תובע מטעם המדינה שביצע עבירות בנייה רחבות היקף וממושכות, ואשר הטעה את בית המשפט הליך אחד ועדותו הייתה כוזבת בהליך שני. בית ספר בן 600 תלמידים השוכן במבנה שהוקם שלא כחוק. פקחי בנייה המבצעים עבירות בנייה. מנהל פיקוח החושש לפעול נגד עבריינים בשל העדר גיבוי משטרתי. אלו הם התופעות והמעשים החמורים המתחוללים ביישובי מיעוטים בגליל ובכרמל, הנחשפים בפסק דינו של שופט בית משפט השלום בחיפה, שלמה בנג'ו.

בנג'ו הרשיע (18.6.20) את עו"ד שקיב עלי, אשתו הדיה עלי ואחותו נאיפה כיוף בהקמה ובשימוש בבית ענק בשטח של 1,070 מ"ר בבית ג'אן שבמרכז הגליל העליון. הבית שנבנה הוא כפול בשטחו מזה שאושר בידי הוועדה המקומית מעלה נפתלי, גולש לאזור המיועד לכביש ושתי המשפחות מתגוררות בו מזה מאז 2003 תוך הפרה של פסק דין קודם.

עלי עוסק בתחומי התכנון והבנייה, משמש כיועץ משפטי של ועדות מקומיות, והיה תובע (מוסמך היועץ המשפטי לממשלה) מטעם הוועדה המקומית רכס הכרמל בשנים 2000-1997 ו-2013-2010. טענתו העיקרית הייתה, כי הוא נפרד מאשתו ומתגורר בחיפה, וכי לא ידע על עבירות הבנייה. אולם בנג'ו מצביע על כמות גדולה של ראיות - עדויות ומסמכים - המוכיחה ש-עלי עודנו מתגורר בבית ושהוא ידע היטב על ההפרות.

בשנת 2004 הגישה הוועדה המקומית כתב אישום נגד כיוף, באשמת בניית מאות מ"ר ללא היתר בבניין זה. עלי היה הסניגור של אחותו והודה בשמה בעבירות שיוחסו לה, תוך שהוא אומר שבבית מתגוררים אחותו ועוד אח אחד. בית המשפט קבע, כי חלקו של אותו אח בעבירות אינו נופל מזה של כיוף. עלי לא גילה בשום שלב, שהוא-הוא האח הנוסף העושה שימוש בבית בו בוצעו עבירות כה ניכרות. בנג'ו אומר כי מדובר ב"התנהלות הבעייתית, סרת הטעם, של עו"ד שמופיע בתיק פלילי, שבו יש לו נגיעה ואף אחריות פלילית". למרות צו בית המשפט, המשיכו שתי המשפחות להתגורר בבניין.

בשנת 2013 נפתחה חקירה נוספת, הפעם נגד כיוף ועלי, ורק אז הם הגישו בקשה להכשיר בדיעבד את חריגות הבנייה - בקשה שטרם אושרה. כתב האישום נגדם הוגש ביוני 2015, ורוב הדיונים הוקדשו לשאלות האם עלי מתגורר בבניין והאם ננקטה כלפיו אכיפה בררנית פסולה. בנג'ו מצביע כאמור על ראיות רבות, המוכיחות חד-משמעית את מגוריו של עלי בבניין - כולל עדויות של שכנים ומפקחי בנייה, ודבריו-שלו הן בחקירתו והן בהליך הקודם (בו הסתיר שהוא עצמו האח השני). עלי לא הביא כל ראיה לכך שנפרד מאשתו, והעדים סיפרו על נוכחותו הקבועה בבית.

בנג'ו אומר: "הנאשם ביקש לחזור בו מדברים שמסר והבין כי הם מפלילים אותו... בבית המשפט מסר גרסה שלישית ואף בה ביקש להרחיק עצמו ממעורבות בבניה ובמגורים בבית תוך סתירה חזיתית לגרסאותיו הקודמות... עדותו הייתה פתלתלה, רוויות פירכות, לעיתים אף לקתה בחוסר היגיון, ולהתרשמותי ככל שהעיד (והוא העיד ארוכות) בלט חוסר האמת שבה לכל אורכה". עוד מראה בנג'ו, כי עלי ידע לאורך כל השנים על חריגות הבנייה.

עלי טען לאכיפה בררנית אל מול עברייני בנייה אחרים בצפון הארץ. במסגרת בירור טענה זו, התברר שהמדינה אכן נמנעת מלמצות את הדין עם עבריינים אלו. בנג'ו בדק את הטענות עם יו"ר הוועדה המקומית רכס הכרמל, אלוף (מיל.) יוסף משלב. המקרים שהתגלו:

• ראש מדור הפיקוח בוועדה, איאהב כיוף, מתגורר בדירה לה ניתן היתר רק בשנת 2014 ואשר יש בה חריגות.

