קנסות על פגיעה באלמוגים במפרץ אילת

שתי חברות ושני מנהלים בהן ישלמו קנסות של 180,000 שקל על פגיעה קשה באלמוגים במפרץ אילת בינואר 2014. כך קובע (יום ג', 14.7.20) שופט בית משפט השלום באילת, תומר אורינוב. חברת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א) שבבעלות המדינה וזאב צל, שהיה מנהל אתר בחברה באילת, ישלמו 50,000 שקל כל אחד. חברת מרינה דרומית דייורס ומנהלה, אייל בר-ציון, ישלמו 40,000 שקל כל אחד.

כל הנאשמים הורשעו בעבירה של פגיעה בערכי טבע מוגנים, ושתי החברות - גם בעבירה של אחריות פלילית של תאגיד. העבודות נועדו להסרת מפגעים בנקודות קשירה של אוניות נפט במזח 1 בנמל הנפט באילת, השייך לקצא"א. הן בוצעו בפועל בידי מרינה דרומית, בתכנונו ובפיקוחו של בר-ציון.

במהלכן של העבודות נחתכו חמש כלונסאות, אשר נפלו לקרקעית הים וגרמו לפגיעה בערכי טבע מוגנים שגדלו על הכלונסאות ולפגיעה בשונית האלמוגים שנמצאת למרגלות אותן כלונסאות. מהכלונסאות גם נשפכו חול ואבנים שהצטברו בתוכן, ואלה גלשו וקברו תחתם אלמוגים רבים, שהם ערכי טבע מוגנים. אחת הכלונסאות שנחתכה התגלגלה במורד השונית למרחק של 17 מטר ושברה בדרכה אלמוגים רבים. בעקבות העבודות נפגעו למעלה מ-2,600 אלמוגים, לרבות 665 אלמוגים שגילם היה עשוי להגיע ל-50 שנים, וכמות רבה של בעלי חיים התלויים באלמוגים למחייתם, כגון דגים וחסרי חוליות אחרים. עם זאת, הפגיעה שנגרמה הייתה מקומית ולא מערכתית.

בפסק הדין נקבע, כי ארבעת הנאשמים ידעו שהעבודות עלולות לפגוע בערכי טבע מוגנים, וידעו שעליהם לדווח עליהן לרשות הטבע והגנים, כדי שזו תפנה מהאתר את ערכי הטבע המוגנים לפני ביצוען. אולם החברות והמנהלים לא פנו לרשות, וגם לא בדקו האם עמיתיהם עושים זאת. בכך הם גילו חוסר אכפתיות, ואולי אף אדישות, ביחס לפגיעה בערכי הטבע המוגנים.

בגזר הדין מציין אורינוב, כי צל כבר פרש לגמלאות וכי פעילותה של מרינה דרומית נפגעה קשות בשל הקורונה; בשל פגיעה זו, הוא החליט להטיל עליה ועל בר-ציון קנס נמוך יותר. לצד זאת, דחה אורינוב את בקשת הנאשמים להימנע מהרשעתם, באומרו שלא חלות הנסיבות המיוחדות המצדיקות צעד יוצא דופן זה. "מעשי הנאשמים פגעו פגיעה לא מבוטלת בערכים חברתיים חשובים מאוד, שאינם מתמצים רק בשמירה על הטבע - ערך חשוב כשלעצמו - אלא גם בהגנה על המדע, החינוך, התיירות והתעסוקה", הוא אומר.