ההשקעה שתחלץ המשק ממשבר הקורונה

משבר הקורונה הוא אחד המשברים הגדולים ביותר שחווה העולם בדורות האחרונים. המשבר הרפואי שהחל בסין, עבר לאירופה והמשיך לארה"ב ולדרום אמריקה, היכה בכל מערכת החיים וגרם לטלטלה חסרת תקדים בכלכלות ברחבי העולם. המשבר הבריאותי העוצמתי הביא באופן חסר תקדים לצעדי מדיניות של צמצום בפעילות הכלכלית בכל העולם כחלק מהניסיון להתמודד עם המגיפה.

במצב שנוצר, ממשלות ברחבי העולם מתמקדות בהשגת שליטה על המחלה יחד עם ניסיון להניע מחדש את הכלכלות שנפגעו באופן משמעותי. כחלק מהשפעת המגפה, משק האנרגיה העולמי חווה שינויים ומשברים משמעותיות בחודשים האחרונים. למרות שקשה לחזות במדויק את ההשפעה המלאה על משק האנרגיה, בטווח הקצר נצפתה ירידה בביקוש למוצרי אנרגיה (פחם, נפט ותזקיקו, גז טבעי וחשמל) וירידה חדה במחירי מקורות האנרגיה כמו הנפט, הגז והפחם. הביקוש לאנרגיה עולמית ירד ב-3.8% ברבעון הראשון של 2020, כאשר מרבית ההשפעה הורגשה בחודש מרס כשהחל סגר נרחב במדינות אירופה, צפון אמריקה ובמקומות אחרים בעולם. עם זאת, לא נצפו במהלך החודשים מרס-אפריל אירועים חריגים באופן קיצוני במשקי האנרגיה בעולם ובישראל. הסיבות לכך, ככל הנראה, טמונות במבנים של משקי האנרגיה וגם בפעולות שנקטו הממשלות השונות, ביניהן ישראל, על-מנת לאפשר את רציפות אספקת האנרגיה.

משרד האנרגיה ממליץ, בסקירה שהוא מפרסם, לנצל את משבר הקורונה על-מנת להאיץ את ההשקעה במיזמים אשר אובחנו בעבר כבעלי פוטנציאל תרומה משמעותי לצמיחה. מיזמים מסוג זה כבר הוצגו על-ידי המשרד ב"תוכנית להאצת פרויקטי תשתית במשק האנרגיה" בהשקעה משקית של כ-25 מיליארד שקל - 12% מתוכם יידרשו כהשקעה תקציבית ושאר המימון יגיע מהמגזר הפרטי.

במשרד מאמינים כי השקעה מזערית של המדינה במיזמי התשתית המפורטים בתוכנית, במקביל להסרת חסמים בתחומים אלה, יביאו לתועלת ישירה גדולה למשק ויאיצו את הפעילות בעת הזאת. נוסף על תוכנית ההאצה, ישנם צעדי מדיניות נוספים אשר מתוארים בתוכנית "מאה הימים". לדעת משרד האנרגיה, הדבר יתרום משמעותית לצמיחת המשק וליכולת ההתאוששות שלו מהמשבר ולא פחות מהמשברים הבאים שעשויים להגיע.

• בתחום האנרגיה המתחדשת - נכללים בין היתר חיזוק מערכת ההולכה, הקמת קרן הלוואות למימון בניית מתקנים פוטו-וולטאים על מבנים ציבוריים, והגברת ההשקעה במו"פ ותמיכה במיזמי חלוץ לקידום טכנולוגיות אגירת אנרגיה באמצעות גורמים מסחריים וצרכנים פרטיים. כמו-כן, פועל המשרד להסרת חסמים בתחום המקרקעין לקידום פרויקטים לאומיים של אנרגיה מתחדשת (סולארי, אגירה ורוח). הסרת חסמים זו תקדם הקמת מתקני אנרגיה שישרתו את ישראל ותושביה שנים רבות ויאפשרו הקמת תשתיות אנרגיה נוספות בטווח הקצר ובטווח הארוך כאחד. הסרת החסמים תוביל לגיוון הנדרש באנרגיות מתחדשות על-מנת להבטיח יתירות וביטחון אנרגטי, וכל זאת תוך יצירת אנרגיה נקייה ומקיימת.

• בתחום האנרגיה המקיימת - כלולים מיזמים כגון ניסוי ההרצה של "קהילות מחוברות", שיממש את הפוטנציאל של מבנים יעילים באנרגיה, סיוע לרשויות מקומיות בהכנת תוכניות פעולה עירוניות להיערכות לשינויי אקלים ולשילוב אנרגיה מקיימת, הקמת קרן מענקים לתכנון והקמת מבנים מאופסי אנרגיה, קידום תקנות לדירוג אנרגטי ליחידות דיור והנפקת אג"ח ממשלתי ירוק לגיוס תקציבים יעודיים ממשקיעים במיזמים ירוקים.

