בג"ץ דחה עתירה שביקשה להורות ליד ושם ולמשרד החוץ שלא לארח ביד ושם מנהיגים, שלטענת העותרים מעורבים בפשעי מלחמה ובהפרות של זכויות האדם, או תומכים במדיניות גזענית ואנטישמית. השופט נעם סולברג קבע (16.7.20), כי מדובר בענייני מדיניות חוץ המסורים בלעדית לידי הממשלה.
העותרים ביקשו בשנים 2019-2017 מיד ושם שלא לארח את נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה; ראש ממשלה הונגריה, ויקטור אורבן; נשיא ברזיל, חאיר בולסונארו; ושר הפנים של איטליה, מתיאו סלביני. העתירה יצאה גם נגד ביקורים של מנהיגים ממדינות אחרות, ובהן בורמה, דרום סודן, קניה וסרי-לנקה, בטענה שביקורים אלו מכתימים את שמו של יד ושם ופוגעים בציבור הישראלי, בניצולי השואה ובקהילות בתפוצות. משרד החוץ השיב, כי יש ערך חינוכי רב בביקורים אלו וכי מניעתם עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה.
סולברג אומר תחילה, כי אין כל מקום לבוא בטרוניה כלפי יד ושם, המקיים בהקשר זה את הנחיות משרד החוץ ואין לו שיקול דעת משלו. לגבי משרד החוץ קובע סולברג: "אין זה עניין לבית המשפט לענות בו. הממשלה והכנסת, להן הסמכות לקבוע את המדיניות הראויה בהקשר זה. טענת העותרים, לפיה התנהלות המשיבים לוקה בחוסר סבירות קיצונית, אינה יכולה לבסס עילה להתערבותנו.
"חזקה על משרד החוץ, כי הוא מודע היטב ל'מוניטין' של המנהיגים השונים המבקרים בישראל. אינני יודע אם החלטת משרד החוץ לארח ביד ושם את המנהיגים ששמם נזכר בעתירה, היא בהכרח ההחלטה הנכונה או המוסרית ביותר. אפשר שישנם טעמים טובים להכריע אחרת. מכל מקום, העובדה שעמדתם המוסרית-ערכית של העותרים שונה מזו של משרד החוץ, עדיין אינה הופכת אותה ל'בלתי סבירה באופן קיצוני'".
סולברג גם שב ואומר, כפי שכתב במאמר בביטאון "השילוח": "ביקורת שיפוטית המבוססת על עילת הסבירות המהותית, הרחבה, העמומה, אינה הולמת ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר. היא פוגעת בגרעין הקשה של עקרון הפרדת הרשויות".
השופט יוסף אלרון עומד על תכלית הקמתו וקיומו של יד ושם ואומר: "בביקורים אלה טמון דווקא ערך חינוכי ומסר חד וברור שמעבירה מדינת ישראל לאישי מדינות העולם הבאים בשעריה, ובהם גם, ואולי במיוחד, המבקרים אשר נגד ביקורם קובלים העותרים". לדבריו, הכלל לפיו הביקור ביד ושם נעשה כבר ביומו הראשון של ביקור רשמי בישראל, מהווה מסר לא רק לגבי הנצחת השואה, אלא גם "באשר לעמדתה [של ישראל] בדבר הצורך בהתגייסות בין-מדינתית למניעת ביצוע פשעי השמדת עם גם בהווה, כאחד מלקחי העבר".
השופט אלכס שטיין מוסיף: "הייתי דוחה את העתירה על הסף גם אם זו לא הייתה כוללנית — זאת, מאחר שלא מצאתי בה שום טענה שניתן לשייכה, ולו בדוחק, לעולם המשפט, ומאחר שהסמכות להורות לממשלה כיצד לנהל את מדיניות החוץ של מדינת ישראל לא מצויה בידינו". את העותרים ייצג עו"ד איתי מק, את יד ושם ייצגו עוה"ד דוד שמרון ואלי אברך, ואת משרד החוץ - עו"ד עמרי אפשטיין.
