בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ראש האופוזיציה מציע מתווה משלו
|
|
|
לפיד: תומך בפסקת ההתגברות
|
ח"כ יאיר לפיד בדיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין הסדרת היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת: "חוקי היסוד ישוריינו ברוב של 80 חברי כנסת; רוב מיוחד בהרכב שופטים מורחב לפסילת חוקים; הכנסת תוכל לבטל פסילה ברוב של 70 ח"כים"
|
לפיד. שת"פ בין האופוזיציה לממשלה [צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה]
|
|
|
|
|
הסדרת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הציג מתווה בנושא הכולל: הגדרה מחדש לחקיקת חוקי היסוד ועיגון החקיקה הנוגעת לזכויות אדם; במסגרת המתווה מציע לפיד שפסילת חוקים על-ידי בית המשפט תיעשה ברוב מיוחד של הרכב מורחב; ובשלב האחרון, תיקבע פסקת התגברות ככלי שיופעל לעיתים נדירות ככל האפשר. הדיון התקיים במסגרת סדרת דיונים בין בכירי הסיעות בכנסת לחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה. לפיד: "שתי משאיות דוהרות זו לכיוון זו על גשר צר. המשפט והפוליטיקה. משני הצדדים תהום. במקום ללחוץ על הברקס, הנהגים לוחצים על הצופר, ומגבירים מהירות. רוב האשמה מוטלת על המשאית הפוליטית. היא איבדה שליטה. היא איבדה את הבלמים. המופע של ראש הממשלה, על מדרגות בית המשפט, היה בלתי נסלח ובלתי נסבל. אנחנו חיים בתקופה שבה אין זהירות ואין יראת כבוד. אז יש לנו תפקיד. להחזיר אותם. אני לא בפוליטיקה כדי להכנע להרגלים רעים, אלא כדי לשנות אותם". "אם אנחנו רוצים להסדיר את היחסים בין הרשויות, אנחנו צריכים להשלים שני נדבכים מרכזיים בחוקי היסוד של מדינת ישראל. הראשון הוא הגדרתו של חוק יסוד, כשהכנסת לא לוקחת ברצינות את חוקי היסוד שלה, היא לא מצליחה להבין למה בית המשפט כן לוקח אותם ברצינות. הצעת "חוק יסוד: החקיקה", שאותה הגישה חברת הכנסת קארין אלהרר בשנת 2019, מציעה שחוקי יסוד יחוקקו ברוב של 80 חברי כנסת, ויהיו משוריינים ברוב של 80 חברי כנסת. זה אומר שחוקי היסוד שלנו יכתבו בידי הקואליציה והאופוזיציה יחד. בדיוק בשביל זה קיימים חוקי יסוד, כדי להגדיר את הכללים שלפיהם אנחנו צריכים לחיות ואת האתוס המשותף שלנו. "הנדבך השני הוא החקיקה הנוגעת לזכויות אדם. הפוליטיקה לא מגיעה להסכמות בנושאים הנפיצים האלה, מפני שהרבה יותר קל לחבוט בבית המשפט. נעגן ברוב של 80 ח"כים את חוקי היסוד הקיימים. אם חוק יסוד: הלאום היה עובר ברוב של 80 ח"כים, עיקרון השוויון היה חלק ממנו. "אם נשנה את הדרך בה אנחנו מחוקקים חוקי יסוד, חלק מהשינוי צריך להיות גם הדרך שבה בית המשפט ניגש לפסילת חוקים. בשלב הראשון צריך שיהיה רוב מיוחד בהרכב מורחב של שופטים כדי לפסול חוק. בעיני המינימום הנדרש הוא שני שלישים מהרכב של תשעה שופטים לפחות. זה יבהיר לציבור שמדובר בפסיקה שעברה שיקול דעת נרחב. "השלב האחרון בתהליך, הוא פסקת ההתגברות. אני תומך בפסקת התגברות, אבל אני מדגיש שוב, פסקת התגברות לא יכולה להיות עניין נפרד. גם בפסקת ההתגברות, כמו בחוקי היסוד, המפתח הוא שיתוף הפעולה בין הממשלה לאופוזיציה. אם בית המשפט פוסל חוק של הכנסת, הכנסת תוכל לבטל את הפסילה ברוב של 70 ח"כים, ובלבד ש-10 מתוכם הם מהאופוזיציה. המספר הזה הוא שרירותי, אפשר לקיים עליו דיון, אבל