• בתחום הגז הטבעי - כלולים מיזמים שמטרתם להאיץ את פריסת הרשת ולהרחיבה. בין היתר הנחת תשתיות גז טבעי באזורי תעשיה על-מנת לקדם הסבת מפעלים לשימוש בגז טבעי במקום בדלקים מזהמים, תוכנית מענקים בהיקף של כ-300 מיליון שקל לייצוב רשת חלוקת הגז הטבעי והרחבת פריסת הרשת, חיבור העיר אילת לרשת ההולכה ולרשת החלוקה ועוד.

בנוסף למיזמים אלה, משרד האנרגיה מבקש לפעול בכמה ממדים עיקריים בתחום האנרגיה תוך
התכתבות עם כיווני פעולה מותאמים ליציאה מהמשבר:

• השקעה במיזמים לקידום אנרגיה מופחתת פליטות - בשנת 2018 פורסמו יעדי משק האנרגיה לשנת 2030 בהם הוכרז כי מדינת ישראל תפסיק את השימוש בפחם. כמו-כן, לאחרונה הכריז שר האנרגיה יבול שטייניץ על קביעת יעד חדש וגבוה יותר, של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030, לעומת 17% שנקבעו בשנת 2016. כדי לקדם ממד זה, על המשרד להתמקד בשלושה נושאים: קידום מיזמים בתחום ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות; האצת פריסת רשת תחנות הטעינה לכלי רכב חשמליים, כדי לעודד מעבר לרכב חשמלי שבעתיד הנראה לעין ישתווה במחיר ואף יהפוך לזול יותר מרכב המונע על-ידי מנוע בעירה פנימי; ויצירת מתחמים מאופסי אנרגיה, שבהם כל אמצעי הייצור נובעים ממקורות מתחדשים והם מספקים את כלל האנרגיה הנדרשת למתחם.

המשרד פועל כבר כיום בתחומים אלה, לדוגמה: קידום מכרזים להקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים, שיתוף פעולה עם מפעל הפיס להקמת קרן הלוואות לרשויות המקומיות להתקנת פאנלים סולאריים בערים, וכן קידום התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית. בנוסף לפעולות אלו ואחרות של המשרד, ישנה חשיבות רבה לקידום מיזמים נוספים בתחום אשר צפויים לעזור בשיקום הכלכלי הנדרש, כגון המשך פריסת רשת החלוקה של הגז הטבעי ברחבי המדינה, קידום מיזמים של אנרגיות מתחדשות של סולארי ורוח, השקעה בקידום אנרגיה חלופית ונקייה לתחבורה.

• העצמת השלטון המקומי והאזורי - משבר הקורונה מדגיש את הצורך לחזק את היכולת והסמכויות של השלטון המקומי ולעודד את חופש הפעולה שלו, במתן יכולת קבלת החלטות עצמאית תוך הגמשת הדרישות והצרכים. זאת, באמצעות ביצוע קפיצת מדרגה בתשתיות הפיזיות ובמתן השירותים המוענקים לאזרחים. הדבר יקדם צמצום פערים בין המרכז לפריפריה, ויסייע לעידודן במעבר לניהול אנרגיה נקייה ולייצורה, להפחתת זיהום האוויר, להפחתת נסועה וכן יעודד צמיחה כלכלית. המשרד רואה חשיבות רבה בתוכנית הפעולה למרחב העירוני שתמריץ חדשנות עירונית ואזורית ותוביל להתמודדות טובה יותר עם משבר האקלים ומשברים נוספים. יצירת מתקני חוסן אנרגטיים יבטיחו אספקת חשמל סדירה בשעות חרום.

• ביזור רשת האנרגיה - כחלק מיצירת עצמאות עירונית אנרגטית, ביזור רשת האנרגיה יאפשר למערכות האנרגטית להיות עמידות יותר. בשל כך, המשרד רואה חשיבות רבה בהמשך קידום הרפורמה במשק החשמל שנקבעה בשנת 2018, וזאת על-מנת לקדם רשת חשמל אמינה, חזקה ותחרותית. כדי לעבור במהירות רבה יותר לאנרגיות מתחדשות, יש צורך ביכולת אגירה ולכן המשרד ממשיך לעודד השקעות פרטיות וממשלתיות במיזמי אגירת אנרגיה ובמחקרים נוספים בתחום.

