ראש צוות החקירה בפרשת רונאל פישר, דובי שרצר, לא נתן מענה לשאלה חוזרת ונשנית בנוגע למגעיה של מח"ש עם רב-פקד לשעבר ערן מלכה. שרצר החל (יום ב', 29.6.30) את החקירה הנגדית במשפט פישר. הוא אמר מספר פעמים, כי אין לקבל במלואם את דבריו של מלכה, שכן הוא שיקר מספר פעמים בחקירתו, וכמו כל עד מדינה - זהו עבריין. יצוין, כי מלכה הוא עד מרכזי במיוחד בתיק פישר.

סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, שאל מדוע נמשכו המגעים עם מלכה על הפיכתו לעד מדינה, לאחר שהתברר שהוא ממשיך לשקר לחוקרים. השאלה התייחסה לכך שמלכה מסר במאי 2015 למח"ש את הפלאפון שלו, לאחר שקודם לכן טען פעמיים שהוא תבע, ואזי התברר שכל המידע נמחק ממנו. השופט משה סובל חידד גם הוא את השאלה. שרצר לא השיב לגופה של השאלה, ורק אמר שבאותה עת לא היו החוקרים זקוקים למידע שהיה בפלאפון.

בר שאל, האם החוקרים הביאו בחשבון שעדת המדינה ע"י ומלכה משבשים יחדיו את החקירה, בשל הקשר האישי העמוק ביניהם. שרצר השיב: "לא יצאנו מתוך הנחה שהם מנסים במיוחד לשבש בשל הקשר ביניהם. הנחת העבודה שלנו הייתה שכל החבורה ביחד פועלת לשבש את החקירה".

לפני כן נחקר שרצר ארוכות על אירועי 29.4.15, היום בו הפכה ע"י לעדת מדינה. בר טען, כי מח"ש לא תיעדה כיאות את פגישתה של ע"י - קרוב לשעת חצות - עם סגן מנהל מח"ש דאז, משה סעדה. הוא הציג זאת כדוגמה להימנעות שיטתית מתיעוד מהלכי חקירה בפרשה. שרצר הכחיש את קיומה של מדיניות כזו ואמר: "ייתכן שהיו טעויות וייתכן שהיה אפשר לתעד יותר, אך לא הייתה שום פעילות בזדון של הסתרת מהלכים".

ע"י ביקשה לשוחח בארבע עיניים עם סעדה, אשר לא כתב דבר על תוכן שיחתם שנמשכה 15-10 דקות. לבית המשפט הוגשו שני תזכירים, של החוקרים דרור תא-שמע ושרית עדיקא, שבאחד מהם נאמר שלאחר הפגישה נחתם הסכם עדת המדינה עם ע"י, ובשני - ש-סעדה אמר לה למסור את האמת ושלאחר מכן ייחתם איתה ההסכם. בפועל, אחרי הפגישה עם סעדה דיברה ע"י רק על פרשת אלון חסן, שלדברי שרצר - פרטיה כבר היו ידועים לחוקרים.

סובל שאל: "עדה נותנת הכל, עומדת לסיים את עדות הניקיון שלה, ורגע לפני - היא מוכנסת לסגן ראש מח"ש, שלא ברור האם הוא פרקליט או חוקר. לשיטתך הוא מבטיח לה, שאם תמסור גרסת אמת על הכל - ייחתם איתה הסכם עד מדינה. ההסכם עומד להיחתם בעוד רגע, אז למה צריך להכניס אותה אליו? ומה נאמר בשיחה הזאת?". שרצר: "אני לא יודע. אני יכול רק להניח. אני רק אומר שלא הייתה שום כוונה שלא לתעד. מי שהיה רוצה להסתיר משהו, היה כותב את זה? מה עוד שהכל מצולם". שרצר הוסיף, כי "אם זו אינה פעולת חקירה משמעותית, לא צריך לתעד את זה".