הוא נראה לי המינימום ההכרחי לצעד כל כך דרמטי. המתח המובנה בין הרשויות מחייב שיהיה לה כלי כזה, אבל הוא גם מחייב שהכלי הזה יופעל בזהירות וביראת כבוד, לעתים נדירות ככל האפשר". נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר: "לא ניתן יהיה להבטיח את חופש המחאה לאורך זמן אם לא נבטיח את הפרדת הרשויות באופן שישמר את סמכותה של מערכת משפט עצמאית לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות של רשויות השלטון. ההפגנות ברחוב הן זכות יסוד. ההפגנות לא יכולות להיות זירת הדבקה – אבל אסור להפוך את החשש מהדבקה לעילה להשתקה". עוד הוסיף פלסנר כי "אנחנו מדינה ללא חוקה. ללא הגנה חזקה על זכויות וחירויות היסוד שלנו. המגן היחיד של זכויות אלה, במצב הזה, הוא בית המשפט. אסור לאפשר פגיעה בסמכויותיו. להפך, יש לעגן אותן בחקיקה. המאמץ החוקתי החיוני ביותר שיש להידרש אליו הוא שריון הליך חקיקת חוקי היסוד. כיום, ההבדל היחיד בין חוק לחוק יסוד, הוא תוספת המילה יסוד להצעת החוק. במצב הנוכחי כל רוב מקרי יכול לשחק בכללי המשחק הדמוקרטיים – וזה מצב מסוכן שגורם לדמוקרטיה שלנו להיות שברירית".
|
תאריך:
|
27/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
27/07/2020
|
|
עידן יוסף
|
+"הבנקים רוצים להגיע הביתה בשלום"
|
01:13 28/07/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: בנקים יחויבו להודיע לבעלי חשבון טרם סירוב המחאה מחשבונם ▪ יו"ר הוועדה עמד על כך שהודעה לבעל החשבון תימסר בדרכי ההתקשרות המהירות ביותר לכל לקוח בדרכים המתאימות לו ([צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת])
|
|
+תכנית המענקים אושרה בקריאה ראשונה
|
23:42 27/07/20 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש - מענק חד¬־פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020, ואת הצעת חוק הצעת חוק ־ יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020). מדובר בשתי הצעות חוק שנועדו להוציא לפועל את חלוקת המענקים בעקבות המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. בהצעת חוק יסוד משק המדינה, הדורשת רוב מיוחד של 61, תמכו 62 חברי כנסת ללא מתנגדים ונמנע אחד. בהצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי תמכו 80 ללא מתנגדים. ההצעות יועברו לוועדת הכספים להמשך הדיון. הצעת החוק הראשונה מבקשת לאפשר להוציא סכום נוסף של 6.5 מיליארד ש"ח בשנת 2020, מעבר לסכום של 25 מיליארד שקל שכבר אושרו, לצורך מימון התכנית לתשלום מענקים חד-פעמיים. הצעת החוק השנייה מבקשת לחלק לאזרחי מדינת ישראל מענקים חד-פעמיים במטרה לעודד את הצריכה ואת התעסוקה ולהניע את גלגלי הכלכלה הישראלית. בהצעה זו מוצע כי בעד ילד ישולם מענק חד-פעמי בסכום של 500 ש"ח ועבור תושב ישראל מעל גיל 18 או נער או נערה נשואים, ישולם מענק חד-פעמי בסכום של 750 ש"ח. כמו כן, מוצע להעניק תוספת למענק של 750 ש"ח נוספים לאוכלוסיות של מקבלי קצבאות וגמלאות שונות המנויות בהצעה. כן מוצע לשלול זכאות למענק ותוספת למענק, למעט מענק בעד ילד, מיחיד שחייב במס נוסף בשיעור 3% על הכנסתו החייבת לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה בשנת 2018 וכן מיחיד שלא הגיש את דוח 2018. בקשה למענק ניתן יהיה להגיש עד שנה מיום תחילת החוק.
