98% מבין 131 הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לא השלימו את ביצועו של סקר עבירות בנייה בתחומיהן, וב-47% מן הוועדות מספר המפקחים קטן מתקני המינימום. כך מוסר (יום ג', 14.7.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח השנתי על הביקורת ברשויות המקומיות. עוד הוא אומר כי 58% מהוועדות לא דיווחו ב-2018 לפרקליטות המדינה על פעילותן בתחום אכיפת דיני המקרקעין.

מחדליהן של הוועדות מסבירים במידה רבה את הפיכתן של עבירות בנייה למכת מדינה, כפי שהגדיר זאת שוב ושוב בית המשפט העליון. "לאכיפה יעילה ואפקטיבית של עבירות בנייה יש חשיבות ציבורית משום שהעבירות עלולות להביא לשימוש לא מושכל במשאב הקרקע, לפגוע באיכות החיים ובאיכות הסביבה ואף לגרום למפגעי בטיחות. לרוב, עבירות אלו גלויות לעיני כל ולפיכך אופן התמודדות עימן משפיע גם על מידת אמון הציבור בוועדות", מדגיש אנגלמן.

אנגלמן מוסיף, כי על-פי דווחי הוועדות, כמחציתן אינן מקיימות אכיפה יזומה שיטתית וסדורה ולכן עבירות אינן מאותרות בשלביהן המוקדמים והטיפול בהן מתמשך. מתוך תריסר ועדות שנבדקו, רק שתי ועדות - אלעד ובני ברק - הקצו תקציב ייעודי להריסת מבנים לא חוקיים. כמו-כן, למעט בני ברק שביצעה 60 הריסות ב-2018, רוב הוועדות שנבדקו כמעט ולא ביצעו הריסות. תשע ועדות מתוך התריסר שנבדקו לא דיווחו לרשם המקרקעין על חריגות בנייה. רשם המקרקעין קיבל בשנת 2018 רק 1,566 דיווחים - בעוד באותה שנה הועברו 11,500 תיקים מן הפיקוח לידי התובעים המקומיים.

שימוש הרשויות ברשתות חברתיות

הרשויות המקומיות לא ערכו הליך סדור ומתוכנן, לרבות הכנת נהלים ותוכניות עבודה, בנוגע למטרות השימוש ברשתות החברתיות ולאופן השימוש בהן בדרך
מיטבית ויעילה, אף על-פי שהן עושות בהן שימוש נרחב - אומר אנגלמן בפרק אחר בדוח. רשויות רבות משתמשות במיקור חוץ לצורך הקמה או
הפעלה של חשבון ברשת החברתית; חלקן לא עיגנו את ההתקשרויות בחוזים, האמורים להגן על זכויותיהן ולהבטיח שמירת סודיות ואבטחת מידע. בחלק מההסכמים שנחתמו חסרו פרטים מהותיים, לרבות האיסור על השימוש במידע ובנושא הגורם המפקח על עבודת הגורם המפעיל.

מרבית הפרסומים של הרשויות ברשתות החברתיות עוסקים בהעברת הודעות ומסרים לציבור וביחסי ציבור לרשות. שיעורם של הפרסומים שאפשרו מעורבות או אינטראקציה של הציבור מעבר לאפשרות הוספת תגובה היה נמוך. ארבע מהרשויות שנבדקו - תל אביב, קצרין, עמק יזרעאל וטבריה - מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח. ירושלים וקרית גת פרסמו תכנים בלי שבדקו שאין בפרסום משום פגיעה שלא כדין בזכויות כגון הזכות לשוויון, הזכות לפרטיות וזכויות יוצרים.

נמצאו ראשי רשויות המעסיקים עובדי רשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות, המכילים גם תעמולה פוליטית, למרות האיסור על שימוש במשאבי הרשות לצרכים אלו. משרד הפנים לא נתן את דעתו לעצם השימוש שהרשויות ונבחריהן עושים ברשתות החברתיות, וממילא לא קבע כללים כלשהם בעניין, כולל קביעת
מתכונת אחידה בתחום.

