיו בעבירות חמורות אחרות
בית המשפט העליון קובע, כי ניתן לאזן ענישה קלה במיוחד במסגרת הסדר טיעון, על-ידי הכבדה ממשית בעונש המאסר על תנאי שמטיל בית המשפט במסגרתו. בכך יוצר בית המשפט העליון מסלול אשר יאפשר לשופטים להתערב בעקיפין בהסדרי טיעון מקלים מדי, וזאת מבלי לפסול את ההסדר כולו. פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון היא, כי יש לכבד הסדרי טיעון - הן משום שראוי שלא להתערב בשיקול דעתם של הצדדים ובמיוחד של המדינה, הן בשל הציפייה שהם יוצרים בקרב הנאשמים לגבי חומרת העונש והן בשל הצורך בהם ככלי להתגבר על העומס ולאזן בין הסיכונים המוטלים על הצדדים. משום כך, נדירים מאוד המקרים בהם הערכאה הדיונית מתערבת כלפי מעלה בהסדר, וגם במקרים אלו - בדרך כלל ערכאת הערעור מאמצת אותו כלשונו. אלא שפסק הדין הנוכחי מתווה דרך להתערבות רבה יותר של הערכאה הדיונית. אשר אוחנה פצע ביריות שלושה עובדים בחנות באשדוד באוקטובר 2019, הודה בחבלה בכוונה מחמירה (עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 20 שנות מאסר) והצדדים ביקשו לגזור עליו 45 חודשי מאסר; יתר הרכיבים הושארו לשיקול דעתו של בית המשפט. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, אמר בגזר הדין, כי העונש מקל ביותר ואינו הולם את חומרת מעשיו של אוחנה ואת עברו הפלילי (כולל הריגה, נשק, סמים, תקיפת שוטר ועוד). הוא החליט לכבד את ההסדר רק משום שהפרקליטות טענה, כי קיים קושי בזיהויו של אוחנה (שחבש קסדה) וכי עדים רלוונטיים מסרבים לשתף פעולה. לנוכח זאת, גזר עדן על אוחנה 45 חודשי מאסר - לצד שלוש שנות מאסר על תנאי על כל עבירת נשק וקנס של 10,000 שקל. אוחנה יצא בערעורו נגד רכיב המאסר על תנאי, בטענה שמדובר בניסיון לאזן שלא כדין בין מעשיו לבין מדיניות הענישה הנוהגת לגביהם. לדבריו, בלא הודאתו ייתכן שלא ניתן היה להרשיעו, ועדן כובל מראש את ידי בית המשפט שידון בעניינו בעתיד אם יפר את התנאי. המדינה טענה, כי הפסיקה אינה מונעת גזירת עונש על תנאי מכביד לצד המאסר בפועל. השופטת יעל וילנר דחתה (יום א', 21.6.20) את רוב ערעורו של אוחנה. היא אומרת כי העונש על תנאי הוא חלק מן העונש הכולל, ולכן השיקולים להטלתם הם זהים. במקרה הנוכחי השתמש עדן במאסר על תנאי, כדי שעונשו הכולל של אוחנה יהיה דומה למדיניות הענישה הנוהגת. בכך הוא "איזן כראוי בין החומרה הרבה הטמונה במעשים שביצע המערער אשר נעשו תוך שימוש בנשק חם והסבו לקורבנות נזק גופני ניכר, לבין הקלות המופלגת של הענישה המוסכמת בגין מעשים חמורים אלו". וילנר מוסיפה: "בענייננו, עומד לחובתו של המערער עבר פלילי מכביד ביותר, הכולל הרשעות חוזרות ונשנות שבצידן עונשי מאסר מרובים, אשר נראה כי לא הרתיעו די הצורך את המערער מפני חזרה נוספת למעגל העבריינות. אף מטעם זה לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להשית על המערער מאסר מותנה ממושך, על-מנת להרתיעו כדבעי ולהניא אותו מלשוב ולבצע עבירות כדוגמת אלה בהן הורשע". וילנר התערבה רק חלקית בנוגע להפעלת המאסר על תנאי. היא קבעה, שאוחנה יישלח לשלוש שנות מאסר אם יעבור עבירת נשק מסוג פשע, אך אם העבירה תהיה מסוג עוון - עונשו יהיה שנתיים מאסר. הנשיאה אסתר חיות והשופט נעם סולברג הסכימו עם וילנר. את אוחנה ייצג עו"ד בן-נתן נס, ואת המדינה - עו"ד יוסף קנפו.
|
תאריך:
|
21/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
21/06/2020
|
|
איתמר לוין
|
העליון מאשר מסלול להתערבות בהסדר טיעון
|
|
פרקליטות המדינה נהגה בצורה פסולה, כאשר לא הציגה בפני אסיר ועורך דינו מידע בעניינו שהעבירה לוועדת השחרורים. כך קובע (11.6.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. מדובר בפראפרזות המידע המודיעיני ועמדת נפגע העבירה - שני מסמכים להם יש חשיבות רבה בהחלטה האם לקצר את עונשו של אסיר. מהחלטתו של רוזן עולה, כי מדובר בתופעת רוחב, בה הפרקליטות אינה מוסרת מידע חיוני לאסירים ולסניגוריהם. הוא ממליץ בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להסדיר את שני הנושאים בהנחיות פרקליט המדינה.
|
|
|
צו הריסה שהוציא בית משפט השלום בנתניה בשנת 1997 לא בוצע עד היום, למרות שורה ארוכה של הליכים משפטיים והרשעות של עברייני הבנייה. כך עולה (יום ד', 10.6.20) מהחלטתו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, לדחות בקשה למשפט חוזר בנושא. ההחלטה מדגימה את אוזלת היד של הרשויות ואת הסלחנות של בתי המשפט, החוברות יחדיו למצב בו עבריינות בנייה נמשכת ללא מפריע.
|
|
|
העבריין אסי אבוטבול לא יזכה להרחבת שיחות הטלפון שהוא זכאי לנהל מתוך הכלא. כך קובע (יום ד', 3.6.20) שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, המותח ביקורת על שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אברהם יעקב, אשר העניק לאבוטבול הגדלה זו.
|
|
|
"ראוי היה להימנע מאמירת הדברים באופן שבו הם נאמרו", אומר נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, על דבריו של שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בנוגע לשר אמיר אוחנה.
|
|
|
בג"ץ מגבה את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לשמש בפועל כממלא-מקום פרקליט המדינה עד למינויו של פרקליט קבוע. השופט ג'ורג' קרא דחה (יום ב', 1.6.20) עתירה נגד החלטתו זו של מנדלבליט.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|