נתונים לחסדי שמיים: אף מבנה בצפון לא מוגן

בבוקר שאחרי המתיחות בצפון, בו נקראו אזרחים ביישובי הגבול להיכנס לאזורים מוגנים, התכנסה (יום ד', 26.8.20) הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדיון בדוח המבקר שפורסם בנושא בראשית חודש זה -דוח 70ג על ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות.
בדוח זה נכתב כי "ליקויים מהותיים במיוחד נמצאו ביישובי גבול הצפון", וכי "50,000 תושבים בישראל המתגוררים עד 9 ק”מ מגבול הצפון - ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם".

בפתח הדיון הציג איל זוננפלד מנהל אגף משרד מבקר המדינה את הדברים שעלו בבדיקת במבקר שהביאה לדוח: "בשנים האחרונות נורו מאות טילים ורקטות מדי יום לעבר ישראל. לפי איום הייחוס כמות זו תגדל, ועשרות אלפי טילים ורקטות ישוגרו לישראל בימי הלחימה. משרד מבקר המדינה בחן את תיקון עיקר הליקויים שעלו בביקורת הקודמת ומצא כי חל שיפור ביכולת הגילוי וההתרעה ובמוכנות משרדי הממשלה לפינוי אוכלוסייה, אולם התוכניות לפינוי אוכלוסייה טרם הושלמו וחלקן אינן בנות ביצוע. עוד עלה כי טרם הוסדרו סמכויות הגופים המטפלים בעורף, נותרו פערי מיגון משמעותיים, וטרם יושמה החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני לגבש תוכנית רב-שנתית לטיפול בעורף".

מהליקויים שנמנו בדוח:

• לכ-2.6 מיליון (28%) תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם.

• ביולי 2018 קבע הקבינט המדיני-ביטחוני כי תגובש תוכנית רב-שנתית לשנים 2030-2019 למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה. תוכנית זו טרם גובשה ולא הוקצה לה מקור תקציבי.

• ביוני 2014 קיבלה הממשלה החלטה להסדיר את הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים בכל הנוגע לטיפול בעורף. הסדרה זו טרם הושלמה.

• מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול, לא מתקיים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת.

• על-פי קביעת רשות החירום הלאומית, תוכנית “מלונית” לפינוי אוכלוסייה מקווי עימות מבוססת על עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה.

• תוכניות הפינוי של הערים קריית שמונה ושדרות טרם הושלמו.

יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס: "נבנתה תוכנית חומש שהתכלית שלה הייתה להשקיע 500 מיליון ש"ח בשנה ברשויות אבל זה לא יצא לפועל. סגרנו כ-100 מיליון ש"ח עם האוצר - כמה מזה באמת מומש? עשרות אחדות של מיליונים, אם לא אפס. צרך לדחוף את כל המערכות ולצאת לדרך בתוכנית רב-שנתית לנושא של מיגון הצפון. ממשלת ישראל נכשלה כישלון חרוץ כי מצב בו יש החלטה ולא מממשים אותה הוא הגרוע ביותר. שמו את הצפון בצד".

סגן ראש המועצה המקומית מטה אשר, יורם ישראלי: "החלה פעולה מסודרת של מיפוי לקראת ביצוע וכל הנושא הזה הופסק בשל הקורונה. אנחנו בפערי מיגון של עשרות אחוזים בהרבה מיישובי סמוכי גבול. אלו יהיו חייבים להיות מפונים כשאין מיגון - בגלל היכולת לשהות ממושכת תחת הפגזה או חשש מחדירה קרקעית. אבל אם היינו נדרשים לפנות אתמול מבוגרים מהיישובים, עוד אין תוכנית איך לעשות את זה".

ראש מועצת שלומי, גבי נעמן: "אם תפרוץ מלחמה, תושבי שלומי יהיו נתונים לחסדי שמים בלבד. אין לנו כל מיגון. תוכנית פינוי לשלומי איננה קיימת ואין להסתמך עליה. יש רק ניירות. מיגון הצפון הוא בעל חשיבות גבוהה ביותר - אנחנו מוותרים על פינוי ובתי מלון. הבית זה החוסן והקיום שלנו. כולנו שווים בהגדרה אחת עם כל היישובים הסמוכים ואני מצפה מאלוף פקע"ר להתייחס למכתבים שלנו והבקשות. ההתעלמות מהדרישות פוגעת בנו.

