שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, חושף בצורה נדירה במיוחד כיצד השתנתה דעתו ודעת חבריו להרכב, בעת דיון על עונשו של אדם שביצע עבירות נשק. שטיין אומר כי המשנה לנשיאה, חנן מלצר, השופט עופר גרוסקופף והוא עצמו סברו שיש לדחות את ערעור המדינה - אך השתכנעו מטיעוניה של עו"ד עילית מידן והחליטו לקבל את הערעור.

ראפאת נבארי הודה בנשיאה והובלה של נשק ובירי מנשק חם באזור מגורים. שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עמי קובו, קבע שמתחם הענישה ההולם הוא 50-20 חודשי מאסר, וגזר על נבארי 27 חודשי מאסר בשל עברו הפלילי מחד-גיסא, ונסיבותיו האישיות הקשות מאידך. המאסר נמנה מיום מעצרו של נבארי - ינואר 2019. המדינה ביקשה להחמיר, בטענה שהעונש שגזר קובו אינו הולם את נסיבות ביצוע העבירה וסותר את מדיניות הענישה שקבע בית המשפט העליון.

שטיין אומר: "אודה ולא אכחד: במהלך הדיון בעל-פה שנערך לפנינו, נטיתי, יחד עם חברי להרכב, לדחות את ערעור המדינה. אולם באת-כוח המדינה עמדה בתוקף על הערעור וטענה לאי-ההתאמה בין עונשו של המשיב לבין מדיניות הענישה הראויה ביחס לירי באזור מגורים, שאותה יש לקבוע על-רקע המציאות הקשה שבה אנו נתונים כעת, ואשר חלה ביתר שאת במקרים של ירי מכלי נשק אוטומטי. שבתי אפוא ובדקתי את הדברים, ומצאתי כי בערעור המדינה אכן יש ממש".

שטיין מזכיר, כי בנובמבר שעבר קבע בית המשפט העליון, כי יש להחמיר בענישה בעבירות נשק. קובו התייחס לפסק דין זה, אך "לא נתן ביטוי הולם למדיניות זו בקביעת המתחם הראוי". לדעת שטיין, "ולנוכח הריבוי של אירועי ירי באזורי מגורים בעת האחרונה, הרף התחתון של המתחם צריך להיות גבוה יותר מ-20 חודשי מאסר, וזאת באופן משמעותי". נבארי היה ראוי להתחשבות בנסיבותיו האישיות, אך לא במידה בה עשה זאת קובו:

"לנוכח חומרת המעשה שבוצע על-ידי המשיב ועברו הפלילי, וכן בהתחשב בצרכי ההרתעה - ובראשם הרתעת רבים - הקלה כאמור לא הייתה אמורה להוריד את רף הענישה אל השליש התחתון של המתחם. לאור הצורך החברתי להחמיר בענישה כל אימת שמדובר בירי באזור מגורים, וכן בהתחשב במכלול הנסיבות - לרבות השימוש שעשה המשיב בנשק אוטומטי מאולתר - הנני סבור אפוא כי ראוי היה להטיל על המשיב מאסר בפועל לתקופה ממושכת". שטיין גזר על נבארי שלוש שנות מאסר, דהיינו החמרה של שליש ביחס לעונש שגזר קובו. את נבארי ייצג עו"ד חי אוזן.