ועדת הכלכלה התכנסה (יום ג', 8.9.20) לדיון מיוחד בתוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים. מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, בהשתתפה בדיון, סקרה בפני הוועדה את המצב הכלכלי ופירטה לגבי תוכניות הסיוע, ואמרה כי המשק מתאושש. עם זאת, הוסיפה: "אנחנו חוששים מסגר מבחינה כלכלית, צריך להימנע מזה וללכת לצעדים דיפרנציאליים".

התרחיש המרכזי אותו הציגה מנכ"לית האוצר צופה גרעון של 13.3% מהתוצר עד סוף השנה, כאשר התרחיש הפסימי של התאוששות איטית במשק עשוי הגרעון אף להגיע ל-14.5% מהתוצר, ולאחר מכן לרדת בהדרגה. עוד ציינה טרנר אייל כי סך המענקים הסוציאליים שכבר חולקו לבעלי עסקים ועצמאיים מסתכם ב-5.9 מיליארד שקל. בנוסף לכך, 45 אלף מעסיקים כבר הגישו בקשה לקבלת מענק עידוד תעסוקה, עבור 350 אלף עובדים, בסכום כולל של 2.6 מיליארד שקל.

טרנר אייל סקרה גם את תוכניות הסיוע לעסקים ואמרה כי חולקו עד היום 3.9 מיליארד שקלים עבור השתתפות בהוצאות קבועות. סך ההלוואות שניתנו בקרנות בערבות מדינה עומד על כ-19 מיליארד שקלים, כאשר 17.2 מיליארד מתוכם ניתנו לעסקים קטנים ובינוניים ועוד כ-900 מיליון שקל לעסקים קטנים ובינוניים בסיכון גבוה.

היו"ר מרגי שאל גם על סוגיית אל על, והזכיר את החקיקה שתיקנה הוועדה לסיוע לחברות התעופה בשתי ארכות. הוא הוסיף כי לא יהיה דיון בהארכה נוספת של ההחזר הכספי לצרכנים על טיסות שבוטלו וביקש התייחסות למצבן של חברות התעופה. "אם המדינה חושבת שחברות התעופה צריכות סיוע שתעשה זאת שלא על חשבון כספי הצרנים", אמר. המנכ"לית טרנר אייל השיבה: "אנחנו דברים במתווה שכולל הזרמת כספים של 400 מיליון דולר ועומדים על כך שההנפקה תקרה ב-15 בחודש. לבעלים יש בקשות שונות והדברים נידונים".

ח"כ ניר ברקת אמר כי צריך לתת לעסקים מענקים וסיוע ישיר, שכן הלוואות לא משפרות את ההתחייבויות של העסקים. ח"כ עידן רול אמר כי המצב בשוק התעסוקה מדאיג, ולא רואים שיפור בגלל מודל החל"ת, וצריך לתת את הדעת על השלכותיו. הוא הוסיף כי הוקצו מאות מיליוני שקלים להכשרות מקצועיות, אך מתוך זה הסכום שהוצא הוא אפס ואמר גם כי הממשלה חייבת להגדיל את אחוז הערבות בקרן לעסקים בסיכון, על-רקע הניצול הנמוך של כספי הקרן.

ח"כ יבגני סובה אמר כי הציבור לא מאמין בתהליך קבלת ההחלטות. לדבריו, "יש זיהום פוליטי בתהליך קבלת ההחלטות, אפשר לעשות אלף מצגות אבל התחושה בציבור היא קשה מאוד והציבור לא מקבל סיוע". ח"כ הילה שי וזאן העלתה את בעיית העצמאים שנכנסים לבידוד ולא מקבלים שום פיצוי מהמדינה, וביקשה לטפל גם בהחזר הכספי לזוגות צעירים ששילמו מקדמות לאולמות האירועים וחתונתם בוטלה. ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי "המצגת מראה תמונה אופטימית אבל המציאות מאוד קשה". ח"כ תמר זנדברג קראה שלא לקצץ שכר במגזר הציבורי, אלא להשקיע בשירותים, ברווחה ובחינוך. לדבריה, "זה לא רק אכזרי זה גם שגוי מבחינה כלכלית".

ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי הוא מודאג ממה שהוצג, ממנו נדמה כאילו המשק יצא מהמשבר. לדבריו, "או שיש כאן ניתוק מוחלט מהמציאות או שיש כאן ניסיון לצייר בצבעים פוליטיים איזשהו מהלך. הרבה מאוד עסקים לא מקבלים מענקים ומוותרים על הביקורטיה". טרנר אייל השיבה ואמרה כי בשביל 1,875 שקלים כן אפשר מלא שורה באקסל.

