בתום ליל דיונים ארוך, למעלה מ-100 הסתייגויות, רביזיות, טענת נושא חדש ודיון מעמיק, אישרה לפנות בוקר (יום ב', 24.8.20) ועדת הכספים, את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב) (הוראת שעה) של חבר הכנסת צבי האוזר, לקריאה שנייה ושלישית. את הדיון ניהל ח"כ יצחק פינדרוס.

סעיף 36א(ב) לחוק יסוד: הכנסת קובע, בין היתר, שבשנה בה התקיימו בחירות אחרי המועד להגשת חוק תקציב, יהיה היום הקובע שלאחריו יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר כהונתה - 3 חודשים מיום תחילת שנת הכספים או תוך 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר. בהצעת החוק נקבע, כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 יהיה היום הקובע 220 ימים מיום כינון הממשלה ולא 100 ימים כאמור.

במהלך הדיון שונתה ההצעה ונקבעה על 120 ימים, במקום 100 ימים בחוק המקורי. המועד הקובע למניין תום 120 הימים יהיה ה-23 בדצמבר 2020.

כמו-כן, נקבע במסגרת הוראת שעה כי לעניין התקציב ההמשכי לשנת 2020, שר האוצר יביא לאישור הממשלה הצעה לתוספת התקציב, לפיה הממשלה תהיה רשאית להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק ה-12 של התקציב השנתי הקודם, בתוספת מדד המחירים לצרכן ובתוספת 11 מיליארד שקל, ובלבד ששר האוצר יביא לאישור של ועדת הכספים תוכנית פעולות מפורטת לשימוש בהוצאה הממשלתית המותרת לתקופת 120 הימים, לרבות פעולות ותמיכות.

התוכנית תובא לאישור הוועדה עד ל-13 בספטמבר. כל עוד לא אישרה ועדת הכספים את תוכנית הפעולות המפורטת, לא תהיה רשאית הממשלה להוציא את 11 מיליארד השקלים. שינוי בגובה של מעל 15 אחוזים בתוכנית זו, ידרוש את אישור ועדת הכספים.

שר האוצר, ישראל כ"ץ נכח בדיון: "אנחנו כאן סביב הצעת חוק פרטית, שבאה לדחות את המועד האחרון להגשת תקציב מדינה, ומאחר שיש רצון לקדם את זה, נכנסים מרכיבים נוספים, בעיקר סביב הצורך לעבות את התקציב הקיים. זה לא סוד שאני חשבתי וחושב שהיה טוב מאוד אם היו מאפשרים להביא תקציב ל-2020, הכנו תקציב וחוק הסדרים. הייתי שמח לראות את הכנסת נכנסת לדיונים מהירים. אבל מאחר שנעשתה פשרה פוליטית ולא ניתן להביא את תקציב 2020, השאלה באיזו דרך נרחיב את האפשרות לתקצב כל מיני תחומים דחופים למשק, על סמך תקציב 2019 שנוהג גם ב-2020.

"החשב הכללי אמון על הפעלת תקציב 1 חלקי 12 בתקציב הקיים בשיתוף אג"ת, ולא מעט דברים פתרנו במאמץ משותף. החינוך המשלים לדוגמה, הם נשארו עם חשש כבד שלא יכולו לתפקד השנה, ואי אפשר להשתמש בתקציב קורונה. לכן נוצר פער עצום. הובילו החשב הכללי ואג"ת מאמץ גדול, ומצאנו עם שר החינוך פתרון להפעיל זאת. הגיע גם נושא כיתות הלימוד ודברים כאלה, עכשיו מנסים לפתור זאת, זו הדרך שמתנהל תקציב המשכי.

"ברגע שיתקבל התיקון של תוספת לפי מגבלת ההוצאה, עוד 12-12 מיליארד שקל על ה-400, זה מאפשר תוספת לביטחון, הישיבות וגורמים אחרים, לא כמעודפים על אחרים, אלא כי זה מה שמגיע להם.

"הקטע שנוגע ישירות לתפקודי כשר אוצר וליכולת לעמוד בצורך לתגבר ולפעול בתנאים האלה שאינם אופטימליים, אין תקציב לכן צריך את הדרך המוסכמת, ולהמשיך ב-1 חלקי 12, ויש את החשב שאמון על זה. לאחר שתעבור ההחלטה בחוק, הוא יכול לשחרר את הכסף, מה שלא קיים היום, וגם להפעיל שיקול דעת לגבי התוספות. כל חקיקה אחרת של קופסת תקציב, היא פשוט הפוך לגמרי מהנוהל הזה. זו פשרה שהיא לא הדבר המיטבי, הייתי מעדיף שיהיה תקציב".

לשאלת חברי הכנסת, הבהיר שר האוצר כי התקציב המוקצה יכלול את התוספת לכספי התמיכות לצרכי רווחה וצרכים נוספים שעלו במסגרת דיוני הוועדה. "החשב ינהל את זה לפי הצרכים והתקציב ועקרונות תקציב 2019. לא אומר לו תעביר לפה או לשם, אני מאפשר לו לעבוד בשיתוף כל הגומרים המקצועיים במשרד האוצר. אבל כל הפרשנות שזה כן תקציב או לא, זו כבר כניסה לתפקיד הפוליטי".

