אין פסול בכך שהיועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, משמש כממלא-מקום פרקליט המדינה - אם כי מדובר במצב שראוי להימנע ממנו. כך קובע (יום ד', 19.8.20) נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן.
מנדלבליט משמש כממלא-מקום פרקליט המדינה מאז חודש מארס, לאחר מחלוקת קשה בינו לבין שר המשפטים דאז,
אמיר אוחנה, על מינוי מחליפו הזמני של
שי ניצן. בשל הבחירות לא ניתן היה לבחור את פרקליט המדינה ואוחנה מינה - בניגוד לעמדתו הנחרצת של מנדלבליט - את מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות,
דן אלדד, לממלא המקום. מנדלבליט מתח ביקורת פומבית חסרת תקדים על אלדד, אשר הודיע שהוא מוותר על הארכת מינויו לאחר החודשיים הראשונים - ומנדלבליט נטל על עצמו את התפקיד.
יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי (המזוהה עם הימין), פרופ' אלישע האס, הגיש תלונה לרוזן על כל ההיבטים של סאגת מינוי ממלא-מקום פרקליט המדינה. החלטתו של רוזן לדחות את התלונה עוסקת בעיקר בשאלת מילוי המקום, תפקיד בו ממשיך מנדלבליט להחזיק. לנוכח חוסר ההסכמה בין הליכוד לבין כחול-לבן על המינויים הבכירים והאפשרות של הקדמת הבחירות, מצב זה עשוי להימשך עוד מספר חודשים.
רוזן מציין, כי לאחר שבג"ץ דחה עתירה נגד מילוי המקום בידי מנדלבליט, אין הוא יכול להביע כל דעה בנושא. לצד זאת, מציע רוזן למנוע בעתיד בעיה כזו על-ידי קביעה בחוק, שאחד מן המשנים לפרקליט המדינה (שייקבע מראש) יהיה ממלא מקומו, אם לאחר פרישתו ואם בשל נבצרות. רוזן מסביר מדוע הפתרון הנוכחי עלול להיות בעייתי:
"לא יכול להיות חולק, כי מצב לפיו היועץ המשפטי לממשלה, ראש התביעה בישראל, נושא, הלכה למעשה, בסמכויותיו של פרקליט המדינה, עלול לעורר קושי עקרוני נורמטיבי במספר היבטים, ובכלל זה מקום בו על פרקליט המדינה להידרש לחומר חקירה בעניינו של היועץ המשפטי, ולהפך. כך, לשם הדוגמה בלבד, ערר על החלטת פרקליט המדינה, שלא להעמיד לדין, יוגש על-ידי המתלונן ליועץ המשפטי לממשלה. אף יישומה של הוראה זו אינו מעשי בנסיבות בהן נושא היועץ המשפטי לממשלה גם בסמכויותיו של פרקליט המדינה. ועוד: מילוי משרה 'כפולה', כאמור, יש בו כדי לפגוע בעצמאות המקצועית הנדרשת מכל אחד מנושאי התפקידים. קל וחומר, כפי שצוין בתלונה, על-רקע העמדתו לדין של ראש ממשלה לישראל, החלטה שנתקבלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לסמכותו על-פי חוק".
רוזן דחה את יתר חלקי התלונה. הוא שב ואומר, כפי שקבע לפני חודשיים, שהפרקליטות בראשותו של ניצן שגתה כאשר לא קבעה שהתיק נגד מנדלבליט בפרשת הרפז נסגר מחוסר אשמה אלא הותירה אותו פתוח. עוד קובע רוזן, כי לא היה פגם בכך שמנדלבליט הביע בפני אוחנה את דעתו על מועמדיו של האחרון לממלא-מקום פרקליט המדינה, ואף היה מחובתו לעשות זאת. בשולי נושא זה מציין רוזן, כי אלדד ביקש ממנו שלא להידרש לתלונה ומסר שכיום הוא מנהל יחסי עבודה תקינים עם מנדלבליט וזוכה להערכתו.
