המרכז הבינתחומי בהרצליה מבקש לשנות את שמו ל"אוניברסיטת רייכמן" - הן כדי לקבל הכרה כאוניברסיטה והן כדי להנציח בחייו את שמו של המייסד, פרופ' אוריאל רייכמן. המרכז פנה (יום ב', 7.9.20) לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שרשם העמותות סירב לאשר את בקשתו.

רייכמן הקים את המרכז בשנת 1994 וכיום הוא מוסד אקדמי המעניק תארים (ראשון, שני ודוקטורט) במשפטים, מינהל עסקים, מדעי המחשב, תקשורת, פסיכולוגיה ועוד. המרכז מארגן מדי שנה את כנס הרצליה ולומדים בו 6,500 סטודנטים. בין תורמיו המרכזיים: משפחת אריסון, רון לאודר, סמי עופר, ברוך איבצ'ר, קבוצת החברה לישראל, משפחת רקנאטי ושלדון אדלסון. בין הבולטים שבחברי הסגל שלו מצויים אהרן ברק, אמנון רובינשטיין, אוריאל פרוקצ'יה, אמיר ברנע, דב פקלמן, אהוד שפרינצק, דן זכאי וצבי אקשטיין. שכר הלימוד בו הוא מן הגבוהים במערכת ההשכלה הגבוהה והוא אינו מקבל תקצוב מן המדינה.

המרכז אומר, שהוא רואה את עצמו כאוניברסיטה, הן לנוכח התרחבות המחקר בו והן לנוכח העובדה שהוא רשאי להעניק תואר דוקטור. לדבריו, רבים תופסים אותו כאוניברסיטה, למרות שמבחינה פורמלית אינו נושא שם זה; הוא מצטט בין היתר את הנשיא ראובן ריבלין, אשר כינה אותו "האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל". הדירקטוריון והאסיפה הכללית של המרכז החליטו לשנות את שמו ל"אוניברסיטת רייכמן" וביקשו מרשם העמותות לאשר את השינוי.

בעתירה נטען, כי הרשם סירב לבצע את השינוי בלא קבלת אישורה של המועצה להשכלה גבוהה. המל"ג מצידה ציינה, כי המרכז אינו מסווג כ"אוניברסיטה", ולכן טוען הרשם, כי שינוי השם עלול להטעות את הציבור לחשוב שמדובר באוניברסיטה המוכרת בידי המל"ג. לטענת המרכז, לעמדה זו של הרשם אין בסיס חוקי, והוא רשאי לבחור את שמו כראות עיניו כחלק מחופש הביטוי וחופש ההתארגנות, כמו גם כחלק מן החופש האקדמי. עוד נטען, כי החוק אינו מסמיך את המל"ג לסווג את המוסדות להשכלה גבוהה, והיא גם אינה עושה זאת.

עוד אומר המרכז, כי כבר בבקשתו להיות מוכר כמוסד להשכלה גבוהה, הוא הבהיר שברצונו להוות אוניברסיטה - ועל סמך בקשה זו ניתנה אותה הכרה. אין בסיס לחשש בדבר הטעיית הציבור, וגם אם היה כזה - רשם העמותות אינו יכול לשמש כ"מוציא לפועל" של המל"ג בנושא זה, נטען בעתירה. הרשם יכול לסרב לבצע רישום כאשר יש ודאות קרובה לכך שהוא יגרום להטעיה, ולא זה המצב במקרה זה. המרכז הוא אוניברסיטה וכך יש לכנותו, נאמר עוד. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד רענן בר-זהב, אורי אדלשטיין ויונתן ברמן, וטרם הוגשו תגובות הרשם והמל"ג.