בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
ניצן. נימוק חסר יסוד [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
רוזן. לבחון מחדש את הנוהל [צילום: עופר עמרם]
|
|
החלטה של נציב הביקורת, דוד רוזן, מגלה
|
|
|
ניצן קבע: תיקים נגד שוטרים לא יתועדו
|
בשנת 2009, כאשר היה המשנה לפרקליט המדינה, קבע ניצן שלא יתועדו רוב התיקים נגד שוטרים שנסגרו בשל העדר ראיות או "נסיבות העניין בכללותן" - בניגוד לתיעוד של תיקים נגד אזרחים ● רוזן: הנוהל עלול להביא לקידומם של שוטרים שסרחו ועומד בניגוד להמלצות מבקר המדינה
הנציב רוזן פותח מחדש תיק דנינו-ניצן
עקב מידע על הטעייתו ושיבוש בדיקתו
|
יואב יצחק
|
פתיחת התיק מחדש נעשית בעקבות מידע מוכמן שהועבר אל הנציב בימים אלה * המידע הנפיץ מוחזק בידי גורמי חקירה בכירים, והוא כולל מידע לפיו: שי ניצן הנחה למסור מראש ליוחנן דנינו לפני חקירתו את דבר קיומה של קלטת המתעדת שיחתו עם הקצינה צ' * בכך סיכל ניצן תפיסת דנינו בשקרים * על-פי המידע, הבדיקה שערך הנציב ב-2019 בתלונה שהגיש עו"ד יעקב בורובסקי שובשה בעקבות מידע מטעה ואף כוזב שהוצג בפניו מצד כמה גורמים, ובהם ראש מח"ש עו"ד קרן בר מנחם, ופרקליט המדינה שי ניצן
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, החליט בשנת 2009 למנוע תיעוד של תלונות נגד שוטרים שנסגרו בידי מח"ש בשל חוסר ראיות או "נסיבות העניין בכללותן". כך מגלה (יום א', 16.8.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. ניצן היה באותה עת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים. משמעות ההחלטה היא העלמת חקירות נגד שוטרים, בעוד תיקים דומים נגד אזרחים מן השורה נותרים ברישום המשטרתי. עו"ד אייל אבולעפיה התלונן בפני רוזן על מצב בו כאשר נפתחת חקירה פלילית נגד שוטר, אך בסופו של יום מוחלט לסגור את התיק, הדבר לא נרשם במרשם המשטרתי. כך יוצא, כי לתיקים רבים שהתנהלו נגד שוטרים כחשודים, אין למעשה זכר - לא בזמן השירות ולא לאחריו, עם פרישת השוטר משורות המשטרה והפיכתו לאזרח. הפרקליטות מסרה בתגובתה, כי מדובר בנוהל אותו קבע ניצן בשנת 2009 ולשיטתה אין סיבה לשנותו. על-פי נוהל זה, למעט במקרים מסוימים, אין לתעד ברישום המשטרתי תיקים שנסגרו על-ידי מח"ש בעילות אלו, אשר עניינם שימוש בכוח על-ידי אנשי משטרה או פעולות שהתבצעו אגב מילוי תפקידם מול אזרחים (כדוגמת איומים, גניבה או מעשים מגונים). הפרקליטות הסבירה, כי שימוש בכוח הוא כלי עבודה של שוטרים, וכי קיים פוטנציאל גבוה יחסית להגשת תלונות נגד שוטרים. רוזן קובע, כי יש לבחון מחדש מדיניות זו. הוא מזכיר את נתוני הפרקליטות עצמה, ולפיה בשנת 2018 נסגרו ללא כל פעולת חקירה 78% מהתיקים שפתחה מח"ש, ומתוך אלו שנחקרו - למעלה ממחצית נסגרו בשל העדר ראיות או העדר התאמה לדין הפלילי. "כבר בשלב הראשוני, בו מובאת תלונה למח"ש, קיימים גדרות ומכשולים לא מבוטלים, מכוח מדיניות, הנחיות או נהלים, אותם יש לצלוח, כדי שמח"ש תחליט על פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר", מעיר רוזן. התוצאה של הנוהל שקבע ניצן היא "רישום מצומצם של עבירות שהתבצעו לכאורה על-ידי שוטרים, ואשר החקירה בעניינם לא נסתיימה בזיכוי או בסגירת התיק בשל 'העדר אשמה'". עוד מציין רוזן, כי כיום נסגרים "מהעדר ראיות" גם תיקים שיש בהם מידע אמין ואיכותי - כך שהתיקים שאינם מתועדים כוללים גם כאלו שבהם היה יסוד סביר לחשדות נגד אותם שוטרים. "בהעדר רישום משטרתי מסוג זה, מיטשטשת הדרך לעקוב ולפקח אחר אנשי אכיפת החוק, אשר יכול ועושים שימוש לרעה בסמכויותיהם, ומסכלים את המטרה לשמה כונן המוסד בו הם משרתים", מתריע רוזן. "שוטרים, שעל פני הדברים סרחו, ימשיכו לשרת במשטרת ישראל, ואף יכול ויקודמו לתפקידים בכירים, כשאין קול וסימן לעבירות בהן