קבוצת הבנייה אינרום טוענת, כי קבוצת פז חזרה בה ללא הצדקה מן העסקה למכירת חזרת פזקר תמורת 135 מיליון שקל. לדבריה, פז נתלתה בבקשה להפחית את המחיר בשל הקורונה - שלא הייתה אולטימטיבית - כדי לסגת מן העסקה כולה. אינרום מבקשת (26.8.20) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאכוף את ההסכם.

אינרום היא חברת-האם של יצרנית הבלוקים איטונג ויצרנית הצבעים נירלט, ואילו פזקר עוסקת בחומרי איטום לבית. אינרום נסחרת בשווי של 1.5 מיליארד שקל ואין בה גרעין שליטה; כל מניותיה מוחזקות בידי משקיעים מוסדיים, ובראשם אלטשולר-שחם (16.5%), מגדל (10.2%), הפניקס (9.4%) וכלל ביטוח (8.4%). מצב השליטה בחברת פז הוא דומה, תוך שחלק מבעלי המניות העיקריים חופפים לאלו של אינרום: מגדל (9.5%), מנורה (9.2%), הפניקס (8.1%), הראל (7.8%) וכלל ביטוח (7.5%).

לדברי אינרום, המו"מ לרכישת פזקר נוהל במעורבות פעילה של היו"רים והמנכ"לים משני הצדדים - ציון גינת ונועם שצ'לקה מצידה, אברהם ביגר וניר שטרן מצד פז. היא טוענת, כי הצדדים חתמו על מזכר הבנות, החוזה הסופי היה מוכן לחתימה והעסקה "עברה את נקודת האל-חזור". דירקטוריון פז אישר את העסקה בינואר השנה, בדיקת הנאותות הסתיימה בחודש יוני, שני הצדדים החלו בצעדים מעשיים למימוש ההסכם והוכנו כל המסמכים הדרושים לביצוע העסקה. אלא שאז, טוענת אינרום, חזר בו לפתע דירקטוריון פז מהסכמתו.

אינרום אומרת כי בחודש אפריל ביקשה מפז לבדוק את האפשרות להפחית את המחיר ל-120 מיליון שקל, בשל הקורונה שפגעה בצורה קשה בשוקי הדיור והשיפוצים שבהם עיקר פעילותה של פזקר. אינרום הבהירה שאין המדובר בדרישה אולטימטיבית, אלא בהתאמת החוזה לתנאים החדשים, ושהיא מוכנה לשקול הצעות חלופיות. לדבריה, ביגר ושטרן הסכימו להפחית את המחיר, אך דירקטוריון פז סירב לאשר זאת, ולפיכך גובשו מנגנוני התאמה אחרים שחייבו גם הם את אישור הדירקטוריון.

לאחר שדירקטוריון פז סירב לאשר גם מנגנונים אלו, הודיעה אינרום שהיא מוכנה לבצע את העסקה במתווה המקורי. אלא שאז החליט הדירקטוריון לסגת מהעסקה כולה, תוך שהוא משתמש בהסכמתם של ביגר ושטרן להפחית את המחיר כנימוק להחלטתו. אינרום טוענת, כי מדובר בצעד פסול, שאין מאחוריו נימוקים ענייניים, ודאי כאשר היא הסכימה כאמור לבצע את העסקה כפי שסוכמה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד איל רוזובסקי, ליויאן סגל ונחשון שוחט, וטרם הוגש כתב הגנה.