ערן מלכה הסתיר מן המדינה עבירות רבות שביצע, והטיל חלק מהן על כתפיו של רונאל פישר. כך טוען סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר. הוא העלה אפשרות זו (יום ב', 13.7.20) בפני ראש צוות החקירה בפרשה, רב-פקד דובי שרצר.

שרצר השיב, כי ברור לו שיש לנקוט משנה זהירות כאשר חוקרים עדי מדינה, ובוודאי כאשר מדובר בחוקר מיומן כמו מלכה. "להציע תיאוריות שלא נסמכות על דבר? אני לא מציע", הוסיף. "עשיתי כמיטב יכולתי כן לבדוק את ערן, כן לבדוק את הגרסאות, כן לבדוק כל מילה שהוא אמר, גם כאשר זה נגע בעצבים חשופים של מקבלי החלטות. את התיאוריה שלך אני לא מקבל".

בר שב וטען, כי החוקרים סיכמו עם מלכה על מעמד של עד מדינה "מתחת לשולחן" עוד בטרם נחתם ההסכם עימו, ולכן הם עיכבו את הטיפול בפרשת עו"ד נסים מרום עד לאחר הגשת כתב האישום בפרשה. שרצר דחה זאת מכל וכל, באומרו שמלכה ידע היטב כיצד נעשים הסכמי עד מדינה ומי מוסמך להבטיח מה. "ערן לא היה עד מדינה, אלא מסר עדות כדי שהמדינה תוכל לבחון את הדברים", הוסיף. "זה מה שאני יודע כמי שניהל את החקירה. אם היו דברים נשגבים ממני - הכל יכול להיות".

בר גם העלה טענות רבות למחדלי חקירה בנוגע לטיפול בחומרי מחשב ותקשורת של מלכה. כך למשל הראה, כי מלכה הורשה לגלוש באינטרנט במשך רבע שעה בחדרי החקירות של מח"ש. שרצר הסביר, כי מלכה ביקש למצוא ראיות לאישוש טענתו ולפיה הקבלן יאיר ביטון תרם לעמותה שריכזה רעייתו של ניצב ירון בארי. לדבריו, מלכה אמור היה למסור למדינה ראיות ולשם כך הותרה לו הגלישה, ואם היה רוצה להעלים ראיות - יכול היה לעשות זאת במשך חודשים רבים לפני כן.

שרצר הוסיף, כי במבט לאחור - ייתכן שניתן היה לעשות פעולות נוספות או אחרות, אך עמד על כך שהדברים לא השפיעו משמעותית על החקירה ותוצאותיה. שרצר אישר, כי בנסיבות בלתי מובנות נעלם המסמך בו סוכמו עם מלכה הנקודות לקראת ההסכם עימו, אך דחה את טענתו של בר ולפיה המסמך הועלם בכוונה.