נחשדו בעבר. רישום משטרתי מלא, יקנה למקבלי ההחלטה בעניינם של אותם שוטרים, המידע הרלוונטי הצריך לשאלת התאמתו של השוטר לתפקיד בשירות הציבורי". המשך הפעלת הנוהל של ניצן, מוסיף רוזן, עומד בניגוד לדוח מבקר המדינה משנת 2017, בו עסק יוסף שפירא במיעוט החקירות בידי מח"ש וקבע, כי על המשטרה "לרכז את המידע על אירועי אלימות שוטרים ועבירות אחרות כדי שתוכל ללמוד על שכיחותם, לערוך תחקירים מתאימים ולהסיק מסקנות, במישור האישי ובמישור המערכתי". רוזן מדגיש, כי חובה לקיים פיקוח מוגבר על השוטרים, במיוחד לנוכח ריבוי הדיווחים על אלימות מצידם, ויש להתאים את הנהלים למציאות זו. רוזן דוחה את נימוקו של ניצן, לפיו קיים חשש מתלונות שווא נגד שוטרים, ומציין שאין הוכחה אמפירית לכך. הוא גם מציין, כי לפי הנוהל - לא יתועדו תיקים נגד שוטרים שנחשדו בתקיפת אזרחים, בעוד יתועדו תיקים נגד אזרחים שנחשדו בתקיפת שוטרים. "הדברים מקבלים הטעמה מיוחדת, נוכח ההערכה הרווחת בקרב עורכי הדין, כי בכל מקרה בו מתלונן אזרח על תקיפת שוטר, מוצא עצמו זה במהרה כחשוד בתקיפת השוטר. רוצה לומר, תיקים המציבים 'גרסה מול גרסה' אינם בבחינת תיקים שנכון, ככלל, להדירם מהמרשם המשטרתי", הוא מדגיש. רוזן מסכם: "לא מצאתי נימוקים שיש בהם כדי להצדיק אבחנה בתיעוד סגירת תיקים ברישום המשטרתי הפנימי בין אזרחים לשוטרים, שנחשדו בביצוע עבירות במסגרת מילוי תפקידם". הוא ממליץ ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבחון את הסוגיות העולות בהחלטה לשם "קביעת הסדרים ראויים, ביחס לניהול הרישום המשטרתי בתיקים העוסקים בעבירות שבוצעו לכאורה על-ידי שוטרים במסגרת מילוי תפקידם".
|
תאריך:
|
16/08/2020
|
|
|
עודכן:
|
16/08/2020
|
|
איתמר לוין
|
ניצן קבע: תיקים נגד שוטרים לא יתועדו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מטריקס
|
16/08/20 11:28
|
|
2
|
|
נדב
|
16/08/20 11:43
|
|
3
|
|
לאט לאט
|
16/08/20 11:50
|
|
4
|
|
אקטואלי
|
16/08/20 16:57
|
|
חמישה שוטרים במשמר הגבול מואשמים בשוד מזוין של אלפי שקלים מפלשתינים שנכנסו מהרשות הפלשתינית לישראל דרך פרצה בגדר ההפרדה. החמישה משרתים במג"ב במסגרת שירות החובה שלהם: עמית אדרי (מפקד הכיתה), טל מזרחי, אורי מדינה, רפאל חזן ולידור צפרירי. כתב האישום נגדם הוגש (יום ה', 13.8.20) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
|
|
|
האדמו"ר מסאדיגורה, הרב ישראל משה פרידמן, נפטר הלילה (יום ג', 11.8.20) בגיל 65. הלוויתו תתקיים אחר-הצהריים בבני ברק, והיא עשויה להוות מבחן נוסף ליכולתה ונכונותה של המשטרה להתמודד עם ציבור חרדי גדול, שחלקים ממנו עלולים שלא לציית להנחיות הקורונה.
|
|
|
במשטרה קיים מחדל מערכתי בנוגע לחיפוש בחומרי מחשב, המובילים לחיפושים בלתי חוקיים בטלפונים סלולריים, וקיים חשש שהפרקליטות מעניקה גיבוי להתנהלות זו. כך אומרת שופטת בית משפט השלום בנתניה, מירב גרינברג. היא פסלה (6.8.20) את רוב הראיות שהפיקה המשטרה מהטלפון של אבי טקלו, ולכן זיכתה אותו משלוש מתוך ארבע עבירות הסחר בסמים בהן הואשם.
|
|
|
גרי רבינוביץ, שהיה בשנים 2018-2013 רכז מודיעין במשטרת חיפה ובמשטרת טירת הכרמל, הורשע (יום ב', 10.8.20) בארבע עבירות של קבלת שוחד, שתי עבירות של מרמה והפרת אמונים ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ארז פורת, הרשיע את רבינוביץ בכל העבירות שיוחסו לו.
|
|
|
ידענו מזמן שיש לנו משטרה עלובה, שהשיקולים היחצ"ניים שלה גוברים על שיקולים מבצעיים. ידענו מזמן שיש לנו משטרה פחדנית, שהיא חכמה גדולה על אוהדי כדורגל אבל נרתעת מאכיפה במגזר הערבי. ידענו מזמן שיש לנו משטרה עבריינית, אשר באופן שיטתי פוגעת בזכויות יסוד של נחקרים. האם כעת היא גם הפכה להיות משטרה פוליטית, בנוסח המזכיר משטרים אפלים?
|
|
|
|