במהלך הדיון בחוק להארכת תקופת התקציב, דנה ועדת הכספים בהגדלת ההוצאה לשנת 2020, ובאופן בו ניתן להקצות את הכספים לצרכים השונים, שהעלו חברי הכנסת, בניהם כספי התמיכות לעמותות, רווחה, ישיבות וצרכים נוספים. במהלך הדיון עלה ויכוח האם כספים שהוגדרו כפוליטיים בתקציב 2019, עדיין נחשבים כאלה במסגרת תקציב המשכי

החשב הכללי, רוני חזקיהו בדיון ועדת הכספים: "החשב מנהל את התקציב ההמשכי ב-8 החודשים האחרונים, אם יהיה צורך בכך ואני מקווה שלא, נוכל להתכנס ליותר מ-400 מיליארד, זה יצריך פעולות קיצוץ נוספות למה שעשינו עד היום. אנחנו עומדים על 6 מיליארד שקל שחסכנו בתקציבי המשרדים. אנחנו נדרשים ל-2 סוגיות: סוגיית הסכום, ככל שיוחלט על סכום, נדע לעלות מעל ל-400. לפי הטייס האוטומטי אנחנו אמורים לעמוד על 414 -415, אנחנו מציעים לא לעבור את ה-412, שזו מגבלת ההוצאה.

"אנחנו פועלים בהוצאה של התקציב ההמשכי לפי הסדר של: מה שהחוק מחייב, הסכם, חוזה, שכר, וכן הלאה. ככל שנשאר כסף כתוצאה מהעניין הזה, אנחנו נשלם לפי העדיפות של השנה הקודמת ובעדיפות שקבעה הממשלה. בתחילת השנה נדרשנו לעניין הזה, הממשלה קיבלה החלטה לשלם סכום מסוים לגבי אחת הערים".

"לגבי הסכום שהוצהר פה, אותו סכום של המקדמות של ה-70 אחוזים לתמיכות, אם יהיה לנו את התקציב המתאים עד מגבלת ההוצאה, נדע לשלם 100 אחוז מהתמיכות שדובר עליהן, רוחבית לכל מה שדובר עליהן. הסדר גודל הוא של מיליארד ש"ח שחסרים לתמיכות, נוסף על מה שיצא כבר. נהגנו על-פי סדרי העדיפות ב-8 החודשים האחרונים, גם צמצמנו בכספי המשרדים, ברגע שיאושר לנו סכום, נדע לעמוד בסכום התמיכות. מה מעבר לזה, אני לא יודע".

אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר: "כפי שציינתי בבוקר, ואחזור. יש חוק יסוד משק המדינה, סעיף 3ב', קובע אמות מידה בהם מקצים כסף בהעדר תקציב, בסוף סדר העדיפות יש פעולות דחופות בתקציב הקודם שניתן לכלול או לא לכלול אותן. אם עולה הצעה כפי שהציע שר האוצר להגיע לתקרת ההוצאה, זו ממש הקצאת תקציב באופן מלא. הוראת היועמ"ש ציינה איך מקצים כספים להסכמים פוליטיים, אותו בוודאי החשב הכללי לא יוכל ליישם ללא שיקוף של הדבר הזה כבר עכשיו. לכן כל מה שציינתי בבוקר, שהנחיית היועץ קובעת את האופן בו מקבלים החלטות בדבר יישום כספים פוליטיים וקואליציוניים. למשל בכסף שדובר לדוגמה, יש כספים שלא נמצאים בבסיס התקציב, הם סוכמו בשנה הקודמת כסעיף תקציבי. אפשר לעשות החלטות כאלה, הממשלה תתכבד לקבל אותן ויוקצה לכך כסף לפי נוהל היועמ"ש".

ח"כ יצחק פינדרוס: "כעת הם לא כספים קואליציוניים, הם חלק מתקציב השנה הקודמת".

המשנה ליועמ"ש משפט כלכלי, מאיר לוין: "דרך המלך היא להביא תקציב ביניים. לצד כך, סברנו שההצעה שהניחה הוועדה ממתנת את הקושי המשפטי, בדרך שכלולה בה החלטת ממשלה ואישור ועדת כספים. לעניין כספים שהיו כספים קואליציוניים בתקציב 2019, בוודאי שלא ניתן לעקוף את החלטת היועמ"ש לעניין שקיפות, אני לא חושב שצריכה להיות התנגדות לגבי אותם כספים קואליציוניים, שינהגו בהם כפי שמתייחסים אליהם בשנה רגילה".

שר האוצר כ"ץ: "למרות שאני לא חושב שזה משפטי, אם ההתקרבות למגבלת ההוצאה, שהיא בכלל מונח משפטי, תעשה את ההבדל, א במקום 13-14 התוספת תהיה 10 מיליארד, שיהיה 10 מיליארד, ואני אומר שוב תשקול את זה, כי אנחנו מדברים על הביטחון לבד 3 מיליארד, נגיע במהירות לקצה הזה, שיביא שוב את החשב להחליט בין סדר עדיפות ולפגוע בנושאים. אם אין לזה משמעות, אני מציע להשאיר את מגבלת ההוצאה כגבול".

ח"כ מיקי לוי: "אומר לכם נציג היועמ"ש לצד יועמ"ש משרד האוצר, שיש בזה קשיים משפטיים משמעותיים מאוד, אני אומר לכם לפתור את זה, אחרת זה עלול להגיע לבג"ץ. אין ספק שזו הצעה שאינה חוקית ודרך לעקוף את הכנסת".