ועדת הכספים דנה (יום ב', 10.8.20) בנושא 'השלכות משבר הקורונה על מדיניות האשראי של הבנקים'. הדיון עסק בהקטנת מסגרות כרטיסי האשראי ללקוחות שני הבנקים הגדולים, במסגרת רפורמת שטרום. במהלך הדיון עלה כי חלק מהצמצום כבר בוצע ע"י הבנקים, וכי חלקו הנוסף יסתיים עד לתחילת 2021. הצעד נעשה על-מנת להגדיל את התחרות, כאשר את האשראי יוכלו להעמיד חברות כרטיסי אשראי.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "לפי החוק שהתקבל, הבנקים מקצצים במסגרות האשראי של משקי הבית. המשמעות של העניין, שאם יש מישהו שיש לו אשראי מבטלים לו את מסגרת האשראי. כל אחד מבין, שמשק בית שהבנק מודיע לו שהוא לא יכול להשתמש יותר במסגרת האשראי, המשמעות היא שבסופו של דבר, אנשים בתקופה הקשה הזו נקלעים למצוקה משמעותית מבחינת האשראי שלהם בבנקים. ייתכן שטוב יעשו אם ידחו את הקיצוץ באשראי בכמה חודשים, עד שיהיה חיסון לקורונה, ויאפשרו לאנשים להתנהל בצורה נורמלית".
פגיעה בכל השכבות
ברי רוזנברג, בנק לאומי: "מבחינת מוכנות, בלחיצת כפתור אנחנו ערוכים לצמצם את המסגרות, אבל אני רוצה להסביר מה הולך לקרות. זו פגיעה בכל השכבות, בלקוחות חזקים וחלשים. לא מדובר על מסגרת שלא מנוצלת אלא על מסגרת בכללותה. צריך להבין שהאשראי בכרטיסי האשראי הוא אשראי חינם, זמין, לכל אחד במסגרת. אנשים מבינים שיש פה בעיה. יכולות להיות דעות שונות אבל ברור שנדרשת התערבות וטיפול. לולי הקורונה לא היינו פה, אבל בתקופה הזו אנשים משוועים לאשראי ואין אלטרנטיבות, לבוא בצורה פטרונית ולחתוך, זה לפגוע בכולם בעת הזו, ולא יודעים כמה זמן הקורונה תישאר, לקצץ את המסגרת ב-50 אחוז, זה יכניס אנשים לסחרור".
נציגת חברת מקס: "אנחנו רואים בנתונים שהמסגרות לא השתנו והבנקים חיכו לדקה ה-90. אנחנו הצגנו נתונים שחיתוך האשראי לא יפגע בציבור, ולגבי אוכלוסיות מסוימות צריך מענה ספציפי. מטרת ההליך היא לצמצם את הריכוזיות, נערכנו להעמיד מסגרות תחרותיות בתנאים טובים יותר. ואנחנו מבקשים שלא ישתנה שום דבר, ושהסעיף הזה יישאר כמות שהוא".
דרור שטרום: "ישנם שני סוגים של מסגרות - מסגרת בנקאית על החשבון שבה איש לא נוגע, ויש מסגרת על כרטיסי האשראי. במסגרות כרטיסי האשראי יש להבין, אין ארוחות חינם, בסוף המסגרת חוזרת לחשבון הבנק שלנו ושיש לנו כיסוי בחשבון הבנק זה בסדר ושאנחנו חורגים אנחנו מחויבים בריביות אוברדראפט מאוד משמעותיות. אז הבלון שנותנים מתנות חינם ליתומים ואלמנות חינם אין כסף, מתפוצץ. החוק נעשה כדי להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אבל לא נותנים להן להתחרות. מה שמבקשים כאן, זה לחסום את התחרות. כיום האשראי במסגרת כרטיסי האשראי, הוא מאה אחוז בשליטת הבנקים".
גפני: "יש חוק, החוק נעשה, אלמלא הקורונה לא היינו נוגעים בו בכלל. בגלל המציאות הקשה הזו של הקורונה, האדם בבעיה. אנחנו פוגעים לו באשראי".