• מפקח הוועדה ענאן חלבי מתגורר בדירה שהיתר הבנייה שלה הוסדר רק בדיעבד בשנת 2016.

• מפקח הוועדה סנד חוסייסי הורשע לפני מספר שנים בעבירות בנייה ובשל כך העביר אותו משלב מתפקידו.

משלב מסר עוד, כי עדכן את מנהל הפיקוח האיזורי, דוד הכהן, אך הלה מסר לו שעובדיו חוששים לאכוף בגליל ללא ליווי משטרתי. הכהן הוסיף, כי הוא מעניק גיבוי לעובדיו, משום שהוא עצמו נתון לאיומים. בשנת 2013 החליט הכהן שלא לפתוח בהליכים נגד כמה עברייני בנייה, שמצידם התלוננו נגד עלי, בנימוק ש"לא נמצאו דברים חריגים במיוחד". בנג'ו מעיר, כי הדברים אינם עולים בקנה אחד עם דיווחו של משלב.

עוד נחשף, כי בית הספר אל-אשרק שבכפר עספיא בהר הכרמל, בו 600 תלמידים, פועל בבניין שאין לו היתר בנייה. משלב פנה לעו"ד עמית אופק, האחראי על מחוזות חיפה וירושלים במחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, אך לבסוף לא הוצא צו הפסקת שימוש ובית הספר ממשיך לפעול.

בנג'ו אומר: "חומר הראיות מלמד על אוזלת ידה של מערכת האכיפה. פקחים ברשות האכיפה, מי שאוכפים את החוק כנגד ציבור הבונים במרחב, ומי שבשל דיווחיהם לרשות, מועמדים אנשים לדין, ונושאים באחריות פלילית על מעשיהם, חוטאים בעצמם בהפרות חמורות של החוק, עד כי בית המשפט מצא עצמו משתהה, למקרא דיווחיו של היו"ר הנכבד האלוף משלב, ותמה על התנהלותה של הרשות המפקחת בגופי התכנון, כמאמר הסופר הרומי יובנאלס 'ומי ישמור על השומרים'. לא זו בלבד, אלא שקיימת כמעט עצימת עיניים מצד רשויות האכיפה ואף סתירה לממצאים בדוקים על-אודות הפרת החוק מצד אותם 'שומרי סף'".

בנג'ו קובע, כי מדובר בהפרכת חזקת התקינות העומדת לימינה של המדינה - והיא "לא הרימה את הנטל להוכיח אכיפה שוויונית או אכיפה חלקית בת-הבחנה מוצדקת", ולכן מדובר באכיפה בררנית פסולה. אולם אין בכך כדי להוביל לזיכויו של עלי, בשל החומרה היתרה שיש לייחס למעשיו לנוכח הידע המשפטי הנרחב שלו ומעמדו הבכיר ברשויות האכיפה:

"לא ניתן להפריז בחומרת מעשיו של הנאשם 1 אשר היה אמון על שלטון החוק על היבטיו התכנוניים והוא עצמו בונה בית לעצמו ולמשפחתו תוך סטייה ניכרת מהיתר הבנייה, בונה אותו על דרך מתוכננת, תוך סטייה מתוכנית מפורטת. על-אף שהמתלוננים עצמם אינם 'טלית שכולה תכלת' והם עצמם חטאו בעבירות על החוק, לא ייפלא הדבר שהם נזעקו לראות כיצד התובע המכובד שהפנה לעברם אצבע מאשימה בין כותלי בית המשפט כשרוממות החוק בוקעת מגרונו, חוטא בעצמו בעבירות חמורות. מעשיו אלה של הנאשם, ללא ספק, פוגעים באמון הציבור במערכת האמונה על שמירת החוק ועשיית המשפט".

בנג'ו דחה גם את הטענה להגנה מן הצדק בשל השיהוי בהגשת כתב האישום, שכן למדינה היה ידוע על העבירות כבר משנת 2004, אך החקירה החלה רק ב-2013 וכתב האישום הוגש שנתיים לאחר מכן. לדבריו, הגנתם של הנאשמים לא נפגעה בשל השיהוי, אם כי יינתן לו משקל בעת גזירת העונש. בנג'ו קרא למנהלת המחלקה להנחיית תובעים, בת-אור כהנוביץ, למשלב ולרשות המקומית עספיא להפסיק בהקדם את השימוש בבית הספר אל-אשרק, ולהעמיד לדין את העבריינים שנחשפו בתיק זה. את המדינה ייצג עו"ד שגיא סיון, ואת הנאשמים - עוה"ד שלומי בלומנפלד ונמרוד ערב.