"5,000 איש בעיר שהם מהאוכלוסייה הקשה, לא ידעו מה לעשות בזמן מלחמה. אנחנו אחרי פתיחת שנת הלימודים והחגים, נצא למאבק על זה - נסגור כבישים ונפיץ את זה על סדר היום. קורא לראש הממשלה - תמגנו בהקדם את הצפון. גם רק ככה תניעו את גלגלי הכלכלה".

רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, אל"ם דוד אבעדא, הסכים בדיון שהמיגון הנוכחי אינו נותן מענה לתושבי הצפון: "אכן יש פערי מיגון בישראל ויש מאות רבות ואלפים של מוסדות לא ממוגנים ומדובר במיליארדי שקלים. בשנת 2018 מפקד פקע"ר הציג תוכנית רב שנתית לטיפול בעורף עם מיקוד לצפון בהיקף של 5 מיליארד ש"ח והתכוונו לטפל במיגון ציבורי ופרטי הכולל התרעה . התוכנית עדיין לא התקדמה משמעותית. יש 54 מיליון ש"ח שניתן למרכיב ביטחון בכל הנושא של תחום חדירה פיזית בגדרות עמדות תצפית וכו'. בעניין המיגון הפרטי, עדיין לא טופל במובן של הסדרה והשתתפות. נקווה שהנושא יוסדר בין הביטחון והאוצר. משרד הביטחון ערוך לצאת לביצוע בכל רגע. כבר היום מרכיבים במגן צפון הועברו לחיזוק היישובים בקו הגבול וזה קורה. אין לי תשובה חכמה בעניין החלוקה. לא רוצה לעשות משפט שלמה פה. אבל בקצת כסף שיש לנו אנחנו ממגנים חמישה יישובים מתחילה ועד סוף ולא את היישוב שלומי שיחסל לנו את כל הכסף וגם זה לא יספיק לו".

סגן ראש רח"ל, איתן יצחק, דיווח לוועדה כי "תוכנית לפינוי יישובים בצפון הייתה צריכה להגיע להחלטת ממשלה עד חודש פברואר. כרגע זה התעכב בגלל הקורונה. הפתרון הוא מלון אורחים וזה מתואם עם פיקוד העורף".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "אירועי הלילה בגבול לבנון ממחישים את סכנת ההתלקחות בגבול המסוכן ביותר של ישראל. למעלה מ-100 אלף ראשי נפץ מכוונים לצפון ישראל, ההרתעה ההדדית בינינו לבין החיזבאללה עלולה לקרוס בכל רגע נתון, והמענה ההגנתי שמספקת ממשלת ישראל למיליוני אנשים הוא אפסי. בדיון שקיימה היום ועדת ביקורת המדינה בראשותי עלו העובדות המדהימות הבאות: תוכנית 'מגן לצפון' היומרנית, 5 מיליארד שקלים למיגון הצפון עליהם הכריזה הממשלה לפני יותר משנתיים, עוד לא הביאה למיגון מבנה אחד. ויכוחים בין האוצר למשרד הביטחון, ריבים על סמכויות בין גופים ביטחוניים ואוזלת יד מוחלטת של הממשלה הביאו לכך, שלעשרות אחוזים מתושבי הצפון אין שום הגנה בפני איום ממשי. כדבריו הנוקבים של ראש מועצת שלומי בדיון, על הישוב שלו - המצוי על הגבול ממש - יגנו בעת מלחמה כנראה רק רחמי שמיים.

"אסור להניח לנושא הקריטי הזה. יש למסד מידית את הגנת העורף הן במינוי שר עם סמכויות של ממש בתוך משרד הביטחון, והן בחקיקת חוק עורף בכנסת שיחייב את הממשלה לעשות מעשה. יש ליישב את כל המחלוקות הביורוקרטיות, לשחרר את התקציבים, וליצור תרחיש איום מצרפי שהוא בסיס לביצוע, דבר שגם הוא לא נעשה מאז 2016.

"כמו בעניין רעידות האדמה שבו דנה הוועדה בראשית השבוע, גם כאן מצטייר לנגד עיני מחדל לאומי, שנתניהו מטפל בו בהצהרות ריקות ובפתרונות על הנייר. בשעתו היה זה בג"ץ שהכריח את הממשלה למגן כראוי את יישובי הדרום. אפעל ככל יכולתי כדי שהפעם, מי שצריך באמת לעשות יקדים פסיקה בלתי נמנעת של השופטים".