|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בירושלים
|
|
במקום לבית המשפט המחוזי בירושלים
|
|
החלטה של בית המשפט העליון מגלה:
|
|
|
הפרקליטות טעתה - והפדופיל קיבל הקלה
|
אדם שביצע מעשה מגונה בילדה בת 13 הואשם בעבירה שהעונש המירבי עליה הוא עשר שנות מאסר - אך הפרקליטות הגישה בטעות את כתב האישום לבית משפט השלום ולא למחוזי ● במקום להגיש את האישום מחדש, הפחיתה הפרקליטות את האישום לעבירה שהעונש עליה הוא שלוש שנות מאסר ● האיש הורשע ונדון לשישה חודשי מאסר בלבד
|
טעות חמורה של הפרקליטות הביאה לכך שפדופיל הועמד לדין על עבירה קלה בהרבה מזו שיוחסה לו במקור - מגלה (יום ב', 22.6.20) החלטה של בית המשפט העליון.
האיש הואשם בכך שבאוגוסט 2014 ביצע עבירות מין בילדה בת 13, שהייתה השמרטפית של ילדיו. הוא הסיע אותה לבית בשעת לילה מאוחרת, לגם מבקבוק אלכוהול שהיה ברכבו, חיבק אותה ונגע באיבריה המוצנעים מעל בגדיה. כאשר הגיעו סמוך לביתה של הילדה, הוא ליטף אותה בראשה ונישק אותה במצחה.
בכתב האישום שהוגש נגד האיש, יוחסה לו עבירה של מעשה מגונה בקטינה שלא בהסכמתה החופשית, לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין - עבירה שהעונש המירבי עליה הוא עשר שנים. אולם הפרקליטות הגישה את כתב האישום לבית משפט השלום בירושלים, לו אין סמכות לדון בעבירות בדרגת חומרה שכזאת. הטעות התגלתה רק לאחר שהחל שלב ההוכחות. במקום להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהוא הערכאה המוסמכת, נקטה הפרקליטות בפתרון קל: היא שינתה את האישום למעשה מגונה באדם ללא הסכמתו - עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, שהעונש המירבי עליה הוא רק שלוש שנות מאסר. בכך ויתרה הפרקליטות על מרכיב החומרה המרכזי בתיק: העובדה שמדובר היה בילדה בת 13.
בית משפט השלום הרשיע את האיש, תוך שהוא נותן אמון מלא בעדותה של הילדה, לה היה סיוע בעדותה של אמה ובמצבה הנפשי הקשה בחודשים הבאים. בגזר הדין נקבע, כי מדובר בפגיעה ניכרת בערכים המוגנים וכי העבירה בוצעה תוך "ניצול מכוער של הזדמנות וניצול פערי הגיל והסמכות". בית המשפט הוסיף, כי האיש גרם נזק עצום לילדה ולמשפחתה, ואינו מבין את הפסול שבמעשיו. עוד התברר, כי בעבר הוא הורשע בביצוע מעשים מגונים שהיו תחת פיקודו כאשר שירת בקבע. האיש נדון לשישה חודשי מאסר בפועל ולתשלום פיצוי של 10,000 שקל לילדה.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של האיש, תוך שהשופטים מציינים שהוא לא למד את הלקח מהרשעתו הקודמת בה נדון לעבודות שירות. יצוין, כי כל הנימוקים הללו מלמדים, כי אם כתב האישום היה מוגש לערכאה המתאימה וכולל את העבירה החמורה שביצע האיש - ייתכן מאוד שעונשו היה חמור משמעותית.
האיש ביקש לערער לבית המשפט העליון על הרשעתו וחומרת עונשו, אך השופט יוסף אלרון דחה את הבקשה. לדבריו, אין סיבה לגלגול שלישי בתיק זה, טענותיו של האיש מופנות כלפי ממצאי עובדה, ואין יסוד לטענתו כאילו פסק הדין המקורי נעדר הנמקה ממשית ומוצקה. עוד מציין אלרון, כי טענת הסניגור, עו"ד אורי קינן, בנוגע למצבה הנפשי של המתלוננת כראיה, מבוססת על ציטוט לא מדויק של הפסיקה. את המדינה ייצגה עו"ד שרית חתוקה.
|
| תאריך:
|
22/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2020
|
|
איתמר לוין
|
|
הפרקליטות טעתה - והפדופיל קיבל הקלה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לא מאמין
|
23/06/20 07:58
|
|
בית המשפט העליון קובע, כי ניתן לאזן ענישה קלה במיוחד במסגרת הסדר טיעון, על-ידי הכבדה ממשית בעונש המאסר על תנאי שמטיל בית המשפט במסגרתו. בכך יוצר בית המשפט העליון מסלול אשר יאפשר לשופטים להתערב בעקיפין בהסדרי טיעון מקלים מדי, וזאת מבלי לפסול את ההסדר כולו.
|
|
|
|
|
פרקליטות המדינה נהגה בצורה פסולה, כאשר לא הציגה בפני אסיר ועורך דינו מידע בעניינו שהעבירה לוועדת השחרורים. כך קובע (11.6.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. מדובר בפראפרזות המידע המודיעיני ועמדת נפגע העבירה - שני מסמכים להם יש חשיבות רבה בהחלטה האם לקצר את עונשו של אסיר. מהחלטתו של רוזן עולה, כי מדובר בתופעת רוחב, בה הפרקליטות אינה מוסרת מידע חיוני לאסירים ולסניגוריהם. הוא ממליץ בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להסדיר את שני הנושאים בהנחיות פרקליט המדינה.
|
|
|
|
|
צו הריסה שהוציא בית משפט השלום בנתניה בשנת 1997 לא בוצע עד היום, למרות שורה ארוכה של הליכים משפטיים והרשעות של עברייני הבנייה. כך עולה (יום ד', 10.6.20) מהחלטתו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, לדחות בקשה למשפט חוזר בנושא. ההחלטה מדגימה את אוזלת היד של הרשויות ואת הסלחנות של בתי המשפט, החוברות יחדיו למצב בו עבריינות בנייה נמשכת ללא מפריע.
|
|
|
|
|
העבריין אסי אבוטבול לא יזכה להרחבת שיחות הטלפון שהוא זכאי לנהל מתוך הכלא. כך קובע (יום ד', 3.6.20) שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, המותח ביקורת על שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אברהם יעקב, אשר העניק לאבוטבול הגדלה זו.
|
|
|
|
|
"ראוי היה להימנע מאמירת הדברים באופן שבו הם נאמרו", אומר נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, על דבריו של שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בנוגע לשר אמיר אוחנה.
|
|
|
|
|
