|
|
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ההשפעות החברתיות של משבר הקורונה כבר נבדקות באקדמיה, והשבוע (יום ג', 11.8.20) הן הוצגו בוועדת הקורונה ע"י מחקר חדש מגבעת חביבה ואוניברסיטת חיפה, הרואה במשבר הזדמנות לשיתוף פעולה בין רשויות, קבוצות באוכלוסייה ובניית החוסן האישי והלאומי. לדברי יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, "מלבד ההשלכות הרפואיות והכלכליות - אסור לשכוח את השפעתה האדירה של המגפה על החברה, על המצב הנפשי והחברתי, ועל הצורך בחשיבה-מחודשת של מערכות יחסים בין הרשויות השונות ובנייה של חוסן חברתי. צריך לראות בראשי הרשויות שותפים מרכזים וראשיים בהתמודדות עם המשבר, ולשתף את הציבור ולרכוש את אמונו - מתוך קשב למצוקותיו ולהעדפותיו".
ענת מרום-אברהמי, מרצה במרכז האקדמי רופין וראש יחידת מחקר והערכה במרכז גבעת חביבה, סיפרה על המחקר שכלל 494 משיבים, יהודים וערבים, ובחן את עמדותיהם לגבי הסולידריות בין הקבוצות בחברה הישראלית, חוסן אישי, קהילתי, אזורי ולאומי - ומידת האופטימיות בהתאוששות מהמשבר. לדבריה, המחקר הוכיח את ההכרח בשיתוף פעולה בין הקבוצות בחברה - לצורך היציאה מהמשבר. לדבריה, יש ללמוד מהחוסן בישובים קהילתיים וקיבוצים - לגבי החוסן האפשרי בחברה העירונית, שלעיתים תלוי בפעולות פשוטות כמו הפעלת מערך מתנדבים ופעילויות תרבות בסיסיות.
לדברי ד"ר רן קוטנר, חבר סגל בתוכנית לניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה, יש חשיבות רבה בטיפוח יחסי שכנות בין רשויות מקומיות ואזוריות בקורונה ובשגרה, ולכן יש לייצר לכידות אזורית ולחזק את המנגנונים החברתיים. לדבריו, בשנים האחרונות פותח מודל לשיתוף פעולה אזורי להיערכות למצבי קיצון, שהתמקד בוואדי עארה, פרי שיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת חיפה וגבעת חביבה, ובקרוב מתוכנן להתחיל ניסוי-חלקי באשכול יישובי השרון. בחברה החרדית, קרא קוטנר לטפח את תחושת האחריות והנשיאה באחריות, ופיתוח מעורבות הפרט בלקיחת חלק באתגר הלאומי.
לדברי עורכי המחקר, המשבר מהווה הזדמנות לבחינה מחודשת של סדרי עדיפות ומערכות יחסים ולמינוף ההתמודדות המשותפת מול "אויב משותף" - ולטיפוח החוסן החברתי על-ידי חיזוק תחושת הסולידריות והשייכות של כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. המשבר מדגים ומציף, לדבריהם, את הצורך בפיתוח יכולות לשיתוף פעולה ושילוב כוחות ברמות המקומית, האזורית והלאומית ובחיזוק הלכידות והחוסן החברתיים, בשגרה ובחירום. החוקרים מציעים למנף הכרה זו לשיפור היחסים החברתיים בין קבוצות, ולחיזוק שיתופי פעולה בין קבוצות, לטיפול עתידי טוב יותר בסוגיות חברתיות מערכתיות ומצבי משבר מורכבים.
החוקרים המליצו להאדיר את שיתופי הפעולה האזוריים בין רשויות סמוכות, בשגרה ובחירום ולהיערך היטב למצבי חירום. לגבי החברה הערבית, שם דווח על חוסן לאומי נמוך - הם הציעו לחזק את החוסן בחברה הערבית, להגביר את תחושת השייכות והמעורבות בכלל, ובחירום בפרט, ולסייע לרשויות ולקהילה למלא אחר ציפיות התושבים שישמשו גורם משמעותי שניתן לתת בו אמון להתאוששות מהמשבר - אמון שאינו בנמצא בהווה. לגבי החברה החרדית, הציעו החוקרים להבנות בקרב הקבוצות האחרות מודעות לשוני התרבותי של החרדים - ולצורך באמפטיה, סובלנות ותקשורת יעילה יותר בינן ובין החברה החרדית. ניתן לעשות זאת ע"י מפגשים בין האוכלוסיות ולמידה הדדית.
יעל שמחאי, אחראית חוסן חברתי ברשות החרום הלאומית במשרד הביטחון, סיפרה על קשר שוטף עם אחראי חוסן חברתי וקהילתי במשרדי הממשלה השונים, ופיתוח תקווה בציבור ביכולת היציאה מהמשבר. היא קראה להקמת "מינהלת-חברתית" במינהלת הקורונה, וסיפרה על הקצאת 2.5 מיליון שקל לפיתוח חוסן קהילתי. דליה לב-שדה מנהלת אגף משאבי הקהילה במשרד הרווחה, סיפרה על כחמישים יחידות ברשויות המקומיות העוסקות בפעילות קהילתית ומיצוי זכויות, ומאות עובדים סוציאליים העוסקים בכך.
