|   15:07:40
דלג
  דורית ביניש  
נשיאה בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

ביניש: המערכת המשפטית אינה נותנת מענה הולם לציבור

דברים במושב הפתיחה של כינוס העמותה למשפט ציבורי (דן קיסריה) ביום ט' כסלו תש"ע, 26.11.2009 ביניש: בית המשפט העליון אינו יכול להיות אולם מעצרים האמון היחסי בבית המשפט הוא רב
26/11/2009  |   דורית ביניש   |   נאומים   |   תגובות
עבודה בשיתוף פעולה עם יעקוב נאמן. גם שר המשפטים תומך [צילום: פלאש 90]

   רשימות קודמות
  השופטים יעבדו קשה; השירות לציבור ייועל
  שופטים חדשים - "מכל קצוות הארץ"
  ביה"ד לעבודה ממלא שליחות של הגנה על החלש
  "אי-התלות של השופטים היא הנכס החשוב ביותר שבידינו"
  הלכה למעשה: העליון מקדם את הערכים הדמוקרטיים

מדי שנה בכנס העמותה למשפט ציבורי, אנו מקדישים דיונים לא מעטים למשפט הציבורי המהותי; בשנים האחרונות גלש השיח הציבורי לנושאי אכיפת החוק, למטלות המוטלות על מערכת המשפט בכל הנוגע לאכיפה בתחום הפלילי, למתן מענה לציבור בתחום המשפט הפרטי, להיקף הביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט הגבוה לצדק, ועוד נושאים הקשורים בתפקודה של מערכת המשפט ובצורך החיוני לחזקה.

ברקע חוזר ומהדהד הצליל של טענת ירידת האמון במערכת המשפט המכרסם במערכת עצמה שכה נשענת על אמון הציבור. בכל הזדמנות אני שבה וטוענת כי טענת ירידת האמון אינה מבוררת די הצורך. האמון במערכת המשפט, באופן יחסי ליתר מוסדות השלטון הוא רב; יש לראות את כל הסקרים המייחסים ירידת אמון הציבור במערכת כחלק מתופעה חברתית רחבה יותר שבתי המשפט הם רק היבט חלקי ומסוים שלה.

עם זאת אי-אפשר להתעלם מכך כי קיים פער משמעותי בין רמת השיפוט הגבוהה שהיא פרי עבודתה של מערכת שפיטה עצמאית, מקצועית וא-פוליטית לבין מיעוט הכלים שעומדים לרשותה כדי למלא את ייעודיה. גם אי-אפשר להתעלם מכך שהמערכת אינה נותנת כיום מענה הולם לציבור עקב התמשכות המשפטים, הצטברותם של פיגורים במתן פסקי דין וככל שניתן לדבר על בית משפט כמוסד הנמדד גם ביעילות עלינו למצוא דרכים להתייעל ולשפר. רבות דובר כבר על היחס הבלתי הולם בין מספר השופטים המכהנים בארץ, לבין מספר התיקים שמציפים את בתי המשפט. על הגידול המשמעותי באוכלוסיה מאז נקבעו תקני השופטים לבין תוספות התקנים שניתנו למערכת כדי להתמודד עם מספרם העצום של התיקים, על המבנה של מערכת בתי המשפט שבאופן בסיסי לא שונה מאז נקבע עם קום המדינה, במתכונת של שלוש ערכאות שהורישה לנו תקופת המנדט הבריטי. רבים מהוותיקים שבקרבנו מעלים בנימה של נוסטלגיה את הזכרונות מהתקופה שבבתי המשפט כיהנו כ-200 שופטים. היום מכהנים במערכת כ-600 שופטים ומספר זה רחוק מלהשביע את הצורך ומביא לכך שהשופטים כורעים תחת הנטל;

בין השנים 2005-2009 ב-4 השנים האחרונות מונו 162 שופטים חדשים שבאו מחוץ למערכת לבתי משפט השלום והמחוזי ועוד 63 שופטים קודמו בתוך המערכת. רק בשנת העבודה האחרונה בתקופת כהונתו של השר נאמן מונו 66 שופטים חדשים ועוד 28 שופטים מתוך המערכת קודמו. המשמעות היא שכשליש לערך מהשופטים המכהנים הם שופטים חדשים. זוהי התמודדות שונה של המערכת שצריכה להתאים עצמה, בין היתר, להכשרת השופטים ולהנהגת דפוסי עבודה נכונים, תוך הטמעת הערכים של מהות התפקיד השיפוטי. אולם, מספר השופטים הוא רק רכיב אחד מתוך הרכיבים שקובעים את דרכי עבודת בתי המשפט.