שטרום: "היום לגברת כהן יש מסגרת אשראי על כרטיס האשראי, שמתמזגת לחשבון הבנק שלה. רק על מסגרת האשראי פותחים את התחרות לשלוש חברות נוספות. לא קיים שבמצב של תחרות, העלות תהייה גבוה יותר לאזרח. המרווח של הבנקים על משקי הבית כמעט פי שלושה מהחברות".
ח"כ מיכל שיר: "אין ספק שצריך לפתוח לתחרות, השאלה אם חברות האשראי מסוגלות לקלוט את כלל הלקוחות שיקוצצו בבנקים, ופעם שנייה, האם לא נמצא את עצמנו מול לקוחות חלשים ללא הגנה - האם אנחנו לא פוגעים לאנשים בתזרים, בתקופה הזו של הקורונה".
עדיין אוספים נתונים
יובל טלר, משרד האוצר: "אנחנו עדיין באיסוף נתונים סביב הנושא הזה. זו סוגיה מורכבת, יש לה צדדים לכאן ולכאן. היינו שותפים מרכזיים של החקיקה, אנחנו עדיין מאמינים שהתחרות חשובה, מצד שני אנחנו בתקופה מורכבת. ברגע שנגבש עמדה, נעלה לשר, שיכריע בנושא. אני מאמין שזה יהיה בשבועות הקרובים. אנחנו מנסים להבין מה והאם תהייה פגיעה בלקוחות בעת הזו".
ח"כ מיקי לוי: "מדוע דורשים הבנקים לשמור דווקא על מסגרות האשראי, ולצמצם את האוברדרפט? כמעין מקל שבא לאיים עלינו. החוק קובע מפורשות שלא תופחת מסגרת אשראי של לקוח, אם הם יפחיתו הם יעברו על החוק. אם יעברו, הם ישאו בתוצאות. באים שלושה חודשים לפני תאריך התחולה, אחרי שהיו להם 3 שנים ונזכרים. אנחנו צריכים לפתוח את התחרות".
ח"כ ינון אזולאי: "איפה הבנקים היו עד עכשיו? הבנקים רוצים בטובת הלקוח כ"כ, סוגרים סניפים, מקצצים ואיש לא ראה את זה בפיפס בחשבונות שלנו. מנגד, חברות האשראי - אנחנו לא רואים שהיום הריבית שלכם נמוכה יותר, לא עשיתם צעד למען הלקוח. האם יש לכם התחייבות לריבית נמוכה יותר?".
היו"ר גפני: "כולנו בעד התחרות, השאלה שעומדת לדיון האם הצעד כעת יפגע בצרכנים, ואולי כדאי לדחות זאת במספר חודשים, דרך צעד של שר האוצר".
עירן פאר, בנק פועלים: כבר הורדנו חצי מהיקף המסגרות, את הפעימה של יולי עיכבנו נוכח המצב. משמעות החוק היא שהבנק יהיה חייב לפגוע בלקוחותיו, למעלה ממיליון לקוחות שהגדילו את המסגרת שלהם. אין כוונה לגעת באוברדרפט, אלא רק באשראי. דחינו הלוואות בתקופת הקורונה, אבל ביד שנייה אנחנו מצמצמים אשראי בשל הוראת המדינה. החוק מאפשר לעגן מסגרת ללקוח של 5 אלף שקל, אנחנו מציעים לעגן 12 אלף שקל".
שטרום: "יש ירידה חדה בהיקף האשראי הצרכני בחודשים האחרונים, אנשים באי-ודאות מתכווצים. איש לא חותך את מסגרת האשראי הבנקאית, מדברים על מסגרות גדולות בכרטיסי האשראי, שמאפשרות פעם ראשונה לחברות האשראי להיכנס ולהתחרות עליהם. אלה מסגרות שהיקף הניצול שלהם הוא 30 אחוז. אם לא נאפשר לחברות האשראי להשתתף בתחרות הזו, אז הריביות שלהן על הלוואות ימשיכו להיות יותר גבוהות. אבל שיש מסגרת מסודרת שיודעים מי אתה ומה אתה, ניתן לספק לך מסגרות נמוכות יותר. וזה הרצון".
ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית, הפיקוח על הבנקים: "ננתח את הדברים, תמונת המצב השתנתה כתוצאה מהקורונה. אנחנו בקשר עם משרד האוצר למתווה נכון. אנחנו חוששים שעלולה להיות פגיעה בחלק מתושבי המדינה. המצב של המשק השתנה, הוא לא שהיה לפני חצי שנה. מה שקרה בעצם שאנחנו רואים שאנשים מוציאים הרבה פחות בכרטיסי אשראי, בשיא היה 40 אחוז, היום זה בערך 12 אחוז, זה מבטא פגיעה מאוד קשה בצריכה הפרטית, מצד שני מבטא את הדרך בה אנשים נוהגים להתנהל. לכן אנחנו רוצים לבחון, אין כוונה להתעלם מלשון החוק, נקיים זאת, ייתכן שכדאי לקיים אילו סייגים על החוק. אפשרות לדוגמה היא במקום לקצץ עד 5,000 שקל, שהקיצוץ יהיה מרמה גבוה יותר".
יוני רגב, ישראכרט: "אנחנו ערוכים לקלוט את כל המסגרות שהבנקים יורידו, נערכנו לזה, בתוכניות העבודה שלנו, זה לחלוטין משהו שציפינו שיקרה, לא רואים סיבה שזה לא יקרה עכשיו. זו מסגרת ללא עלות, אין ריבית".
שטרום: "בנקים וחברות כרטיסי האשראי מרוויחים יותר טוב מהלקוחות הפשוטים מאשר הלקוחות החזקים. זו אשליה שייקחו רק לקוחות חזקים".
ח"כ תמר זנדברג: "תחרות היא לא חזות הכל, הרבה פעמים תחרות לא משמשת לטובת הצרכנים, אלא לטובת מי שנותנים את השירות - פה יכול להיות מצב של התחמקות מבעיות של משקי בית שנוצרו המשבר. ראינו את קרן ההלוואות לעסקים בסיכון, שלא ניתנות כי העסקים בסיכון. לא מצאתי מושג פה בדיון איך להגן על משקי הבית החלשים. אני חוששת שעוד קודם היה צריך לחשוב על החוק ועכשיו פי כמה".
גפני: "אנחנו מדברים על המיינסטרים של החברה הישראלית, הכנסת עשתה חוק, זה ילך לוועדת הכלכלה אם יגובש פתרון. לכן אנחנו עוסקים רק בבנקים. זה הכנסת חוקקה זה לא תורה למשה מסיני, יש סמכות לשר האוצר, והשאלה היא האם לדחות את זה. בשכל הישר ב-1 לינואר 2021, ירצה אדם שרוצה לקנות משו לילד שלו, וייתכן שההוא לא יוכל לקנות".
ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אם כל מי שמקבל אשראי בבנק יקבל גם מחברות האשראי, זו הזדמנות לאלץ את האזרחים למצוא את האשראי הזה, השאלה המרכזית, מה יעשו החברות החוץ בנקאיות. האם יש יסוד להניח שמי שקיבל בבנק יקבל בחוץ בנקאי, והאם יש יסוד להניח שמי שלא קיבל בבנקים, יקבל בחוץ בנקאי? חברה חוץ בנקאית תצטרך תמיד להיזהר, והחשש שתזרוק אנשים מהמסגרת" שטרום: "הנתונים הפוכים".
לינור דויטש, לובי 99: "הבנקים מנצלים כל הזדמנות, ניתוח שעשינו מראה שהבנקים משתמשים רק ב-30 אחוזים של מסגרות האשראי. לא בהכרח יש בעיה, ועדיין לשיטתם הפתרון המידי הוא לדחות ב-4 חודשים. זה לא מקרי, זו התנהלות שיטתית שאנחנו חווים בבנקים. מנסים לייצר משבר שלא קיים".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש מציאות של קורונה ואנחנו מדברים על אנשים פשוטים שמאבדים את מסגרת האשראי בגלל החוק, שהיה נכון בזמנו. שר האוצר צפוי לקיים דיון מחר או בימים הקרובים, ואנחנו קוראים לו לבחון את המציאות. התחרות חשובה, מנגד עומד לדיון האיש הפשוט שבתחילת 21, ייתכן שלא יוכל להתנהל כי כרטיס האשראי שלו לא יהיה פעיל. השכל הישר אומר שאנחנו נקלעים למצוקה. אנחנו מבקשים שתודיעו לנו מה המסקנה של שר האוצר, יש אנשים שעלולים להיפגע בשל העיתוי".
