צה"ל עצר שלושה מסתננים מגבול הלבנון

ההנחה שהחלת החוק הישראלי ביו"ש תפגע קשות בישראל, תסכן את הסכמי השלום עם ירדן ומצרים ואת יחסי ישראל עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות, מנותקת מתקדימים ישראלים וממציאות המזרח התיכון.

שידרתי ב"שירים ושערים", תוכנית הספורט המיתולוגית של רשת ב' של קול ישראל. התלהבתי, הלהבתי, צווחתי, צרחתי, זעקתי, התמוגגתי, מתחתי איברים, קפצתי וקיפצתי. נגעתי או שלא בתהילה. מכל מקום הגשמתי חלום.

היחסים בין ישראל למדינות המפרץ התפתחו לאורך העשורים האחרונים, ובפרט בשנים האחרונות, במספר ערוצים מקבילים, חופפים לעיתים, אך נפרדים: ערוץ ביטחוני-מודיעיני, שנותר מטבע הדברים חשאי; ערוץ כלכלי-מסחרי שקט אף הוא; ובשנים האחרונות גם ערוץ של דיאלוג בין-דתי ובין-תרבותי. לצד החשאיות המאפיינת את רוב רובם של הקשרים, התפתחו עם הזמן גם קשרים פומביים, מפותחים פחות יחסית. הם כוללים כיום פגישות בין בכירים משני הצדדים, בעיקר כאלו שכיהנו בעבר בתפקידים רשמיים, ובהעברת מסרים פומביים.

"בתחילה נעלבתי, אחר כך כעסתי, בסוף נעצבתי אל ליבי. כאדם, אני משתדל לא לשכוח לברך את חבריי, מכריי וידידיי בימי מועד וחג. והנה, בתום צום רמדאן נותרתי לבדי, אני, משפחתי, חבריי מהכפר ומבית הספר, ואחיי היהודים לאן נעלמו? תהיתי ביני לביני. לא ברכה, לא פרח, לא לב, כלום, שגרה, זה לא שהם לא דיברו איתי, הסתמסו עימי, הם רק לא ברכו אותי". הציטוט הזה שייך לחברי הטוב מאחד מכפרי העמק. לא לכבודו הוא כותב שורות אלו, את האגו שלו אפסן מזמן, אני כותב שורות אלה כדי לחזק את הרקמה המשותפת שלנו, לחזק את החיבורים, את המאחד ולא את המפריד, לחיות ביחד.