הסתגלות למציאות חדשה

דומה כי הצורך לשנות את דרכי העבודה כדי להפיק את מירב היכולת בתנאים הקיימים הוא ברור ומובן. עלינו להתאים עצמנו למציאות חדשה תוך ניצול הקיים. השאלה כיצד להגיע להישגים כשכל הגופים המעורבים בעבודת בית המשפט – הנשיאים, השופטים, עובדי המזכירויות והמנהלה, עורכי-הדין המופיעים, הפרקליטים והסנגוריה הציבורית – עובדים כל אחד על-פי דפוסי עבודה משלו כשאין מערכת אחידה המשתפת פעולה בתוכה; וכשבין בתי המשפט לערכאותיהם: שלום, מחוזי, עליון ובין מחוז שיפוטי אחד למשנהו, לא נוצרו דפוסים משותפים של עבודה. זו השאלה שהוצבה בפנינו. אין ספק כי ניצול נכון של זמן שיפוטי, התנהלות שונה של משפטים ושימוש נכון בכוח העזר השיפוטי והמנהלי, כמו גם ניצול המשאבים הקיימים – תהליך מיחשוב בתי המשפט – כל אלה עשויים לשפר במידה ניכרת את תפקוד המערכת.

המהפכה השקטה
האחדת שיטות העבודה

המגמה בראש ובראשונה היא האחדת שיטות עבודה; שכן התברר כי כל בית משפט עבד לפי דרכו ונוהליו, לא מצאנו אחידות בדפוסי פעולה במעקב אחרי העבודה.

בשנתיים האחרונות הצבנו לנו כמטרה לקבוע ארגון וניהול חדש לכל מערכת בתי המשפט כדי להתאים אותה לצורך להתמודד עם המשימות והיעדים שעליה למלא. התחלנו בתהליך שנמצא עכשיו בעיצומו שאני מגדירה אותו "המהפכה השקטה". המהפכה הפנימית שלנו החלה לפני כשנתיים בצעדים ראשונים ודומה שעכשיו אנו בשלים לחשוף ולו חלק מהתוכניות שכבר קורמות עור וגידים.

במשך תקופה ארוכה קיימנו מפגשים של שופטים בקבוצות של נשיאי בתי המשפט, לאחרונה גם סגני נשיאים ואף שמענו עמדות של שופטים מהשורה בכל הערכאות כדי להגדיר לעצמנו ולהשיב על השאלה – מהו בית משפט טוב, כיצד עליו להתנהל ומה היעדים שאנו מבקשים להשיג. נעזרנו בייעוץ ארגוני מקצועי, הקדשנו זמן רב לנושאי אדמיניסטרציה שיפוטית, להתנהלות השופטים כל אחד בלשכתו ואולמו, כל אחד ביחס לבית המשפט שלו ולמחלקה בה הוא מכהן, וקבענו את עבודת הצוות של הנשיאים וסגניהם. הגדרנו תפקידים מערכתיים. המגמה בראש ובראשונה היא האחדת שיטות עבודה; שכן התברר כי כל בית משפט עבד לפי דרכו ונוהליו, לא מצאנו אחידות בדפוסי פעולה במעקב אחרי העבודה. הגידול במספר השופטים והגידול במספר התיקים וסוגיהם הם ככל הנראה הסיבה להתהוות המצב. המטרה המרכזית שהצבנו לנגד עינינו קיצור תורים, חיסול פיגורים, מתן פסקי דין בתוך זמן סביר; לשם כך מתחייב בראש ובראשונה לקבוע הליך של שמיעת תיקים ברצף. וכמובן למציאת דרכים אלטרנטיביות לשיפוט במקרים מתאימים. לא אפרט ביחס לחלופות הנבחנות. אנחנו מקיימים פיילוט לבחינת הנהגת הליכי גישור; הניסוי עד כה הצליח ואנו נבקש להרחיבו. כך גם יש מחשבות על עידוד הליכי בוררות. שר המשפטים בוודאי ירחיב בנושא זה ובאפשרויות לקבוע דרכים בחוק להפנות תיקים לבוררות. בכל אלה אנחנו מנחים עצמנו כיצד לפעול ואביא אך מעט מהעניינים שעל סדר היום הניהולי של בתי המשפט.

הגופים המסייעים לקידום התוכניות הם פורום ניהולי שקבענו לעצמנו של נשיאי בתי המשפט שהם כגוף שותפים בהובלת המהלך, מייעצים ומתייעצים באשר לניהול המערכת.

בראש כל בית משפט עומד נשיא שתפקידו לערוך רה-ארגון של בית המשפט שלו: בשיטת הניהול, בחלוקת התיקים על-פי התמקצעות. בחלוקת המחלקות באחריות הסגנים ובמעקב אחר צרכי בית המשפט אל מול הנהלת בית המשפט מצד אחד ואל מול השופטים מהצד האחר.

