חלופה עברית למילה חדשה אימוג'י. בעקבות פניות רבות שהגיעו לאקדמיה ללשון העברית בשנים האחרונות הוחלט להציע לציבור מילה עברית פשוטה ושקופה: סִמְלוֹן.
מקור המילה "אֵמוֹגִ'י" ביפנית, והיא נוצרה מהלחם של שני רכיבים שמשמעם 'תמונה' ו'תו' (או 'אות'). מילה זו מצטרפת למונח הוותיק יותר פַּרְצוּפוֹן, שמעתה ישמש רק לסמלונים שצורתם פרצוף, ולמונח סמליל המחליף את המילה לוגו.
בישיבת מליאת האקדמיה, שבשל הקורונה התקיימה (יום ב', 22.6.20) במערכת זום, נדונה השאלה מה אפשר לומר בעברית במקום אנדרדוג. מקור הביטוי בארצות הברית בתחום תחרויות הכלבים: underdog היה הכינוי לכלב שהפסיד בקרב (ושכב על הרצפה ומעליו רכן הכלב המנצח - top dog), ומשם הושאל למשמעות המוכרת כיום - מי שנמצא מלכתחילה בעמדה נחותה יותר וצפוי להפסיד. אנשי האקדמיה סברו שאין באפשרותם ליצור חלופה עברית מקבילה לביטוי האמריקני - שהוא בבחינת עגה. לכן הוחלט להציע למבקשים את הצירוף דל־סיכוי, וכנגדו מוצע להשתמש בצירוף רב־סיכוי לציון פייבוריט (favorite).
בתחום הדקדוק התקבלו כמה החלטות בניקוד. מהן נביא שתיים:
- דגש קל או היעדרו בניקוד צורות נוטות של כמה שמות סגוליים - בדרך כלל בשמות כמו מֶלֶךְ יש דגש קל בנטיית היחיד - מַלְכִּי, ואילו בנטיית הרבים אין דגש - מַלְכֵי־. במקרא יש כמה שמות שאינם הולכים אחר הכלל הזה. הוחלט שבשמות האלה כשאין השפעה על ההגייה בימינו (באותיות גד"ת) הניקוד יהיה לפי הכלל. על כן במילה בֶּגֶד נטיית היחיד תהיה בדגש בדל"ת בִּגְדִּי (במקרא ללא דגש), ואילו במילה יֶקֶב נטיית היחיד תהיה ללא דגש כבמקרא יִקְבִי. ובנטיית הרבים ינוקדו בדגש כַּסְפֵּי־ ונִסְכֵּיהֶם כבמקרא, ואילו צִמְדֵי־ ללא דגש אף על-פי שבמקרא המילה מנוקדת בדגש בדל"ת.
- ניקוד המילה פתגם - הוחלט לקיים את שתי מסורות הניקוד של המילה: בגימ"ל רפה וגם בגימ"ל דגושה. המילה פתגם מוכרת מן המקרא (וגם מארמית המקרא), ובכתבי היד הטובים היא מנוקדת ללא דגש בגימ"ל - פִּתְגָם. ניקוד זה עולה בקנה אחד עם המקור הפרסי של המילה שבו לפני הגימ"ל יש תנועה (patigama). גם לניקוד בדגש - פִּתְגָּם - יש מהלכים במסורת העברית: כך המילה מנוקדת בגרסאות מוכרות של המקרא, במילונים העבריים ובמילוני המקרא.
מליאת האקדמיה אישרה רשימה של שמות מדוזות - ובה בעיקר שמות של מדוזות הפוקדות את חופי ישראל. עוד נכללים ברשימה שמות של מדוזות מסוכנות ומפורסמות מרחבי העולם. את הרשימה הכין הד"ר דור אדליסט מאוניברסיטת חיפה וצוותו, והיא נדונה בוועדת הזואולוגיה של האקדמיה העוסקת בקביעת שמות עבריים לבעלי חיים.
בשמות המדוזות שאושרו כמה שמות ציוריים במיוחד: כְּחֻלַּת־שׁוּלַיִם חֲלָקָה (Rhizostoma pulmo, לשעבר 'מדוזה מצויה') - על שם הפס הכחול והעבה בשולי הפעמון; מַצְפְּנִית נְקֻדָּה (Chrysaora pseudoocellata) - על שם הפסים בדגם מצפן בגב הפעמון ושמונה נקודות כהות בשוליו; בֵּיצַת־עַיִן יָם־תִּיכוֹנִית (Cotylorhiza tuberculata) - שנראית ממש כמו "ביצת עין"; יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת (Aurelia aurita) - בהשראת הסוג השם העממי באנגלית" Moon jellyfish.
יו"ר ועדת הזואולוגיה של האקדמיה, הזואולוג הפרופסור יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית, אמר בעקבות אישור השמות כי "השמות העבריים נועדו בראש וראשונה לציבור הרחב ולבני הנוער הפוגשים מדוזות בטבע ומתעניינים בהן. השמות העבריים שניתנו למדוזות מרחבי העולם נועדו לתקשורת ולתרגום של סרטי טבע, להרצאות ולפעילויות חינוכיות".