|
|
+יהודק הפיקוח הפרלמנטרי על הגבלת דיונים בבימ"ש בנוכחות עצורים
|
23:33 27/07/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
לפי הצעת החוק שנועדה להתמודד עם דיוני עצורים ואסירים במציאות הקורונה בשנה הקרובה, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים יוכלו להכריז על "הגבלה חלקית" או "הגבלה מלאה" של הדיונים בבית המשפט בנוכחות עצורים ואסירים וועדת החוקה תוכל לבטלה בכל עת ▪ במקרה שלא תדון בהכרזה מלאה היא תישאר בתוקף עד 14 יום ובהכרזה חלקית עד 28 יום ▪ לדרישת יו"ר ועדת החוקה, לא תהיה הארכה של התקופה אלא תידרש הכרזה מחדש (דיון בבית המשפט בתקופת הקורונה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
|
|
+מרגי: לבחון אזור סחר חופשי בבורסה
|
22:04 27/07/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
הדברים נאמרו בדיון שיזם יו"ר ועדת הכלכלה ברקע המשבר בענף בצל הקורונה ▪ נשיא בורסת היהלומים: אזור סחר חופשי יכול להגדיל את הכנסות המדינה מהענף במיליארד שקל בשנה ▪ המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה: התחלנו טיפול מול רשות המיסים (בורסת היהלומים [צילום: איתמר לוין])
|
|
+ח"כ מיקי זוהר: פעילי שמאל קיצוני הפחידו את ילדיי
|
21:23 27/07/20 | עידן יוסף |
ח"כ מיקי זוהר: "בזמן עבודתי בכנסת בעודי משרת את עם ישראל וממלא את שליחותי הציבורית - הגיעו כמה פעילי שמאל-קיצוני ואנרכיסטים להפגין מחוץ לביתי. מבחינתי, הקללות וההכפשות שלהם הם עוד סימן שאני עושה את הדבר הנכון. אל חשש, אותי הם לא יפחידו. ההישג היחיד שלהם הוא שהצליחו להבהיל את הילדים הקטנים שלי".
|
|
+מאבטח בכנסת נמצא חיובי לקורונה
|
20:59 27/07/20 | עידן יוסף |
קצין הכנסת, ניצב יוסף גריף, פנה לכלל באי משכן הכנסת בדוא"ל, נוכח עדכון שקיבל כי מאבטח מיחידת המשמר נמצא חיובי בבדיקה לנגיף הקורונה. בפנייתו מדגיש ניצב גריף כי על פי התחקור הראשוני שבוצע, נמצא כי היום האחרון בו שהה המאבטח בכנסת היה יום חמישי האחרון.
|
|
+ח"כ מלכיאלי: להוציא את "היהודים באים" מתוכנית הלימודים
|
20:55 27/07/20 | עידן יוסף |
חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (שס) הודיע במליאת הכנסת כי ידרוש משר החינוך יואב גלנט להורות על הסרת ההפניה לסרטוני תוכנית הסאטירה "היהודים באים" בכאן 11. לדבריו, התוכנית בזה למאורות האומה היהודית ובזה לערכי היהדות, ולא הגיוני שבמסגרת פורטל עובדי הוראה באתר משרד החינוך תיכלל הפניה זו בחומרי הלימוד. בפורטל יש גם הפניה לסרטון של גוף מסיונרי נוצרי.
|
|
+נתניהו: לא צריך בחירות, צריך תקציב
|
15:12 27/07/20 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
ראש הממשלה הצהיר בישיבת סיעת הליכוד שהוא אינו מעוניין בהליכה לבחירות והודיע לחברי הסיעה כי הוא דורש מהם לשמור על המשמעת הקואליציונית ▪ ראש הממשלה החליפי השיב לו: הליכוד התחייב לתקציב דו-שנתי, אם הליכוד יעמוד בהסכם - תושג יציבות שלטונית (נתניהו. "אי אפשר ששרים וח"כים יעשו דין לעצמם" [צילום: מן הטלוויזיה])
|
|
+בוטלה ההפחתה בגובה 30% מדמי האבטלה למובטלים או לשוהים בחל״ת בהכשרות המקצועיות
|
12:24 27/07/20 | עידן יוסף |
במטרה לעודד יציאתם של עובדים או מובטלים להכשרה מקצועית, או הסבה מקצועית ולסייע להם לשוב לשוק התעסוקה ולמסלול של צמיחה, החליט שר האוצר ישראל כ"ץ, בסיכום עם ח"כ אתי עטיה ולבקשת ח"כ הילה שי וזאן, לבטל את ההפחתה בגובה 30% בדמי אבטלה למובטלים או לשוהים בחל״ת המשתתפים בהכשרה מקצועית, וזאת למשך תקופת הקורונה. בנוסף, החליט השר כ"ץ, בטווח הזמן המיידי, לבחון מתן תמריץ מיוחד למעסיקים שיכשירו עובדים הנמצאים בחל״ת לתחומי פעילות מועדפים בעלי תרומה גבוהה לפריון ולצמיחת המשק. התיקון ישולב היום במסגרת הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי לקורונה (רשת ביטחון), שנדונה היום בוועדת הכספים.