איתור מועמדים לנשיאות
לנהל את אולם המשפט [בית הנשיא]

אזכיר בעניין זה כי הפקולטה לניהול בבית הספר למוסמכים במנהל עסקים מכינה תכנית לימודים מיוחדת שתוצע לשופטים והוכנה בעזרת צוות של שופטים ומומחי מינהל ונקווה כי תוכל להתממש בקרוב, כמסגרת אקדמית של לימוד ניהול שיפוטי.

בתהליך חדש, עליו הוסכם בזמנו ביני לבין השר פרידמן, הוקמו ועדות איתור להצעת מועמדים לנשיאות. על-פי פרופיל שהוכן מראש ובתהליך של שמיעת כל הגורמים המעוניינים: המועמדים, השופטים, עורכי-הדין, הפרקליטים והסנגוריה הציבורית ועוד גורמים מעוניינים, המליצו הוועדות על המועמדים לתפקיד הנשיא בכל בית משפט. בזו אחר זה בחרנו: השר ואני נשיאים לבתי המשפט המחוזיים, בתל אביב, בבאר-שבע ובנצרת; וכן נשיאים לבתי משפט השלום בירושלים, במחוז המרכז ובתל אביב-יפו. 6 נשיאים חדשים שבונים בימים אלה תוכנית עבודה חדשה לבית המשפט שהם עומדים בראשו.

הנשיאים החדשים מקיימים סדנת-עבודה במשך מספר חודשים כדי לסייע להם בתפקידם החדש, בהשתלבות המערכתית ובהתמודדות עם הבעיות הקונקרטיות של בית המשפט בו הם מכהנים. יש לזכור כי ניהול זו תורה והיא כיום מצריכה לימוד בכל מוסד ומוסד.

אזכיר בעניין זה כי הפקולטה לניהול בבית הספר למוסמכים במנהל עסקים מכינה תוכנית לימודים מיוחדת שתוצע לשופטים והוכנה בעזרת צוות של שופטים ומומחי מינהל ונקווה כי תוכל להתממש בקרוב, כמסגרת אקדמית של לימוד ניהול שיפוטי.

המטרה - שמיעת תיקים ברצף
הלו"ז העמוס של עורכי הדין [AP]

אצלנו התפתח נוהג של התחשבות ביומני עורכי-הדין גם ובמיוחד כשהם עמוסים, ותאריכי שמיעה עלולים להשתרע על פני חודשים ושנים, גם אם מדובר בתיקים פליליים של אנשים במעצר.

אחד הקשיים המרכזיים שנחשפו בפנינו – קושי המחבל בעבודת המערכת – היא התמשכות שמיעת התיקים ובמיוחד בערכאות הדיוניות. שמיעת כל עד בנפרד באותו תיק באופן שחולף זמן ניכר בין עד לעד היא רעה חולה במערכת. לכן הצבנו לנגד עינינו כמטרה ראשונה שמיעת תיקים ברצף. בשונה ממדינות שבהן תרבות הדיון היא של שמיעה רצופה בין היתר, בגלל או בזכות שיטת המושבעים. אצלנו התפתח נוהג של התחשבות ביומני עורכי-הדין גם ובמיוחד כשהם עמוסים, ותאריכי שמיעה עלולים להשתרע על פני חודשים ושנים, גם אם מדובר בתיקים פליליים של אנשים במעצר. בכל הנוגע לשמיעת תיקים פליליים של עצורים כבר חל שיפור ניכר בשנה החולפת, במעבר לשמיעה רצופה בתיקים הגדולים של פשעים חמורים.

ברוב בתי המשפט התחלנו להנהיג קביעת תאריכי שמיעה רצופים, בחלק מהם התחלנו תהליך שהוא בבחינת שינוי לא פשוט, בעזרת יעוץ של מומחה בית הספר לניהול. במסגרת זו, נערך השנה פיילוט בבית משפט השלום בירושלים ובבית המשפט המחוזי בירושלים והתוצאות הפתיעו אותנו. שיעור ההצלחה היה מעל המצופה. במחלקת הנזיקין כולה בשלום ירושלים היה קיצור זמנים משמעותי בשמיעת התיקים בשיעור של 30% כשמדובר באותם סוגי תיקים בתקופה מקבילה, בקרב אותם שופטים ובאותו מספר שופטים – זמן התנהלות התיק קוצר ב-30%. במחוזי ירושלים קוצר הזמן ב-35% בניסוי בכל סוגי התיקים, אם כי במספר תיקים לא גדול, אך מדגם מייצג. תחילת הניסוי התייחסה למועדים לשמיעה ברצף מתחילת שמיעת הראיות. כיום הכוונה לקבוע לוח זמנים מכניסת התיק לבית המשפט ועד לסיומו. יהיה מסלול תאריכים נוקשה לאורך חיי התיק מקדם המשפט, לראיות ועד לסיום התיק.

