נזקים בלתי ממוניים שנגרמו בעת אשפוז לאחר תאונת דרכים הם חלק מן התאונה, ולכן לא ניתן לתבוע עליהם פיצוי נפרד. כך קובע לראשונה (יום ג', 11.8.20) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) קובע, כי מי שיש לו עילת תביעה על פיו - לא יוכל לתבוע פיצוי נוסף על נזקי גוף. השאלה הייתה, האם נזקים בלתי ממוניים כתוצאה מטיפול רפואי רשלני בנפגע תאונת דרכים, מאפשרים להגיש תביעה נפרדת. כאמור, תשובתו של עמית היא שלילית. הוא אומר:

"ניתן לחלק את הנזק שנגרם בעקבות תאונת דרכים לארבעה סוגים: (1) נזק גוף כתוצאה ישירה מהתאונה; (2) נזק בלתי ממוני כתוצאה ישירה מהתאונה; (3) נזק גוף כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול בעקבות התאונה; (4) נזק בלתי ממוני כתוצאה מרשלנות בטיפול הרפואי בעקבות התאונה. משעה שאין חולק כי שלושת סוגי הנזק הראשונים נכנסים בגדרו של חוק הפיצויים, ברי כי אין מקום להחריג את סוג הנזק הרביעי ולהוציאו מגדרי חוק זה. הטענה כי סוג הנזק הרביעי הוא בגדר 'נזק רחוק' שיש לפסוק בגינו פיצויים נפרדים בתביעה לפי פקודת הנזיקין, יוצרת הבחנות מלאכותיות שאינן עולות בקנה אחד עם לשון החוק והתקנות, וחותרת תחת הגיונו ותכליתו של הסדר הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים".

עמית מסביר, כי רשלנות בטיפול רפואי שניתן לנפגע תאונת דרכים היא חלק מן הנזק שנגרם בשל התאונה; חוק הפלת"ד נועד לפצות גם על נזק בלתי ממוני; ואין כלל מקום למתן פיצוי נפרד על פגיעה באוטונומיה במסגרת חוק זה. לדברי עמית, גישה הפוכה תוביל לכך שבכל אשפוז לאחר תאונה תיתכן תביעה נפרדת על פגיעה באוטונומיה של הפצוע - דבר העומד בניגוד לתכליתו של חוק הפלת"ד (להעניק פיצוי מרוכז בהליך אחד) ובניגוד לשכל הישר (התוצאה תהיה שהסבל הפיזי יטופל בתביעה אחת, ועלבונות מצד האחות - בתביעה אחרת).

עוד אומר עמית כי אין להרחיב את גבולותיה של עילת הפגיעה באוטונומיה בתחום הרפואי אל מעבר לאלו הקיימים. השופטת יעל וילנר מסכימה איתו ומדגישה: "אין להרחיב את תחולתה של דוקטרינת הפגיעה באוטונומיה לכדי פגיעות או היזקים החורגים מן ההגדרה אשר ממוקדת בשלילת זכות הבחירה המודעת של התובע, ככלל, בגין הפרת חובת הגילוי המוטלת על גורם כלשהו כלפיו... יש להכיר בתביעה בגין נזק של פגיעה באוטונומיה אך באותם מצבים מובהקים בהם הנזק שנגרם לתובע מתמצה בפגיעה בזכותו לכתוב את סיפור חייו באופן עצמאי ומיודע. כלומר, כאשר הפגיעה באוטונומיה היא-היא הנזק העיקרי שנגרם לתובע".

בית המשפט העליון דחה את ערעורה של נפגעת תאונת דרכים על החלטות בתי משפט השלום והמחוזי בירושלים, שלא לדון בתביעה בטענה לפגיעה באוטונומיה בעת שאושפזה בבית החולים השיקומי רעות בתל אביב. עמית, וילנר והשופט נעם סולברג קובעים, כי המעשים הנטענים - אי-החלפת טיטול בתדירות מספקת, אילוצה לצעוד ועוד - כלל לא היו בגדר פגיעה באוטונומיה. המערערת חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את המערערת ייצגו עוה"ד אסף פוזנר ונתנאל פוזנר, את רעות ייצגו עוה"ד דורון איצקוביץ וראידה שחאדה, ואת חברת הביטוח מגדל - עו"ד חיים מאיר.