• טרנספורמציה דיגיטלית - משבר הקורונה מדגיש את החשיבות שבמעבר לשירותים מקוונים דרך מערכות מידע חכמות אשר יאפשרו קיצור זמני המתנה ושיפור איכות השירות הניתן לציבור. משרד האנרגיה נמצא בעיצומו של תהליך בניית אסטרטגיית מחשוב משרדית, כחלק מהמהלכים של הממשלה להטמעה של תהליכי אסדרה חכמה, שתאפשר ליעל תהליכים וליצור שירות ציבורי יעיל וחכם. שיפור המערכות הקיימות ויצירת מערכות חדשות, יעילות וחכמות יחסכו עלויות ביורוקרטיות לצד הערך המוסף הטמון במידע שמתקבל דרך מערכות מידע איכותיות ומשפר את אופן קבלת ההחלטות במשרד.

• נתונים (DATA) - במקביל לתהליך זה, לאחר התקופה האחרונה ברור לכל כי ההישענות על מידע ונתוני זמן אמת חשובים ביותר לתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת מדיניות מהירה ויעילה. המשרד נמצא בתהליך פיתוח מערכת BI שתכלול את כל נתוני המשק על-מנת לאפשר מבט רחב, מקיף ועדכני לדרג המקצועי והמדיני. המערכת בתחילתה מיועדת לשימוש פנימי בהמשך חלקים ממנה יהיו פתוחים לציבור.

• שיפור הרציפות האנרגטית במצב חרום - אומנם המשבר הנוכחי לא פגע באספקת האנרגיה, כפי שתרחישי קיצון אחרים (מלחמה, רעידת אדמה וכו') עלולים לפגוע, אך עצימותו מזכירה כי חוסן מערכתי תלוי בהיערכות מתאימה מבעוד מועד למצבי משבר שונים ומגוונים. המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לחשוב על סוגיית הביטחון האנרגטי שוב ולבצע את ההתאמות בתחום. משום כך, מומלץ להמשיך לפעול בתחום האסדרה על-מנת לעמוד בלוחות הזמנים לחיבור מאגרי כריש-תנין לישראל, לקדם תוכניות אגירה של גז טבעי ודלקים חיוניים אחרים, ולפעול לחיבור העיר אילת לגז טבעי. כמו-כן, מומלץ לפעול לבניית נמל דלק חדש בחיפה במטרה לייצר תשתית יעילה, בטוחה ונקייה לקליטת דלקים ותזקיקים, המהווה צורך חיוני וקיומי לטווח הקצר ולטווח הארוך. פעולות אלה צפויות לשפר את ההיערכות של מדינת ישראל לתרחישים בהם עלולה להיפגע אספקת אנרגיה ודלקים.

• קידום שיתופי פעולה אזורים - המשבר הנוכחי הדגיש את היותו של העולם המודרני עולם כפר, שבו מתקיימים קשרים רבים עם מדינות רבות בעולם, ומצד שני את הצורך בשמירה על עצמאות המדינה ועמידותה בפני אתגרים. מצב זה מאפשר להביט לאחור ולהבין את החשיבות שביצירת שיתופי הפעולה במסגרת ה-EASTMED, הפורום האזורי וכן הכבל החשמלי, וגם להביט לעתיד ולהבין את החשיבות שבחיבור רשת החשמל בישראל לרשת האירופית ובצורך בשיתופי פעולה נוספים ורבים ככל הניתן.

לצד ייזום מיזמים, המדינה צריכה להאיץ מיזמים על-ידי פעילות מהירה ויעילה, ובשיתוף פעולה עם
הגורמים שיכולים לקדם הסרת חסמים בתחומה ובכך לאפשר את מימושם. לפעולות הסרת החסמים התועלת הגבוהה ביותר, שכן היא תורמת להאצת המשק ללא עלות נוספת, וכן יוצרת מציאות עסקית המאפשרת הקמת מיזמים דומים בצורה יעילה ומהירה גם בעתיד. בטרם משקיעה המדינה עשרות מיליארדי שקלים בסיוע להחייאת הפעילות הכלכלית במשק, על הממשלה לעשות כל מאמץ להסיר חסמי אסדרה וביורוקרטיה אשר מעכבים ולעיתים אף מונעים פעילות כלכלית זו. לשם כך, יש לפעול להסרת חסמים שיאפשרו פיתוח מהיר ויעיל של רשת ההולכה והחלוקה בחשמל ובכך לפתח משק אנרגיה אמין, יעיל ובר קיימא שישרת את ישראל ותושביה שנים רבות.