הייעוץ בנושא זה יורחב מירושלים ליתר בתי המשפט ויתחיל בימים הקרובים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית משפט השלום בתל אביב. בעיני אם נשכיל לארגן את המערכת לשמיעת תיקים ברצף ישתנו פני ההליכים ומשך ההמתנה לסיום תיקים ישתנה בצורה משמעותית.

הקץ לדחיינות?
דחיינות כהרגל

מתברר כי כולם, השופטים ועורכי-הדין, מחזיקים ראשם מעל פני המים בזכות דחיות.

עוד מצאנו כי המערכת כולה מתנהלת תוך מתן דחיות לבקשות צדדים בתיק, ואף ביוזמת בתי המשפט. כמות הדחיות היא רבה מאוד, הגם שאין לנו נתונים סטטיסטיים בדוקים, יש השערה של 50% מהתיקים הנשמעים בבית המשפט. מתברר כי כולם, השופטים ועורכי-הדין, מחזיקים ראשם מעל פני המים בזכות דחיות. מצב זה הוא בלתי נסבל.

הקמנו ועדה בראשות נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, שתציע קריטריונים אחידים בנושא ההעתרות לדחיות. נעשתה עבודה יסודית והצעת הוועדה תובא בימים הקרובים בפני פורום הנשיאים. מיד לאחר מכן יופצו על-ידי הנחיות אשר התוצאה שלהן תהיה צמצום ניכר במספר הדחיות שינתנו בתיקים. הכלל הוא שתיקים לא ידחו אלא בנסיבות מיוחדות שייקבעו בהנחיות. כעקרון יחליט בבקשת הדחייה השופט הדן בתיק ואם בקשות הדחייה תתקבלנה יימסר על כך דיווח לנשיאים.

הקץ למגילות?
לפעמים זה מוצדק

יש פסקי דין בערכאות הדיוניות המצדיקים הארכה וניתוח עובדתי ומשפטי רחב. אך אלה אינם רבים, הם מיעוט בלבד. חלק נכבד מהתיקים המגיעים בים ההתדיינויות שמציפות אותנו, הם תיקים טעוני הכרעה מהירה, שלא בהכרח מצדיקים כתיבה ארוכה ומפורטת.

אנו יוצאים מההנחה כי שמיעת תיקים ברצף, צמצום משמעותי בדחיות וחלוקת תיקים תוך התחשבות בהתמקצעות תשנה את סדרי העבודה במערכת. במקביל אנו משנים את מתכונת השתלמויות השופטים, לפחות בחלקה, בדומה להשתלמויות הקיימות במדינות אחרות – אנו נקיים סדנאות לשופטים באדמינסטרציה שיפוטית ובכתיבת פסקי דין. לכאורה, כל השופטים יודעים לכתוב פסקי דין. זו מיומנתם המקצועית. אף על-פי כן הגענו למסקנה כי יש להבחין בין סוגי פסקי הדין. יש פסקי דין בערכאות הדיוניות המצדיקים הארכה וניתוח עובדתי ומשפטי רחב. אך אלה אינם רבים, הם מיעוט בלבד. חלק נכבד מהתיקים המגיעים בים ההתדיינויות שמציפות אותנו, הם תיקים טעוני הכרעה מהירה, שלא בהכרח מצדיקים כתיבה ארוכה ומפורטת. לפחות חלקם יכולים להיות מוכרעים אם לא על אתר, בסמוך לתום השמיעה ובקצרה.

חשוב לציין שריבוי ההתדיינויות אינו מצביע בהכרח על כך שרק עניינים עקרוניים וחשובים מגיעים לערכאות – לרבות לבית המשפט העליון – אלפי עניינים "קטנים" באופיים, אף כי חשובים לבעלי העניין, מצויים בבתי המשפט ולפחות אלה יכולים להסתיים במסלול מהיר והכוונה היא לממש אבחנה זאת.

קורס באדמיניסטרציה שיפוטית

בשבוע הבא יתחיל במכון להשתלמות שופטים הקורס הראשון של אדמיניסטרציה שיפוטית שיכלול התנהלות משפט, ניצול זמן שיפוטי, ניצול כוח העזר שלרשות השופט, כתיבת פסקי דין ונבחן עצמנו בסוף הקורס ביחס להמשך. כל שופטי המערכת אמורים לעבור את הקורס בעתיד הנראה לעין. בנוסף אנו מקיימים מנגנון של דיווח ובקרה לאתר פיגורים במערכת. כשמתגלה פיגור במתן פסק דין שהוא יוצא דופן, אנו מנסים תחילה לסייע לשופט בהכנת תוכנית עבודה שתסייע לו להתגבר על הפיגור.