שימור המצוק החופי

בחופי ישראל יש מצוק בלתי יציב שאורכו 45 ק"מ, ההולך ומתמוטט; הוא צפוי לסגת בעשרות מטרים במאה הנוכחית. המדינה החליטה, כי האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בים תוטל על הממשלה, וכי ביבשה היא תוטל על הרשויות המקומיות. עלויות ההגנה על המצוק מוערכות ב-1.5 מיליארד שקל. אולם למרות שחלפו תשע שנים מאז החלטה זו, הרי שהמשרד להגנת הסביבה טרם ביצע הגנות ימיות ברוב קטעי המצוק - בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב, בת-ים, גן רווה ואשקלון. הרשויות המקומיות טרם ביצעו את ההגנות היבשתיות שבאחריותן.

ביצוע תקציב הפעולות של החברה להגנת המצוק מאז הקמתה בשלהי 2013 עד סוף 2018 הסתכם ב-26 מיליון שקל - 8.6% בלבד מהתקציב שנקבע בתוכניותיה. דירקטוריון החברה וועדת ההיגוי הבין-משרדית שליוותה אותה לא בחנו את הסיבות לכך ואת ההשלכות על תוכניות העבודה לשנים הבאות. החברה טרם קידמה את התכנון של ההגנות הימיות באזורים שונים, לרבות כאלה שהיו בדחיפות גבוהה.

לאף אחד מהגורמים המעורבים אין מידע מלא ומבוסס בדבר היקף התקציב הנדרש לצורך ביצוע מלוא ההגנות. עד היום לא נמצא פתרון למחלוקת בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בסוגיית מימון ההגנות היבשתיות, והמחלוקת מעכבת את הביצוע. עמק חפר, הרצליה ואשקלון לא
ערכו סקר סיכונים למצוק לבחינת מצבו ולאיתור מקומות המסכנים את שלום הציבור
והרכוש, וממילא לא ננקטו אמצעי הבטיחות הדרושים - כולל במקומות בהם כבר היו התמוטטויות.

עמותות עירוניות

בעשורים האחרונים התרחבו תחומי פעילותן של הרשויות המקומיות והתרבו השירותים שהן מעניקות לתושבים. רשויות רבות הקימו תאגידים בשלוש צורות התאגדות:
חברה עירונית כלכלית בע"מ; חברה עירונית לתועלת הציבור; עמותה עירונית.
תחומי פעילותן העיקריים של העמותות העירוניות הם פיתוח עירוני ומתן שירותים בתחומי הרווחה, החינוך, התרבות והספורט.

אנגלמן מצא, כי הסדרת מעמדן של העמותות העירוניות במשרד הפנים טרם הושלמה ב-30% מהעמותות שנבדקו. במערכות המחשוב של רשם העמותות אין אפיון של העמותות העירוניות ואין מידע על מידת שליטת הרשויות בהן. משרדי הפנים והמשפטים לא הכינו תקנון מצוי לעמותות העירוניות, שאותו יוכלו לאמץ ובכך לקצר את הליך אישור תקנוני העמותות.

דפוסי עבודתו של משרד הפנים וסדרי העבודה בוועדת המינויים שלו אינם מותאמים לעידן הדיגיטלי. במזכירות ועדת המינויים שוכבות 600 בקשות של מועמדים לכהונה בוועד המנהל של תאגידים עירוניים שונים, ונדרשים לוועדה לפחות שישה חודשים לסיום הטיפול בהן. שבע מהרשויות שנבדקו לא חתמו עם העמותות שלהן על הסכמי התקשרות בנוגע לשירותים שעליהן לספק ולשימוש שיעשו בנכסים העירוניים. שתיים מהמועצות האיזוריות שנבדקו משתמשות בעמותות כחברות להעסקת כוח אדם, שלא על-פי מטרותיהן.