האיחוד האירופי יזרים לחברותיו 750 מיליארד אירו כסיוע להיחלצות מהמשבר הכלכלי בשל הקורונה. זוהי חבילת הסיוע הגדולה ביותר בתולדות האיחוד, וההסכמה עליה הושגה (יום ג', 21.7.20) לאחר חמישה ימי דיונים בוועידת הפסגה של מנהיגי האיחוד בבריסל. המנהיגים גם הסכימו על תקציב האיחוד לחמש השנים הבאות, בסך 1.1 טריליון דולר.

הייתה זו הפגישה הפיזית הראשונה בין מנהיגי 27 המדינות מאז פרצה המגיפה, וחילוקי הדעות הקשים ביניהם גרמו לה להימשך הרבה מעבר ליומיים המתוכננים. המחלוקות העיקריות היו בשלוש נקודות: האם המדינות העניות-יותר יקבלו הלוואות או מענקים, מה יהיו תנאי הסיוע והאם שמירה של שלטון החוק תהווה תנאי להענקתו. ההסכם שהושג עודנו זקוק לאישור הפרלמנט האירופי.

את תוכנית הסיוע הובילו קנצלר גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון. השניים הצליחו לבסוף להתגבר על התנגדותן של דנמרק, אוסטריה, הולנד ושבדיה, אשר דרשו להחמיר בתנאי הסיוע. מאחר שיש צורך בהסכמת כל המדינות, הושגה לבסוף פשרה: הסכום הכולל נותר בעינו, אך במקום יחס של 250-500 מיליארד אירו לטובת מענקים, יינתנו רק 390 מיליארד אירו כמענקים והיתרה כהלוואות.

מדינות האיחוד יגייסו לראשונה סכומים גדולים בהנפקה משותפת של איגרות חוב, ולא כל מדינה בנפרד. רוב הסכום יינתן במענקים למדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהשלכות הקורונה, כך שהוא לא יעלה את החוב הלאומי לרמות שימנעו את אישור תקציבי המדינות בהתאם לתקנות האיחוד, כאשר לצד זאת - מדינות אלו הורשו לחרוג זמנית מתקרות החוב. הסכמות אלו משקפות את ההבנה של כל מדינות האיחוד, לפיה ממדי המשבר מחייבים חשיבה חדשה לחלוטין, על-מנת לשמור על עצם קיומו של האיחוד - במיוחד לאחר פרישתה של בריטניה, לנוכח הקרע המתרחב בין ארה"ב לסין ועל-רקע האיום הגובר מצד רוסיה.

הפסגה החלה (17.7.19) באווירה חיובית ובציוני יום הולדתם של מרקל ושל ראש ממשלת פורטוגל, אנטוניו קוסטה. אולם בימים הבאים החריפו חילוקי הדעות, עד כדי כך שמקרון צעק על קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, כאשר הלה יצא מן החדר כדי לשוחח בטלפון ולתדהמת הנוכחים אף חבט בשולחן. ביומיים האחרונים של השיחות נרשמו שוב ושוב דחיות במועד התכנסות המנהיגים, כאשר נעשו מאחורי הקלעים נסיונות להגיע להסכמות.

האיחוד האירופי שקוע כעת במיתון הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר איטליה, ספרד וצרפת - המדינות שספגו את הפגיעות הבריאותיות הקשות ביותר מן הקורונה - צפויות להציג השנה צמיחה שלילית של כ-10%. יוון ומדינות קטנות נוספות עודן מתאוששות מן המשבר הפיננסי של 2008 ומהדרישות הקשות שהציב בפניהן האיחוד כאשר סייע להן באותן שנים, וכעת ספגו שוב מכה קשה. התוכנית הנוכחית מצטרפת לצעדים שכבר בוצעו, בהיקף כולל של טריליוני אירו: רכישות מסיביות של אג"ח בידי הבנק המרכזי האירופי, תוכניות סיוע לאומיות וסיוע של הבנק המרכזי לבנקים מסחריים ברחבי האיחוד.

כדי להתגבר על התנגדותן של פולין והונגריה, הסכימו יתר המדינות לרכך את הדרישות בעניין שלטון החוק: הדיון בנושא נדחה להמשך, כאשר יהיה די ברוב של חברות האיחוד - ולא בהסכמה פה אחד - כדי להגיע להחלטות. ממשלתה של פולין פגעה בשנים האחרונות בעצמאותה של המערכת המשפטית, ואילו ממשלתו של ויקטור אורבן בהונגריה נתפסת כסמכותנית והיא אף פיזרה למעשה את הפרלמנט בחסות הקורונה. בוויתור נוסף לפולין - המדינה התלויה ביותר בפחם באיחוד - הושמטה הדרישה לפיה עליה להיות נקייה מפחמן בשנת 2050.