בית המשפט העליון כאולם מעצרים
שופט עליון כתורן מעצרים? [פלאש 90]

כל בקשה למעצר אפילו מעצר של מספר ימים לחקירה, מגיעה עד לבית המשפט העליון. בקשות לבטל פסילות מנהליות של רשיון נהיגה; שינוי תנאי ערובה וחלופות מעצר.

שאלה נפרדת ומורכבת היא בית המשפט העליון. כשנתיים היינו בחסר משמעותי של שופטים, כשבית המשפט אחרי שנים שכיהנו בו 14 שופטים תיפקד בהרכב של 12 שופטים. כיום אנחנו שמחים להיות בהרכב מלא שלא היה כמותו של 15 שופטים.

בציבור מתקבל משום-מה הרושם, ואולי מטעמים מובנים כי בית המשפט העליון עמוס משום שהוא פתח שעריו בפני עתירות ציבוריות. תמונה זו רחוקה מהמציאות. אחוז התיקים בהם נידונים העניינים הציבוריים העקרוניים הוא קטן עד מזערי, כ-100 תיקים בשנה. כאשר לבית המשפט מגיעים למעלה מ-5,000 תיקים עיקריים ובסה"כ נכנסים כ-11,000-12,000 הליכים בשנה. למעלה מ-2,000 תיקים אזרחיים שהם רוב התיקים. קרוב ל-2,000 עתירות לבג"צ וכ-1,000 תיקים פליליים. עם זאת בהליכים הבאים בפני דן יחיד מגיעות בקשות לשחרור בערובה בתיקים שבית משפט השלום הורה על מעצר וכבר היו בערר במחוזי. כל בקשה למעצר אפילו מעצר של מספר ימים לחקירה, מגיעה עד לבית המשפט העליון. בקשות לבטל פסילות מנהליות של רשיון נהיגה; שינוי תנאי ערובה וחלופות מעצר. לא מוכר לי בית משפט עליון שדן באלפי הליכים מסוג זה; מבלי לזלזל בשום הליך אין לכך הצדקה וזה מביא לעיכוב בעבודה הערעורית והבג"צית אם כל שופט כפי שהיה עד עכשיו צריך להקדיש לפחות 6 שבועות בשנה לתורנות ולדון בעניינים אלה.

הבעיה המרכזית היא שבאופן בסיסי מתכונת הערכאות נשארה כמו בימי המנדט, ובית המשפט העליון של ישראל הוא בעיקרו ערכאת ערעור ולא בהכרח בעניינים עקרוניים בתיקי נזיקין רגילים, בחוזים, בסכסוכים כספיים, בערעורים על חומרת העונש ועוד.

מדוע התעכבה כתיבת בג"צ הפרטת בתי הסוהר?
למדינה נתנה הזדמנות

בדיון הראשון שהתקיים בתיק, עוד בהרכב של 3 שופטים ב-2005 הבהרנו למדינה כי כאשר תיבחר החברה הזוכה להקמת בית הסוהר יהיה צורך ליידע אותה בדבר העתירה ויש להביא את האפשרות של ביטול החוק בחשבון.

המצב הקיים אינו טוב מסיבות רבות. ראשית, מהטעם של התמשכות ההליכים. כשהמערער ממתין יותר משנתיים לשמיעת ערעור אזרחי ואחר-כך השמיעה נדחית בגלל תיקים דחופים, וזמן ניכר אחרי כן הוא עוד ממתין לפסק דין, זה מצב לא רצוי ופעמים רבות מדובר בתיקים שאינם מעוררים סוגיות משפטיות עקרוניות המחייבות זמן בירור וכתיבה מעמיקה. אגב, הטענות באשר לעיכוב פסקי הדין יצא השבוע הקצף על העיכוב במתן פסק הדין בפרשת בית הסוהר הפרטי. עם כל הצער בגין התמשכות התיק, זהו אחד מאותם תיקים עקרוניים שהעיכוב העיקרי בו היה מסיבות שאינן קשורות דווקא בעומס על בית המשפט. הוא אינו דוגמה אופיינית. בדיון הראשון שהתקיים בתיק, עוד בהרכב של 3 שופטים ב-2005 הבהרנו למדינה כי כאשר תיבחר החברה הזוכה להקמת בית הסוהר יהיה צורך ליידע אותה בדבר העתירה ויש להביא את האפשרות של ביטול החוק בחשבון. שקלנו הוצאת צו-ביניים והמדינה ביקשה שלא יינתן והודיעה כי אם יהיה צורך היא תקנה את בית הסוהר. מעת הוצאת הצו על-תנאי הייתה החלטת המדינה והזכיין להמשיך בבניה על סיכונן. המדינה טענה בפנינו כי המהלך הוא הפיך בכל שלב. והעיקר באוגוסט 2006 הודיעה היועצת המשפטית של הכנסת כי קיימות הצעות חוק פרטיות לביטול תיקון 28 הנדון. כלל נקוט בידינו כי כאשר על הפרק ביטול חוק, או תיקון חוק והכנסת מתכוונת לדון, אנחנו מאפשרים לעשות כן וממתינים. ציינו שוב באותה הזדמנות "כי כל פעולה שתעשה מתוקף הוראות החוק, כפופה להכרעה בעתירה". עוד בקיץ 2007 הודיעה היועצת המשפטית של הכנסת כי הכנסת מבקשת לדון מחדש בחוק, או לקיים דיון ציבורי בשאלת ההפרטה, בכנס החורף של 2007-8 המתנו כדי לאפשר לכנסת למצות את דיוניה. כשנוכחנו לדעת שהדבר לא קרה, כשהתחלנו לבחון את הנושא לקראת כתיבת פסק הדין במרץ 2009 ניתן צו-ביניים שמונע את הפעלת בית הסוהר הפרטי. צו שהיה בו משום התראה למי שבכל זאת המשיך לקדם את ההליכים.

