משרד הביטחון טרם ביצע עבודת מטה בנוגע להשלכות הצפויות של השינוי המשמעותי בסיוע הביטחוני מארה"ב, אשר ייכנס לתוקפו בשנת 2025. שינוי זה יקטין משמעותית את הסכומים מתוך הסיוע שיוכל המשרד להשקיע בישראל וישפיע במידה ניכרת על הרכש מהתעשיות הביטחוניות המקומיות - כך כאמור, עדיין אין היערכות לקראתו. כך קובע (יום ב', 3.8.20)
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
הסיוע הביטחוני עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, וההשתתפות האמריקנית בתוכניות להגנה מפני טילים מסתכם ב-815 מיליון דולר בשנה. בשנת 2016 חתמו שתי המדינות על מזכר הבנות לגבי שני חלקי הסיוע לשנים 2028-2019, בו נקבע, כי החל ב-2025 יופחתו בהדרגה הסכומים אותם יכולה ישראל להמיר לשקלים לצורך רכישות בארץ עד לביטולם ב-2028; הסכום הנוכחי הוא 5.8 מיליארד שקל בשנה. המשמעות, לדברי משרד הביטחון, היא הפחתה של הרכש מן התעשיות הביטחוניות הישראליות.
אנגלמן מצא, כי משרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש שלו, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום, ולא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה בשל השלכות אלו. הוא גם לא סיכם מהן החלופות לרכש בישראל. המשרד וצה"ל טרם קבעו מהם מוקדי המו"פ והייצור שיש לשמר בתעשיות הביטחוניות, כדי להבטיח את העצמאות הייצורית ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה. צה"ל לא מיפה ולא תיעדף את אמצעי הלחימה שיש לשמר את ייצורם בישראל - למרות הנחיתו של סגן הרמטכ"ל דאז,
יאיר גולן, במארס 2017 לעשות זאת.
מיפוי יכולות המו"פ והייצור שנדרש לשומרן "כחול לבן" נועד לאפשר התמודדות עם פגיעה אפשרית בתשתית הטכנולוגית הביטחונית ובפיתוח ובייצור אמל"ח הדרושים לצה"ל בשגרה ובמצבי חירום. אנגלמן משבח את פעולותיו של משרד הביטחון לשמירת העצמאות הייצורית, אך הדבר נעשה בלי שצה"ל העביר את עמדתו בעניין למשרד, אשר מצידו טרם החליט על שמירת הקווים ולא נקבע התקציב הדרוש לכך. המשרד גם לא השלים את מיפוי יכולות המו"פ החיוניות שיש לשמר בישראל, למרות שמנכ"ל המשרד דאז,
אודי אדם, הורה כבר במארס 2017 לעשות זאת תוך חצי שנה.
חברות זרות בפרויקטים לאומיים
הדוח עוסק גם בהיבטים הביטחוניים של מעורבות חברות זרות בפרויקטים לאומיים בישראל. למרות שהדבר אינו נאמר בו, הסוגיה העיקרית נוגעת למעורבותן של חברות סיניות, אותה רואה ארה"ב בשלילה לנוכח המאבק הגובר בין שתי המדינות. אנגלמן אומר: "במדינות מערביות שונות פועלים גופים מאסדרים מיוחדים הבוחנים גם סיכונים ביטחוניים ומדיניים שעלולים לנבוע מרכישת חברות מקומיות על-ידי גורמים זרים ומשליטה של גורמים אלה על נכסים אסטרטגיים. שליטה כזו עלולה לפגוע במגוון רחב של אינטרסים לאומיים, ובהם אינטרסים הקשורים לביטחון הלאומי, לנכסים האסטרטגיים, לתחרות הפנימית ולכושר התחרות בזירה הבינלאומית.
"המעורבות הכלכלית הזרה בתחומי תשתיות לאומיות ובתחומים בעלי השפעה משקית או לאומית רחבה צריכה להיבחן בעתיד גם לאור שיקולים עסקיים ולאור שיקולי ביטחון לאומי במובנו הרחב. משימה זו מונחת לפתחה של ממשלת ישראל, בין באמצעות המל"ל ובין באמצעות גורם אחר שייקבע. על משרד הביטחון, משרד האוצר והמל"ל להשלים בהקדם את יישום החלטת הקבינט הנוגעת למנגנון לבחינת התקשרויות עם גורמים זרים. זאת על-מנת להבטיח שבעת התקשרויות הנוגעות לנכסים חיוניים לכלכלתה וביטחונה של מדינת ישראל יישקלו היבטי הביטחון הלאומי והאינטרס הלאומי של ישראל, ותיעשה בחינה מקיפה וכוללת של שיקולי התועלת הכלכלית לעומת
הסיכון האפשרי. החלטת הממשלה מאוקטובר 2019 בעניין קביעת המנגנון היא צעד חיובי. עם זאת, נדרש לעקוב אחר יישומו ודרכי פעולתו כפי שהוצבע בדוח זה.
"משרד מבקר המדינה ממליץ לגופים ממשלתיים העוסקים בהתקשרויות עם חברות זרות, דוגמת משרד הביטחון, משרד האוצר,
משרד התחבורה וחברות ממשלתיות, כי במסגרת פרויקטי תשתית עתידיים ייבחנו בקפידה הסיכונים שבמסירת הפרויקט לחברה זרה הן בבעלות פרטית והן בבעלות ממשלתית זרה, כולל בחינת מבנה הבעלות שלהן (פירמידת אחזקות), לרבות היבטי ביטחון לאומי ובהתאם יגובשו תנאי המיון המוקדם להליכים אלו".
