מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום, שהתאריך בו שגוי בעליל מכל בחינה אפשרית. כך עולה מבדיקת News1.
דוברות משרד המשפטים שלחה לתקשורת (יום ה', 9.7.20) הודעה בדבר כתב אישום נגד
עידן דיין, שלדבריה "מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט השלום בראשון לציון". מאחר שכתמיד, מכתב האישום שצורף להודעה הושמטו פרטים מהותיים - ובראשם רשימת העדים - חיפש News1 את המסמך במערכת "נט המשפט" (מערכת המחשב של בתי המשפט). אולם כתב האישום לא מופיע במערכת - לא בתאריך של היום, לא של אתמול וגם לא של שלשום.
כיוון שכך, נבדק התאריך המופיע בכתב האישום - כדי לראות מתי הוגש. למרבה ההפתעה, נאמר בו: "27 באוגוסט 2019, כ"ו אב תשע"ט". בדיקה נוספת במערכת "נט המשפט" לא מצאה את כתב האישום באותו תאריך ובימים הסמוכים. דוברות משרד המשפטים מסרה בתגובה, כי כתב האישום הוגש היום וכי מדובר ב"טעות סופר". הסבר זה קשה להבנה, שכן טעות סופר סבירה היא באחד הרכיבים של התאריך - ולא בכל הרכיבים (ולמעשה פעמיים, הן בתאריך הלועזי והן בתאריך העברי).
לתאריך כתב האישום יש משמעות רבה, למשל מבחינת טענה לעינוי דין ומבחינת הגבלות שניתן להטיל על הנאשם. אם הטעות לא הייתה מתגלה, הייתה עשויה להתעורר השאלה מהו התאריך המחייב מבחינות אלו - זה המופיע בכתב האישום או הנכון מבחינה עובדתית. בנוסף לכך, יש טעם לפגם קשה בכך שכתב אישום שבסיומו נאמר שהמדינה עשויה לבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מוגש בצורה כה רשלנית עד שהתאריך בו איננו קרוב בצורה כלשהי לזה האמיתי.
יצוין עוד, כי לאחרונה הוסיפה דוברות משרד המשפטים להודעותיה לתקשורת את המשפט הבא (באותיות זעירות ביותר בתחתית-התחתית של ההודעות): "האחריות לבדיקה אם קיים צו איסור פרסום או מניעה אחרת לפרסו, מוטלת לפתחו של כלי התקשורת המפרסם". כלומר: המשרד מנסה להתנער מאחריות פלילית להודעות הרשמיות שהוא מפרסם כגוף שמגיש את המסמכים לבית המשפט. כאשר מתברר שתאריך האישום עלול להיות שגוי לחלוטין, אזי עולה השאלה האם ניתן לסמוך על פרטים אחרים - כגון שמו של הנאשם, תאריכים ונתונים המופיעים בכתב האישום. מעבר לכך, כאשר התאריך אינו נכון - התקשורת כלל אינה יכולה לבדוק האם קיימת מניעה לפרסם.
בכתב האישום עצמו נטען, כי דיין סחר בשמותיהם של למעלה מ-500,000 צעירים שהיו אמורים להתגייס לצה"ל. דיין היה בשנים 2017-2010 מנכ"ל קבוצת רעיון, אשר ייצרה רשומות מידע הכוללים פרטים אישיים של ישראלים בני 35-20 ומכרה אותן לצרכים מסחריים. רשומות אלו כללו שם מלא, מספר טלפון, כתובת דוא"ל ותחום עניין רלוונטי.
המדינה טוענת, כי אורי לייבוביץ ובן מושקוביץ, ששימשו כרכזי מתגייסים ביחידת מיטב העוסקת בקשר עם המועמדים לשירות ביטחון, העבירו לדיין עשרות רשימות של נערים ונערות לפני גיוס. הרשימות שהוציא לייבוביץ כללו שם פרטי, שם משפחה, מין, תאריך גיוס, כתובת מגורים, אזרחות, מספר ילדים במשפחה, ציון רמת אנגלית, שם אב ושם אם. בשנים 2017-2009 החזיק דיין במידע אישי על 553,266 מועמדים לשירות ביטחון, כוךך שם מלא, כתובת מגורים, מספר טלפון, תאריך לידה, תאריך גיוס או שחרור, שמות ההורים, אזרחויות זרות, מספר ילדים במשפחה, וציון אנגלית. בנוגע ל-63,240 שמות, צוין ברשימות גם התפקיד הצבאי אליו יועדו המועמדים.
לטענת הפרקליטות, אנשיו של דיין התקשרו למי שהופיעו ברשימות, הציגו את עצמם בכזב בשמות הדומים לשמה של הקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, ואמרו להם שהם זכאים כביכול להטבות מטעם הקרן. במהלך השיחה, התבקשו נמעני השיחה לומר האם הם חפצים בשירותים מסחריים כדוגמת לימודי פסיכומטרי, לימודי אנגלית ועוד. בנוסף, נציגי המוקד הציעו לבני שיחם הצעות בעלות אופי מסחרי. בשנים 2018-2012 מכר דיין לחברת יורם לימודים, העוסקת בהכוונה לחינוך אקדמי, מידע על 68,806 חיילים תמורת מיליון שקל. המדינה מייחסת לדיין עבירות רבות של קבלת דבר שהושג בפשע ופגיעה בפרטיות. כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד אדר לר.