להפחית את העומס מבית המשפט העליון

אבל אין ספק שתיקים פחות מורכבים שהכנסת אינה מעורבת בהם, גם הם ממתינים זמן ניכר. במצב העומס, כל עוד לא יחול שינוי משמעותי במבנה המערכת, ובסמכויות הערכאות האחרות כדי שידונו בעניינים שכיום מגיעים לבית המשפט העליון לא יחול מהפך. אף על-פי שעם תוספת השופטים וקצב השמיעה שקבענו לעצמנו עתה לשם צמצום המלאי יש בהחלט סיכוי שהוא אכן יצטמצם בשנת העבודה הזו ועד לפגרה – אולם הלחץ של תיקים רבים הנקבעים לשמיעה בכל הרכב (כל המזדמן לבית המשפט יודע שימי השיפוט שלנו ארוכים ועמוסים מאוד) אף ריבוי ההרכבים הוא פתרון חלקי ולא מספק. גם העובדה שכאשר התיקים מגיעים לשמיעה, רובם אינם נדחים לצורך כתיבת פסקי דין ורוב פסקי הדין נכתבים על אתר ובקיצור על יסוד הכרת התיקים ולימודם ושמיעת טענות הצדדים, אין בכך די. אחוז מסוים שהוא מיעוט נדחה לשם כתיבה והוא לא פעם מתעכב. אין בעומס ובלתו כדי להצדיק את התמשכות המצב הנוכחי ביחס לבית המשפט העליון. חייב להימצא פתרון וכאן הפתרון הוא בחקיקה, שתנהיג שינוי במבנה המערכת ולתקופת ביניים תוריד סמכויות מבית המשפט העליון על בסיס פרטני.

לא נשאר זמן לפסקי הדין העקרוניים

במדינות המערב המוכרות לנו בארה"ב, בקנדה, באנגליה, במדינות ה"קומון לאו" - המשפט המקובל - ששיטותיהן קרובות לנו דן בית המשפט העליון ב-70, 80 תיקים לשנה. חזרתי ואמרתי בהזדמנויות רבות זו לא השאיפה שלנו. מספר כזה היה מנתק אותנו מהמציאות בארץ שאנו חיים בה ונושמים את בעיותיה דרך התיקים.

אבל במצב הנוכחי אנו ממשיכים לעבוד במתכונת של ישיבה בהרכבים של שלושה שופטים והרכבים אלה מכריעים בסוגיות העקרוניות, מתווים הלכות, ובבית משפט בו מכהנים 15 שופטים יש חשש ממשי שתצאנה מלפני בית המשפט הלכות סותרות. קביעות של הרכבים מורחבים במציאות של היום נעשות במשורה, כי בית המשפט אינו יכול לעמוד בנטל. אלה החוששים כי שינוי סמכויות והפחתת הנטל נועדה למתן אפשרות להפוך את בית המשפט העליון לבית המשפט לחוקה נאמר אין חשש. ממילא בתיקים חוקתיים שאינם רבים, אנו דנים בהרכבים של 9 שופטים לפחות. אבל המחיר הכבד הוא בעניינים העקרוניים הנוספים בשאלות סבוכות מהמשפט הפרטי והציבורי שאיננו יכולים לאפשר דיונים בהם תוך זמן קצר ופסיקה של הרכבים מורחבים אף היא מתעכבת, עקב העיסוק בזוטות ובעניינים שבית משפט אחר יכול היה לתת להם מענה מהיר יותר.