|
|
+סיכויים לחידוש שביתת העו"סים
|
12:19 27/07/20 | עידן יוסף |
בדיון מעקב בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא משבר העבודה הסוציאלית וקריסת השירותים החברתיים, התברר שעדיין לא נחתם ההסכם מול העובדות הסוציאליות. יו"ר האיגוד ענבל חרמוני עדכנה כי ההסכם לא חתום מול האוצר והציבה אולטימטום: "הוא חייב להיות חתום עד מחר. אני מעדיפה לא להחזיר את העובדים והעובדות לרחובות לשביתה". יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר: "עד שלא נראה את ההסכם חתום לא נרפה מהעניין".
|
|
לפיד: תומך בפסקת ההתגברות
|
|
יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ דוד ביטן, סיכם (יום א', 26.7.20) עם משרד החוץ כי תלמידי ישיבות קטינים מחו"ל, לא יאלצו להגיע לקונסוליות הישראליות - לצורך הגעתם ללימודים לארץ. הורי תלמידים אלו יחתמו על אישור יציאת בנם בפני נוטריון ציבורי, אישור זה יועבר למוסד בו ילמדו - וזה יעביר את האישור בצורה מרוכזת לרשות האוכלוסין. בנוסף, ביקש ביטן מרשות האוכלוסין לאשר את כניסתם של הורי כ-200 נשים מחו"ל, שילדו לאחרונה בארץ.
|
|
|
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, תוקף (יום א', 26.7.20) את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ואת פרקליטות המדינה' וטוען כי הן נוהגות ברפיון כלפי תופעות חמורות. בהתייחסות לאירועים האחרונים, כתב לוין: ראינו איך ההתרחשויות מנוצלות לביזוי סמלי המדינה, לאיומים קשים ברצח ולהסתה חסרת תקדים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו, להתפרעויות אלימות, למקרים של תקיפת המפגינים עצמם על-ידי קיצונים' ולהתקהלויות המתעלמות במכוון מהוראות משרד הבריאות, הוראות שנועדו למנוע התפרצות רחבה עוד יותר של הקורונה.
|
|
|
סגן שר התחבורה, אורי מקלב, מאשים את ראש הממשלה באישורה בקריאה טרומית של הצעת החוק בעניין טיפולי המרה. בראיון (יום ו', 24.7.20) לביטאון דגל התורה "יתד נאמן", אמר מקלב: "אנחנו יודעים את האמת מי אשם בזה. נתניהו עשה באמת הכל לתקוע טריז בינינו לכחול לבן. חבל מאוד מבחינתו, כי זה יכול לפעול נגדו כבומרנג".
|
|
|
בימי בין המצרים אנו נזכרים בגורמים שהביאו לחורבן בית שני ולכל האסונות שבאו בעקבותיו דברי חז"ל מצביעים בצורה ברורה על אשמתם של המנהיגים: אטומים, מנותקים, דואגים רק ליחסי הציבור שלהם ובורחים מאחריות השוואה למציאות שלנו מעוררת חלחלה וחייבת להדליק את כל נורות האזהרה נקודת האור מצויה דווקא במקום אותו חלק מאותם מנהיגים אוהבים לתקוף: מערכת המשפט
|
|
|
כאלפיים בני אדם הפגינו (יום ה', 23.7.20) סמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, נגד בנימין נתניהו ובכיכר פריז. קודם לכן נערכה באותו מוקד הפגנה של מאות מתומכי ראש הממשלה, שהסתיימה.
|
|
|
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|