ח"כ קרן ברק אמרה כי בתחילה התוכניות היה טובות ברמת הוודאות שהאוצר רצה לתת למשק, אבל עכשיו חייבים לעשות להן התאמות. לדבריה, "צריך ללכת לחל"ת גמיש ולספור את מספר המובטלים באמת, ולא רק את אלה שבחל"ת. אנחנו מגדלים דור של אנשים שלא ידעו מה לעשות כשייגמר החל"ת". ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי הוא מודאג מהטיפול בבעיות הכלכליות ביישובים הערבים, וביקש לדעת כמה הלוואות קיבלו העסקים ביישובים אלה. "לפי הנתונים שלי התמונה עגומה", אמר.

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, התייחס גם הוא לחל"ת ואמר: "אנחנו משלמים מחיר כבד על היעדר חל"ת גמיש. כמחצית מהמלונות נשארים סגורים, המחירים עולים ומי שמשלם זה הצרכן הישראלי. אם לא יהיה פתרון נמשיך לייצר לחץ ובתקופת החגים המחירים יהיו גבוהים, בטח בהשוואה לחופשות בחו"ל".

סגנית נשיא התאחדות התעשיינים, איילת נחמיאס ורבין, אמרה כי "במפעלים הקטנים והבינוניים לא מצליחים למצוא עובדים בשום מקום בשל מודל החל"ת והגיע הזמן להכריז על מותו של המודל הזה. אפילו כשמציעים משכורות של 15-16 אלף שקל אנשים לא באים לעבוד וזו בכייה לדורות. היא הוסיפה כי לשמירה על הבריאות בתעשיה, הכולל בידוד, פיצול משמרות, ועוד, יש עלויות עתק ואין סיוע מאף גורם ממשלתי. נשיא לה"ב, רועי כהן, ציין כי ישנם 35 אלף עסקים שנסגרו בגלל שלא קיבלו סיוע בזמן.

מנכ"לית האוצר התייחסה לדברים ואמרה כי ביקשה לברר עם הגרמנים באשר לחל"ת, והתברר שהם לאו-דווקא מרוצים מהמודל. לדברי טרנר אייל, "בסגר בוודאי שהמודל שלנו הרבה יותר טוב, אבל אנחנו ממשיכים לבחון מסלולים שונים של עידוד תעסוקה". עוד ציינה המנכ"לית כי 20% מהעובדים לא רוצים לחזור מחל"ת, ואמרה כי המעסיקים יכולים במקרה כזה להביא את החל"ת לסיומו באופן שמביא להתפטרות העובד. במקרה כזה העובד יהיה זכאי לאבטלה רק 3 חודשים לאחר מכן. היא התייחסה גם להצעת להפחתת המע"מ ואמרה: "מבחינת עידוד ביקושים, הביקושים הם למעלה. מרב הכלכלנים חושבים שהפחתת מע"מ, במיוחד אם הולכים לסגר - זה ממש לא הזמן. מה גם שראיתם בנתונים שהביקושים גבוהים".

היו"ר מרגי סיכם את הדיון וקרא למשרד האוצר להפעיל מוקד לפניות של עסקים בתקופת הקורונה, שיתפקד כחדר מצב. הוא הוסיף כי "הוועדה מברכת על הצעדים לסיוע לעובדים, אך עם זאת הוועדה בדעה שכדי להניע את הכלכלה ולאפשר לעסקים לצלוח את המשבר על המשרד לגבש צעדים לעידוד עובדים לצאת לעבודה, לרבות בדרך של חל"ת גמיש, ומבקשת מהאוצר לדווח לה על הצעדים שגובשו עד תחילת נובמבר. הוועדה בדעה שעל הממשלה לגבש תוכנית להכשרות מקצועיות שיהיו תואמות לצרכי המשק המשתנים. לבקשת ח"כ שחאדה הוועדה מבקשת מהאוצר נתונים על המענקים לעסקים בחברה הערבית".

עוד הוסיף היו"ר מרגי כי הוועדה שמחה לשמוע על מתווה הסיוע לאל על, לפיו הנחת העבודה היא שתחילת השבת הכספים ללקוחות תהייה אכן ב-1 באוקטובר. הוא אף ביקש בסיום דבריו להודות לעובדי רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי, ולעומדים בראשם, על העמידה ביעדי העברת המענקים ויישום החלטות הממשלה.