דרושה ערכאת ערעור נוספת
משוכה נוספת נדרשת [פלאש 90]

האלטרנטיבה הנראית בעיני כאפשרות היחידה שתציל את המערכת היא הקמת ערכאת ערעור ארצית בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. תקציבית העניין יתאפשר אם בסופו של הליך גם יוקטן מספר שופטי בית המשפט העליון והם יוכלו לדון בהרכבים מורחבים בעניינים שיבואו בפניהם על פי רשות.

אילו התקבלה הצעת ועדת אור בזמנו, היה העניין בא על פתרונו בקביעת 3 הערכאות כך. השלום – היה הערכאה הדיונית המרכזית, בית המשפט המחוזי היה לערכאת הערעור ולבית המשפט העליון היו מגיעים לאחר מתן רשות תיקים המתייחסים לעניינים משפטיים טעוני הכרעה מנחה. המבנה שעליו המליצה ועדת אור הצליח בחלקו. שונו סמכויות השלום בעניינים אזרחיים, ניתנו לבתי משפט השלום סמכויות רבות יותר ובאותם עניינים אכן לא הגיעו רבים לערכאת הערעור השנייה.

אולם התהליך לא צלח עד תומו – לא כאן המקום לנתח את הסיבות. עברו למעלה מ-10 שנים ולא קודמו יתר המלצות הוועדה. יש להניח כי יש כאן מיצוי המהלך, הכנסת ועורכי-הדין כמו הציבור כולו לא קיבלו את תפיסת הערכאה הדיונית האחת. אילו ניתן היה לממש הצעה זו, הייתי מברכת עליה, אך היא אינה נראית בעיני ישימה כיום. האלטרנטיבה הנראית בעיני כאפשרות היחידה שתציל את המערכת היא הקמת ערכאת ערעור ארצית בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. תקציבית העניין יתאפשר אם בסופו של הליך גם יוקטן מספר שופטי בית המשפט העליון והם יוכלו לדון בהרכבים מורחבים בעניינים שיבואו בפניהם על-פי רשות. הרבה מאוד ערעורים, עררים על מעצרים והליכי ביניים היו מוצאים אז את פתרונם המהיר בערכאה זו. גם אם יורדו חלק מהסמכויות כיום, בית המשפט העליון לא יהיה חייב לשמוע כל ערעור על מעצר מהשלום, לא תהיה ערכאה שתדון במעצרים מבית המשפט המחוזי אם לא תקום ערכאת ערעור אלא בית המשפט העליון; גם לא תהיה ערכאה אחרת שתדון בערעורים בתיקי פשע חמור הנשמעים בבית המשפט המחוזי והערעור עליהם – בהיעדר ערכאה אחרת – נשמע בבית המשפט העליון.

בתי הדין המנהליים - ראשית פתיחת צוואר הבקבוק
להוריד את העומס לערכאות הנמוכות [פלאש 90]

ערכאת ערעור בנפרד מבית המשפט העליון קיימת כמעט בכל שיטת משפט מוכרת לנו - יש הפרדה בין בית משפט לערעורים לבית משפט עליון שאליו מגיעים ברשות בלבד.

מהבג"צ הועברו כבר תיקים רבים לבית המשפט המנהלי ומאות עתירות הנוגעות לכניסה לישראל, למשל, נשמעות בבתי המשפט המנהליים. אנו מקווים כי בעניינים מנהליים מסוימים – מקומיים באופיים – נצליח גם להעביר תיקים לבית משפט השלום.

ערכאת ערעור בנפרד מבית המשפט העליון קיימת כמעט בכל שיטת משפט מוכרת לנו - יש הפרדה בין בית משפט לערעורים לבית משפט עליון שאליו מגיעים ברשות בלבד. בקונטיננט בלבד יש בית משפט עליון ששומע ערעורים רבים. אולם שם, השיטה שונה והערכאות העליונות המנהליות והחוקתיות הן נפרדות, לא כבמדינות המשפט המקובל שעל שיטתן אנו צמחנו.

עד לכינון ערכאת ערעור שבלעדיה לא יבוא מזור לפגמי השיטה מוכנה אני לשקול פתרונות ביניים זמניים, אותם מציע שר המשפטים. העברת העררים על מעצרי השלום בזכות רק עד לבית המשפט המחוזי וכך גם דיונים בעיכוב ביצוע עונש או פסק-דין אזרחי ועוד תיקים המגיעים היום לבית המשפט העליון. בכל מקרה מעצרים ובקשות שיגיעו מהמחוזי בכל זאת יגיעו אלינו. כמו-כן נראית בעיני ההצעה שהעלה השר באוזניי כי תיקים אזרחיים ישמעו בערעור על-ידי דן יחיד אלא אם יחליט השופט הדן בערעור כי העניין מצדיק הבאה בפני הרכב בשל השאלה המשפטית המתעוררת בו.

