פרויקט המחשוב הענק של המוסד לביטוח לאומי עלה עד כה 58% יותר מן התקציב המקורי - בעוד שישית בלבד מן המערכות הופעלו. כך מגלה (יום ב', 3.8.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

פרויקט "תבל" תוכנן ב-2009 ונועד להחליף את מערכות המחשוב העתיקות של הביטוח הלאומי: מערכת המידע התומכת בענף זיקנה ושארים היא בת 47, והמערכת של ענף נכות כללית היא בת 34. יישום הפרויקט במלואו אמור היה למנוע תשלומי יתר ותשלומי חסר בהיקף של 123 מיליון שקל בשנה. אולם הפרויקט נתקל בקשיים ועיכובים משמעותיים כבר מראשיתו, כפי שהצביע מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, בשנת 2015. הדוח הנוכחי מעלה, כי המצב לא השתפר בהרבה.

הביטוח הלאומי יישם כמה מערכות חשובות ומתקדמות במסגרת הפרויקט, אולם מדובר בחלק קטן מהמערכות שתוכננו במקור ב-2009: מתוך 31 מערכות בתחום הליבה יושמו רק חמש מערכות, ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון - דבר הגורם לצורך להשתמש במקביל בחלק מן המערכות הישנות. במקביל, זינק כאמור התקציב בפועל ב-58% ביחס לתכנון: עד סוף 2019 הוא עלה 755 מיליון שקל, לעומת 477 מיליון שקל שהוקצבו לפרויקט כולו ב-2009. יתרה מזאת: תקציב הפרויקט לא כלל את כל העלויות הישירות המשויכות לפרויקט, כגון כוח אדם ישיר והתקשרות עם יועצים, אשר הסתכמו ב-50 מיליון שקל בשנים 2019-2010.

בעקבות המשבר שאליו נקלע הפרויקט ב-2017, בחן הביטוח הלאומי מחדש את מצבו והתווה תוכנית המשך עד סוף 2019, שכללה תכולות מצומצמות ביחס לתכנון המקורי. אולם אשתקד חל עיכוב של ממש בפעילות המתוכננת בשל תקלות רבות, וזאת לאחר שכבר נוצל רוב התקציב שאושר לה. במסגרת סקר סיכונים שביצע הביטוח הלאומי לכל מערכות המידע בו, מופו רק חלק מסיכוני התקשוב ואבטחת המידע, ולא נאמדו הסבירות והנזקים לכל סיכון, אף שחלק מהמערכות מכילות מידע רגיש. הביטוח הלאומי ביצע בדיקות חוסן לאחת ממערכות תבל יותר משנה לאחר שהמערכת כבר עלתה לאוויר.

אנגלמן מסכם: "להתקדמות בפרויקט נודעת חשיבות רבה הן לצורך שיפור השירות למבוטחים והן בהיבטים נוספים, כגון מניעת טעויות במיצוי זכויות המבוטחים וחיסכון בתשלומים שגויים. פערי היישום הנרחבים לעומת תוכניות הביצוע של הפרויקט מאלצים את הביטוח הלאומי להמשיך ולהשתמש במערכות ישנות בתחומי פעילות רבים, ואינם מאפשרים לשדרג את השירות לציבור בענפי גמלאות נוספים".