אך כאמור, אלה פתרונות ביניים לשם כיבוי שריפה. ללא ערכאת ערעור יש חשש שתוך מספר שנים בית המשפט העליון לא יוכל להתקיים כערכאה העליונה המנחה את המערכת כולה בהלכות מחייבות.

זוכים לברכת שר המשפטים

פרשתי בפניכם הערב, רק חלק, אם כי חלק מרכזי, מ"המהפכה השקטה" שמתרחשת בעיצומם של ימים אלה במערכת בתי המשפט. הביטוי מהפכה הוא אולי דרמטי מדי; יש לזכור כי אנחנו איננו רשות עצמאית מבחינה מנהלית ובתנאי השנים האחרונות היה קשה להוביל את המהלכים עליהם דיברתי.

עם זאת אני שמחה לבשר כי עכשיו השינוי כבר מתחיל להיות מורגש בשטח. אני מרשה לעצמי לומר כי האופטימיות שלי מסתמכת על העבודה היומיומית בה נוטלים חלק מנהל בתי המשפט, הנשיאים, הסגנים והשופטים כולם, ועל עזרתם של שופטים מתוך המערכת בכל הערכאות המתגייסים ברצון וברוח טובה למימוש התוכניות של קידום המערכת, לסיעור מוחות, להכנת תוכניות ולהדרכת עמיתיהם; כמו-כן אנו זוכים לברכת שר המשפטים ולעידודו למהלכים הננקטים, כל התוכניות אינן יכולות להיות מוגשמות על אתר מעכשיו לעכשיו, אבל בשלב זה אני רואה אותן כריאליות. אני רוצה לקוות כי בקרוב נחוש כולנו בהישגים.

תאריך:  26/11/2009   |   עודכן:  27/11/2009
דורית ביניש
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ביניש: המערכת המשפטית אינה נותנת מענה הולם לציבור
תגובות  [ 18 ] מוצגות   [ 18 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
כסף קטן
27/11/09 08:46
2
מרק_טוין
27/11/09 08:58
3
א מ רול
27/11/09 09:16
4
עושה את עבודתה
27/11/09 09:27
5
אליהו חיים
27/11/09 09:31
6
צדק חברתי
27/11/09 10:30
7
עטרה קלימי שגב
27/11/09 12:46
 
את מנותקת?
27/11/09 13:08
 
הצד הנכון של הלחם
27/11/09 13:41
 
יהושפט שיפטוביצקי
27/11/09 15:27
8
אזרח מוכה
27/11/09 13:01
9
נחום שחף
27/11/09 13:10
10
עטרה קלימי שגב
27/11/09 15:37
 
מה את מלקקת
27/11/09 16:42
11
לוי
27/11/09 16:29
12
הנריטה SOLD
28/11/09 01:19
 
בשר -ודם
30/09/10 15:41
13
אספסוף
8/06/10 18:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כאשר מדברים על נשים מוכות, אינני חושבת על עשרות אלפי הנשים המוכות החיות כיום בישראל. אני חושבת על אישה אחת - אחת מתוך כל אלה, שחייה הם שרשרת של פחדים והשפלות. על אישה אחת שהמקום המסוכן ביותר עבורה הוא ביתה שלה, והאויב המר ביותר שלה הוא זה הישן איתה במיטה אחת. אבל לא רק עליה אני חושבת, אלא גם על ילדיה שרואים יום-יום את אמם בחולשתה, על הוריה שיודעים שבתם לא זכתה לחיים אותם איחלו לה כשנולדה, ועל כל חבריה ומכריה, שיודעים - וידם קצרה מלהושיע. כל אישה אחת כזאת היא לא רק עולם ומלואו ששרוי באפלה, אלא זרע פוטנציאלי של תסכול ואלימות גם לדור שאחריה.
26/11/2009  |  אנסטסיה מיכאלי  |   נאומים
כבוד מבקר המדינה, אורחים יקרים חברי אומ"ץ ואוהדיה, חברים ושותפים למאבק בשחיתות.
22/11/2009  |  אריה אבנרי  |   נאומים
[רשימת הדוברים ותפקידיהם מופיעה בפסקה התחתונה. הדברים נכתבו בלשון חופשית, במינימום עריכה, ע.י.]
19/11/2009  |  עידן יוסף  |   נאומים
אדוני, יו"ר הכנסת,
17/11/2009  |  יצחק הרצוג  |   נאומים
סניורה פרזידנטה
17/11/2009  |  שמעון פרס  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il